אלפבית גלגוליטי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q145625 |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
{{Link FA|hr}} |
{{Link FA|hr}} |
||
[[en:Glagolitic alphabet]] |
|||
[[af:Glagolitiese alfabet]] |
|||
[[ar:أبجدية غلاغوليتسية]] |
|||
[[be:Глаголіца]] |
|||
[[be-x-old:Глаголіца]] |
|||
[[bg:Глаголица]] |
|||
[[br:Lizherenneg c'hlagolitek]] |
|||
[[bs:Glagoljica]] |
|||
[[ca:Glagolític]] |
|||
[[cs:Hlaholice]] |
|||
[[cu:Кѷрїлловица]] |
|||
[[cv:Глаголица]] |
|||
[[da:Glagolitiske alfabet]] |
|||
[[de:Glagolitische Schrift]] |
|||
[[dsb:Glagolica]] |
|||
[[el:Γλαγολιτικό αλφάβητο]] |
|||
[[eo:Glagolico]] |
|||
[[es:Alfabeto glagolítico]] |
|||
[[fi:Glagoliittinen kirjaimisto]] |
|||
[[fr:Alphabet glagolitique]] |
|||
[[gl:Alfabeto glagolítico]] |
|||
[[hr:Glagoljica]] |
|||
[[hsb:Glagolica]] |
|||
[[hu:Glagolita ábécé]] |
|||
[[id:Alfabet Glagolitik]] |
|||
[[it:Alfabeto glagolitico]] |
|||
[[ja:グラゴル文字]] |
|||
[[ka:გლაგოლიცა]] |
|||
[[kk:Глаголица]] |
|||
[[ko:글라골 문자]] |
|||
[[la:Abecedarium Glagoliticum]] |
|||
[[mk:Глаголица]] |
|||
[[nl:Glagolitisch alfabet]] |
|||
[[no:Det glagolittiske alfabetet]] |
|||
[[pl:Głagolica]] |
|||
[[pt:Alfabeto glagolítico]] |
|||
[[ro:Alfabetul glagolitic]] |
|||
[[ru:Глаголица]] |
|||
[[sh:Glagoljica]] |
|||
[[sk:Hlaholika]] |
|||
[[sl:Glagolica]] |
|||
[[sr:Глагољица]] |
|||
[[sv:Glagolitiska alfabetet]] |
|||
[[th:อักษรกลาโกลิติก]] |
|||
[[tr:Glagol alfabesi]] |
|||
[[uk:Глаголиця]] |
|||
[[zh:格拉哥里字母]] |
גרסה מ־17:07, 27 בפברואר 2013
האלפבית הגלגוליטי או גְּלַגּוֹלִיצַה ידוע כאלפבית הסלאבי העתיק ביותר. הוא נוצר בידי קירילוס ומתודיוס בין השנים 862 ו-863 על מנת לתרגם את הביבליה לשפות הסלאביות.
שמו של האלפבית נגזר מהמילה "glagolə" שפירושה "מילה" בסלאבית כנסייתית עתיקה. פירוש המילה "glagolati" הוא "לדבר", ולכן יש שמכנים את הגלגוליצה בצורה פואטית "הסימנים שמדברים".
האלפבית הגלגוליטי המקורי הכיל 41 אותיות, אך הוא השתנה במקצת בגרסאות המאוחרות של הכתב. מקורן של 24 מתוך 41 האותיות הגלגוליטיות המקוריות הוא ככל הנראה באלפבית היווני, אך הן מעוצבות אחרת. משערים שהאותיות , ו מקורן באותיות העבריות ש ו-צ. הפונמות האלה לא היו קיימות ביוונית, אך היו נפוצות מאוד בכל השפות הסלאביות. מקורן של שאר האותיות הגלגוליטיות אינו ידוע. משערים שחלקן הושאלו מהכתב העברי ומהכתב השומרוני, אותם למד קירילוס במסעותיו. האלפבית הגלגוליטי והאלפבית הקירילי כמעט זהים בהרכבם, אך שונים באופן ניכר בצורתן של האותיות.
שם הכתב בשפות סלאביות שונות
בבולגרית, ברוסית ובמקדונית מכונה הכתב בשם глаго́лица, בצ'כית - hlaholice, בסלובקית - hlaholika, בפולנית - głagolica, בקרואטית - glagoljica, באוקראינית - глаголиця, בבלארוסית - глаголіца ובסלובנית - glagolica.
- המילה ויקיפדיה בכתב הגלגוליטי.