קרב דיין ביין פו

תבנית:קרב קרב דיין ביין פו (בצרפתית: Bataille de Diên Biên Phu; בוייטנאמית: Chiến dịch Điện Biên Phủ) הוא קרב שנערך במחצית הראשונה של שנת 1954, בין הצבא הצרפתי הקולוניאלי בהודו-סין (ווייטנאם) לבין כוחות ארגון הוייט מין. הקרב, שארך כחודשיים, הסתיים בתבוסה מוחצת של הצבא הצרפתי, ובכניעת שרידי הכוח הצרפתי במתחם דיין ביאן-פו. הוא הביא לנסיגת הצבא הצרפתי משטח צפון וייטנאם, ולסיום מלחמת הודו-סין הראשונה.

מפקד הכוחות הצרפתיים בווייטנאם, גנרל נוואר, החליט ליזום מהלך צבאי, שנועד למשוך את כוחות הוויט מין לתקוף מתחם הגנה צרפתי מבוצר היטב, ובכך לאפשר לצבא הצרפתי לנצל את כוח האש העדיף שלו, כדי להנחיל תבוסה לכוחות המורדים הקומוניסטיים בהודו-סין.

האזור שנבחר היה מקום נידח בשם דיין ביין פו, שנמצא כ-300 קילומטרים מערבית להאנוי, קרוב לגבול לאוס, ובתוך עמק מוקף הרים גבוהים.

על הקולונל כריסטיאן דה קאסטרי הוטל להפוך את המקום למתחם מבוצר. במהלך חודש נובמבר 1953 הוצנחו במתחם, שאורכו כ-11 קילומטרים, קרוב ל-10,000 חיילים צרפתים שחלקם השתייכו ללגיון הזרים, בעוד שבהאנוי נשארו עוד כ-5,000 חיילים ששימשו כעתודה לשיגור מיידי, וחלקם אכן הוצנחו באזור במהלך הקרבות. את מוצבי החוץ של הבסיס כינה הקולונל דה קאסטרי בשם אהובותיו: ביאטריס, גבריאל, אן-מארי, דומיניק, איגט, פרנסואז, אליין, נטשה, סימון, קלודין ואיזבל.

בתחילה, כאשר עדיין לא החלו הקרבות, הכשירו הצרפתים שדות תעופה (שכן כל הבאת ההספקה הייתה תלויה בהיטס מהאוויר) וכן הכשירו טבעות מוצבים אשר היו אמורים להגן זה על זה, הן על ידי סיוע של חיל רגלים והן על ידי טיווח באמצעות אחד מ-24 התותחים האמריקאיים בני 105 מילימטר אשר היו מצויים במקום.

לדאבונו הרב של גנרל נוואר, מודיעין לקוי מצד הצרפתים הצביע על כך כי אלו התותחים הגדולים ביותר באזור. הצרפתים אף לא העלו בדעתם כי ניתן להציב ארטילריה כלשהי על ההרים הסובבים את דיין ביין פו, שהיו מכוסים צמחיית ג'ונגל עבותה ובלתי חדירה.

אף על פי כן, במאמץ כביר מצד הווייטנאמים בפיקודו של גנרל גיאפ, הובאו 48 תותחים סיניים בני 105 מילימטרים וכן לפחות עוד כ-150 כלי ארטילריה קטנים יותר והוצבו בהרים כאשר הם מטווחים בכינון ישיר ישירות על המוצבים, עמדת הפיקוד וכן שדות התעופה.

במהלך חודש מרץ שנת 1954, כאשר הווייטנאמים סיימו את הכנותיהם לקראת הקרב הממשמש לבוא, וכאשר אף הם היו לחוצים בזמן עקב ועידת ז'נבה, אשר כל אחד מהצדדים רצה להגיע אליה מתוך עמדת עליונות, החלו הם בהפגזה כבדה. הפגזה זו הוציאה כבר בתחילתה את שדות התעופה מכלל שימוש והפכה את החיילים בדיין ביין פו למנותקים מהעולם החיצון ותלויים באספקה מוצנחת בלבד.

בניסיון להציל את הכוח הצבאי הצרפתי הוצנחו כוחות מוצנחים של לגיון הזרים הצרפתי, בין הכוחות המוצנחים היה רגימנט הזרים המוצנח השני. הכוח המוצנח הורכב ברובו מוותיקי מלחמת העולם השנייה מן הוורמאכט אשר גויסו ממחנות מעצר בגרמניה, אך כוח זה לא הצליח לשנות את פני הקרב. קרוב למאה לגיונרים מרגימנט הזרים המוצנח השני נשבו על ידי הכוחות הקומוניסטים.

בהמשך ועל אף לחימה נואשת מצד הצרפתים, נכבשו כל המוצבים עד האחרון, וב-8 במאי 1954 נכנע המתחם לאחר שנהרגו למעלה מארבעת אלפים חיילים צרפתיים. כשמונת אלפים החיילים הנותרים נשבו, ובהם גם שני מפקדי הכוח הצרפתי. כמחצית השבויים נספו במהלך תקופת השבי שארכה למעלה משלושה חודשים, נוכח התנאים הגרועים ומצבם האיום בלאו הכי.

דיין ביין פו היוותה את נקודת הסיום במלחמת צרפת בווייטנאם, ושמה קץ לשלטון זה, אשר נמשך מאז שנת 1858. בוועידת ז'נבה הוסכם על ידי הצדדים, כי הצרפתים יצאו מווייטנאם עד שנת 1956 ואכן, כפי שהבטיח ראש ממשלת צרפת פייר מנדס פרנס, כך קרה.

היערכות הכוחות בדיין ביין פו. הצרפתים התבצרו בגבעות, המסומנות בצבע ירוק. חטיבות הוויטמין 304, 308, 312, 316 ו 351 נערכו ממזרח ומצפון, והמטירו אש ארטילרית בכינון ישיר על הביצורים הצרפתיים

לקריאה נוספת

• ז'אן לארטגי / "הצנטוריונים"

קישורים חיצוניים

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
  פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אורי דרומי, בוקר טוב, וייטנאם, באתר הארץ - במלאת 50 שנה לקרב