גריגורי זינובייב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
זינובייב הצטרף ל[[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית|מפלגה הסוציאל-דמוקרטית]] ה[[רוסיה|רוסית]] בשנת [[1901]]. למד [[כימיה]] ו[[משפטים]] ב[[ברן]]. שם נפגש עם [[לנין]], בשנת [[1903]] הוא הכיר את [[ולדימיר לנין]] ומאז היה למקורבו. בשנים [[1904]]-[[1908]] פעל ב[[רוסיה]] בארגון המפלגה ובהפצת חומר [[תעמולה|תעמולתי]] וכן השתתף בארגון המרד בקרונשטט. בשנת 1908 נאסר, לאחר ששוחרר יצא את רוסיה והשתתף בפעילות ההנהגה הגולה של הפלג הבולשוויקי.
זינובייב הצטרף ל[[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית|מפלגה הסוציאל-דמוקרטית]] ה[[רוסיה|רוסית]] בשנת [[1901]]. למד [[כימיה]] ו[[משפטים]] ב[[ברן]]. שם נפגש עם [[לנין]], בשנת [[1903]] הוא הכיר את [[ולדימיר לנין]] ומאז היה למקורבו. בשנים [[1904]]-[[1908]] פעל ב[[רוסיה]] בארגון המפלגה ובהפצת חומר [[תעמולה|תעמולתי]] וכן השתתף בארגון המרד בקרונשטט. בשנת 1908 נאסר, לאחר ששוחרר יצא את רוסיה והשתתף בפעילות ההנהגה הגולה של הפלג הבולשוויקי.


במרץ [[1917]], עם פרוץ המהפכה [[מהפכת אוקטובר|הקומוניסטית]] ברוסיה, חזר ל[[סנקט פטרבורג]] ביחד עם [[ולדימיר לנין]] ומספר חברי מפלגה נוספים. הוא הועמד בראש סניף המפלגה בעיר. לאחר [[מהפכת אוקטובר]] נתמנה לנשיא ה[[קומינטרן]] וכיהן בתפקיד זה עד לשנת [[1926]]. בתקופה זו היו לו מספר מחלוקות עקרוניות עם לנין בנושאי מדיניות שונים. לאחר מות לנין ([[1924]]) נמנה זינובייב עם השלישייה המובילה של ההנהגה, יחד עם [[סטלין]] ו[[לב בוריסוביץ' קמנייב|קמנייב]]. ואולם, במהלך השתלטות סטלין על ההנהגה, הורחק זינובייב מעמדות עוצמה, סולק מהמפלגה, ובשנת 1934 נאסר באשמת "פעולות קונטר-רבולוציונית", נשפט וקיבל עונש מעצר של 10 שנים. בשנת [[1936]] במהלך משפט נוסף הואשם ברצח [[סרגיי קירוב]] ובפשעים נוספים. לאחר משפט מבוים הוצא להורג בשנת [[1936]].
במרץ [[1917]], עם פרוץ המהפכה [[מהפכת אוקטובר|הקומוניסטית]] ברוסיה, חזר ל[[סנקט פטרבורג]] ביחד עם [[ולדימיר לנין]] ומספר חברי מפלגה נוספים. הוא הועמד בראש סניף המפלגה בעיר. בעקבות [[משבר יולי (1917)|משבר יולי]] נמלט ביחד עם [[ולדימיר לנין]] ל[[הדוכסות הגדולה של פינלנד|פינלנד]]. לאחר [[מהפכת אוקטובר]] נתמנה לנשיא ה[[קומינטרן]] וכיהן בתפקיד זה עד לשנת [[1926]]. בתקופה זו היו לו מספר מחלוקות עקרוניות עם לנין בנושאי מדיניות שונים. לאחר מות לנין ([[1924]]) נמנה זינובייב עם השלישייה המובילה של ההנהגה, יחד עם [[סטלין]] ו[[לב בוריסוביץ' קמנייב|קמנייב]]. ואולם, במהלך השתלטות סטלין על ההנהגה, הורחק זינובייב מעמדות עוצמה, סולק מהמפלגה, ובשנת 1934 נאסר באשמת "פעולות קונטר-רבולוציונית", נשפט וקיבל עונש מעצר של 10 שנים. בשנת [[1936]] במהלך משפט נוסף הואשם ברצח [[סרגיי קירוב]] ובפשעים נוספים. לאחר משפט מבוים הוצא להורג בשנת [[1936]].


בשנת [[1988]] שמו טוהר מכל האשמות.
בשנת [[1988]] שמו טוהר מכל האשמות.

גרסה מ־12:49, 10 בינואר 2013

גריגורי זינובייב

גריגורי יבסייביץ' זינובייברוסית:Григо́рий Евсе́евич Зино́вьев;‏ 23 בספטמבר 1883 - 25 באוגוסט 1936), מהפכן רוסי ממוצא יהודי, ממייסדיה וממנהיגיה של המפלגה הבולשוויקית הרוסית.

זינובייב נולד בעיר קירובוגרד באוקראינה (אז האימפריה הרוסית), כאובסיי-גרשון אהרונוביץ' רדומיסלסקי (Овсей-Гершон Аронович Радомысльский) במשפחת בעלי חווה חקלאית.

זינובייב הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בשנת 1901. למד כימיה ומשפטים בברן. שם נפגש עם לנין, בשנת 1903 הוא הכיר את ולדימיר לנין ומאז היה למקורבו. בשנים 1904-1908 פעל ברוסיה בארגון המפלגה ובהפצת חומר תעמולתי וכן השתתף בארגון המרד בקרונשטט. בשנת 1908 נאסר, לאחר ששוחרר יצא את רוסיה והשתתף בפעילות ההנהגה הגולה של הפלג הבולשוויקי.

במרץ 1917, עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, חזר לסנקט פטרבורג ביחד עם ולדימיר לנין ומספר חברי מפלגה נוספים. הוא הועמד בראש סניף המפלגה בעיר. בעקבות משבר יולי נמלט ביחד עם ולדימיר לנין לפינלנד. לאחר מהפכת אוקטובר נתמנה לנשיא הקומינטרן וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1926. בתקופה זו היו לו מספר מחלוקות עקרוניות עם לנין בנושאי מדיניות שונים. לאחר מות לנין (1924) נמנה זינובייב עם השלישייה המובילה של ההנהגה, יחד עם סטלין וקמנייב. ואולם, במהלך השתלטות סטלין על ההנהגה, הורחק זינובייב מעמדות עוצמה, סולק מהמפלגה, ובשנת 1934 נאסר באשמת "פעולות קונטר-רבולוציונית", נשפט וקיבל עונש מעצר של 10 שנים. בשנת 1936 במהלך משפט נוסף הואשם ברצח סרגיי קירוב ובפשעים נוספים. לאחר משפט מבוים הוצא להורג בשנת 1936.

בשנת 1988 שמו טוהר מכל האשמות.

אחותו, דינה ורלינסקי, עלתה לארץ ישראל. גיסה של דינה ורלינסקי, שלמה ורלינסקי, שהתייתם מהוריו בגיל שש, גדל אצל זינובייב, ועלה לארץ ישראל זמן לא-רב קודם להוצאתו להורג של זינובייב.

קישורים חיצוניים


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.