ונוס מברכת רם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ לא תואם את הערך הומו ארקטוס
שורה 3: שורה 3:
'''ונוס מברכת רם''' הוא השם שניתן ל[[פסל (יצירה)|פסלון]] המשויך לקבוצת החפצים ה[[פרהיסטוריה|פרהיסטוריים]] המכונים [[צלמית ונוס|צלמיות ונוס]], שנמצאה בשנת [[1981]] על ידי פרופסור [[נעמה גורן-ענבר]] מ[[האוניברסיטה העברית]] באזור [[בריכת רם]] שב[[רמת הגולן]]. יש המשייכים את האתר בו נמצא הפסלון ל{{ה|תרבות האשלו-יברודית}}.
'''ונוס מברכת רם''' הוא השם שניתן ל[[פסל (יצירה)|פסלון]] המשויך לקבוצת החפצים ה[[פרהיסטוריה|פרהיסטוריים]] המכונים [[צלמית ונוס|צלמיות ונוס]], שנמצאה בשנת [[1981]] על ידי פרופסור [[נעמה גורן-ענבר]] מ[[האוניברסיטה העברית]] באזור [[בריכת רם]] שב[[רמת הגולן]]. יש המשייכים את האתר בו נמצא הפסלון ל{{ה|תרבות האשלו-יברודית}}.


ה[[צלמית (ארכאולוגיה)|צלמית]] גולפה מאבן [[סקוריה]] אדומה, אורכה 3.5 ס"מ וייתכן כי שמשה למטרות סמליות או [[דת|דתיות]]. הצלמית תוארכה לתקופה שבין 233,000 לפנה"ס ל-800,000 לפנה"ס, תיארוך שהסתמך על המקום שבו נתגלתה, בין שתי שכבות של בזלת. עם זאת, התחתונה משתי השכבות קדומה לממצאי האתר והתיארוך ההגיוני הוא זה הקרוב לשכבת הבזלת העליונה המכונה "בזלת כרמים". כנראה שהיא נוצרה בידי הציידים-לקטים מה[[מין (טקסונומיה)|מין]] [[הומו ארקטוס]], מין מקביל ל[[האדם הנבון|הומו ספיינס]], שכן זה מין האדם כמו שאנחנו מכירים כיום.
ה[[צלמית (ארכאולוגיה)|צלמית]] גולפה מאבן [[סקוריה]] אדומה, אורכה 3.5 ס"מ וייתכן כי שמשה למטרות סמליות או [[דת|דתיות]]. הצלמית תוארכה לתקופה שבין 233,000 לפנה"ס ל-800,000 לפנה"ס, תיארוך שהסתמך על המקום שבו נתגלתה, בין שתי שכבות של בזלת. עם זאת, התחתונה משתי השכבות קדומה לממצאי האתר והתיארוך ההגיוני הוא זה הקרוב לשכבת הבזלת העליונה המכונה "בזלת כרמים". כנראה שהיא נוצרה בידי הציידים-לקטים מה[[מין (טקסונומיה)|מין]] [[הומו ארקטוס]], מאבותיו האבולוציוניים של ה[[האדם הנבון|אדם]].


הצלמית נחשבת לממצא העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.
הצלמית נחשבת לממצא העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.

גרסה מ־13:26, 24 ביוני 2013

ונוס מברכת רם
איור של הפסלון

ונוס מברכת רם הוא השם שניתן לפסלון המשויך לקבוצת החפצים הפרהיסטוריים המכונים צלמיות ונוס, שנמצאה בשנת 1981 על ידי פרופסור נעמה גורן-ענבר מהאוניברסיטה העברית באזור בריכת רם שברמת הגולן. יש המשייכים את האתר בו נמצא הפסלון לתרבות האשלו-יברודית.

הצלמית גולפה מאבן סקוריה אדומה, אורכה 3.5 ס"מ וייתכן כי שמשה למטרות סמליות או דתיות. הצלמית תוארכה לתקופה שבין 233,000 לפנה"ס ל-800,000 לפנה"ס, תיארוך שהסתמך על המקום שבו נתגלתה, בין שתי שכבות של בזלת. עם זאת, התחתונה משתי השכבות קדומה לממצאי האתר והתיארוך ההגיוני הוא זה הקרוב לשכבת הבזלת העליונה המכונה "בזלת כרמים". כנראה שהיא נוצרה בידי הציידים-לקטים מהמין הומו ארקטוס, מאבותיו האבולוציוניים של האדם.

הצלמית נחשבת לממצא העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.

קיימים סימנים כי האמן הקדום מצא חלוק אבן שצורתו הטבעית הייתה נשית, והוא השתמש בשיטות חריטה על מנת להוסיף לדמות צוואר וידיים.

לקריאה נוספת

  • Goren-Inbar, N and Peltz, S, 1995, "Additional remarks on the Berekhat Ram figure," Rock Art Research 12, 131-132, quoted in Scarre, C (ed.) (2005). The Human Past, (London: Thames and Hudson).
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.