נעמה גורן-ענבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נעמה גורן-ענבר
Prof-naama-goren-inbar.jpg
לידה 1948 (בת 71 בערך)
ירושלים
ענף מדעי ארכאולוגיה פרהיסטורית
ארצות מגורים ישראלישראל  ישראל
עיסוק ארכאולוגית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט עופר בר-יוסף
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים
מונחה לדוקטורט יוסף גרפינקל, אראלה חוברס, גונן שרון
פרסים והוקרה פרס א.מ.ת
תרומות עיקריות
חפירה ומחקר האתר האשלי גשר בנות יעקב; חשפה את ונוס מברכת רם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נעמה גורן-ענבר (נולדה 20 ביולי 1948) היא ארכאולוגית ישראלית ומומחית לפרהיסטוריה, פרופסורית אמריטה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. היא החופרת של אתרים פרהיסטוריים מרכזיים בארץ ישראל וביניהם האתר מהתרבות האשלית (התקופה הפלאוליתית התחתונה) בגשר בנות יעקב. היא כלת פרס א.מ.ת לשנת 2014 והחל משנת 2016 היא חברה באקדמיה הישראלית למדעים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר מפרץ אילת 1970 - עפרה גורי (משמאל) ונעמה גורן באי סנפיר

נעמה גורן-ענבר נולדה בירושלים ב־1948 לאביה הסופר יעקב גורן ואימה רחל גורן. לאחר שירות בנח"ל בקיבוץ משמר הנגב, פנתה ללימודי ארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים שם סיימה לימודי תואר ראשון ושני. עבודת הדוקטורט שלה (בהצטיינות יתרה; 1981) הוקדשה לחקר מכלולי כלי האבן מהאתר עובדיה בעמק הירדן, האתר הפרהיסטורי הקדום בישראל, בהנחיית עופר בר-יוסף. את התמחות הפוסט דוקטורט שלה עשתה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, בהנחיית גלין אייזק.

בשנת 1984 החלה לשמש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1992 מונתה לפרופסור חבר ובשנת 1997 כפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. בין השנים 2002 ל-2005 שימשה כראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

מחקרים וחפירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעמה גורן ענבר בחפירת גשר בנות יעקב

גורן-ענבר השתתפה כארכאולוגית וחברת צוות בחפירות באתר הפרהיסטורי של עובדיה בעמק הירדן (לו הקדישה את עבודה הדוקטורט שלה), באתרים הפרהיסטוריים בצפון סיני, בסקרים אתנוגרפיים בדרום סיני, בחפירות במערת היונים בגליל[1] ובאתרי בקעת הירדן.

בשנת 1978 ניהלה פרופסור גורן-ענבר עונת חפירות באתר מן התרבות האשלית "הלשון" בסמוך לקיבוץ כפר מנחם[2] בשפלה הדרומית. בחפירות נחשף מכלול עשיר של כלי אבן ובעיקר כלי גרעין. צוינה נוכחות של גרעינים שעוצבו בטכניקת לבלואה במכלול. עם זאת בחפירה לא נחשפו אבני יד, הכלי המאפיין של התקופה.

בשנים 1981–1982 ניהלה גורן-ענבר את החפירות באתר האשלי בברכת רם בצפון רמת הגולן[3]. האתר, אותו גילה דודי בן עמי, ממוקם בין שני קילוחי בזלת שתוארכו בשיטת ארגון/ארגון. גילה של השכבה התחתונה כ- 800 אלף שנים לפני זמננו ואילו גיל השכבה העליונה 233 אלף שנים לפני זמננו. גילה של השכבה הארכאולוגית, לכן, קדום ל-233 אלף שנים. במהלך החפירות נחשפה צלמית אישה עשויה טוף הנחשבת לייצוג הסימבולי (אומנותי) הקדום ביותר בהיסטוריה האנושית.

בין השנים 1982 ל-1985 ניהלה גורן-ענבר את פרויקט החפירות באתר הקטור מן התקופה הפלאוליתית התיכונה בבקעת קוניטרה על גבול סוריה ברמת הגולן[4]. האתר התגלה על ידי דודי בן עמי ונחפר במשך שלוש עונות חפירה. הממצאים באתר חשפו מכלול כלי אבן עשיר ומכלול עצמות בעלי חיים הכולל בקר בר גדול ממדים. בין הממצאים הבולטים – חלוק צור שטוח ועליו חריטה של מעגלים קונצנטריים (בעלי מרכז משותף). דגם גאומטרי דומה מופיע גם על עצם בקר בר באתר ויחד עם החלוק החרוץ מהווה את העדויות הקדומות ביותר לייצוג אומנותי (סימבולי) בתקופה זו.

בשנת 1989 החלה גורן-ענבר את פרויקט החפירות באתר האשלי גשר בנות יעקב בגדה המזרחית של נהר הירדן במוצאו מעמק החולה. ההיא ערכה באתר שבע עונות חפירה בין השנים 1989 ל 1997 (1989, 1990, 1991, 1995, 1996 ושתי עונות במהלך 1997). התגליות המרכזיות בגשר בנות יעקב כוללות בין השאר:

  • תיארוך השכבות האשליות באתר לגיל של כ-780 אלף שנים לפני זמננו בהתבסס על חשיפת ההיפוך המגנטי האחרון בשכבות האתר[5]
  • אתר טבח של פיל ישר חט[6] ובו עדויות ליכולותיהם של ההומינידים הקדומים באתר בניצול פילים.
  • עדויות לציד משמעותי של בעלי חיים גדולים. בשטח C באתר נחפרו שרידיהם של עשרות בעלי חיים גדולים וביניהם שבעה יחמורים בשכבה אחת. סימני החיתוך שהותירו על העצמות סכיני הצור של ההומינידים שהסירו את הבשר מעידים כי הם היו קצבים מיומנים והשתמשו באותה הטכניקה המשמשת אנשים מודרניים לחיתוך הבשר וניצולו[7].
  • מכלול עשיר וייחודי של כלי אבן דו-פניים (אבני יד וקופיצים) המעידים על מוצאם האפריקאי של יושבי האתר ועל יכולותיהם הטכנולוגיות המתקדמות[8].
  • העדויות הקדומות ביותר לשליטה באש מחוץ לאפריקה[9].
  • מכלול בוטאני עשיר ששרד עקב תנאי השימור הייחודיים בגדת הירדן הכולל שרידי עצים, זרעים ופירות, בעזרתם ניתן לשחזר את הסביבה לחופי אגם החולה הקדום[10].
  • בין הממצאים הבוטאניים זוהו שרידיהם של שבעה מינים של אגוזים אכילים וכן נחשפו כלי אבן ששימשו כמפצחי אגוזים. זוהי העדות הקדומה ביותר למרכיבי התזונה הצמחית של ההומינידים באתר[11].

חפירותיה ומחקריה של גורן-ענבר בגשר בנות יעקב התפרסמו במאות מאמרים וספרים והביאו להכרה באתר זה כאחד האתרים החשובים ביותר בעולם מן התקופה הפלאוליתית התחתונה.

תרומה מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורן-ענבר אוספת דוגמאות עפר באתר גשר בנות יעקב
שחזור של פיל ישר חט. גורן-ענבר חפרה ופרסמה אתר טביחה של פיל ממין זה בגשר בנות יעקב.

נעמה גורן-ענבר היא מומחית בעלת שם עולמי בחקר התקופה הפלאוליתית התחתונה. האתרים שחפרה, בעיקר בצפון ישראל, שינו את הבנתנו באשר לאבולוציה של האדם והתנהגותו מראשית הופעתו במזרח התיכון. חפירותיה ומחקריה באתר בגשר בנות יעקב הוא דוגמה ליכולתה המדעית להפיק כמות מרשימה של מידע מאתר בודד ומרוחק מאוד בזמן. מחקריה מקיפים את כל ההיבטים של האתר, פעילות האדם בו ושחזור הסביבה.

במחקריה עסקה בשחזור הנוף הגאולוגי הקדום והמורכב של בקע הירדן, בגיאו-כימיה של המים והקרקעות[12], בשחזור הצומח באזור החל באבקת הפרחים (פולן)[13], המשך בזרעים ופירות[14] ועד שרידי העצים הרבים באתר[15]. במחקר הפאונה (בעלי החיים) עסקה פרופסור גורן-ענבר בכל המגוון הביולוגי המיוצג באתר. מחקריה עסקו באוסטרקודים המיקרוסקופיים[16], בקונכיות, בדגים, במכרסמים ובדו חיים, בזוחלים, ציפורים, ועד בקר, היפופוטמים ופילים. הממצאים בגשר בנות יעקב אפשרו את שחזור הסביבה הקדומה ברמת פירוט שמעטים האתרים האחרים בני התקופה בעולם היכולים להתחרות בה.

במחקריה טענה גורן-ענבר בעזרת דוגמאות מתחומים שונים ורבים כי בני האדם שחיו בתקופה כה מרוחקת בזמן היו בעלי יכולות טכנולוגיות וקוגניטיביות שאינן נופלות מאלו של אנשים מודרניים. מחקריה הראו כי תושבי האתר גשר בנות יעקב ייצרו כלי אבן מתוחכמים ע"פ תוכנית קבועה מראש מתוך מסורת סיתות אותה שימרו במשך אלפי שנים[17]. הכלים סותתו במגוון של טכנולוגיות, מחומרי גלם מגוונים (גיר, צור, בזלת, עץ ועצם) תוך היכרות מעמיקה עם הסביבה ועם תכונותיהן השונות של החומרים השונים. תושבי האתר שלטו באש[18] והשתמשו ביתרונות הרבים שמעניקה שליטה זו – הגנה, חימום, תאורה ובעיקר בישול. אבל האש גם מעניקה לאדם את מדורת השבט, היכולת לשבת מסביב למדורה התורמת למורכבות הסוציאלית, לאינטראקציה החברתית ולהעברת ושימור המידע בין חברי הקבוצה. תושבי גשר בנות יעקב צדו בעלי חיים גדולים, פילים, היפופוטמים, פרות, איילים, צבאים ועוד וביתרו את בשרם בשיטות המקבילות לחלוטין לשיטות הקצבות המודרניות[19]. תזונתם כללה גם בעלי חיים קטנים כגון מכרסמים, ציפורים וסרטנים. העדויות מגשר בנות יעקב גם מראות כי תושבי האתר דגו דגים בכמויות גדולות - אחת העדויות הקדומות ביותר לניצול משאבים מימיים. השימור יוצא הדופן של שרידים בוטאניים באתר הוכיח כי תושבי האתר ניצלו למזונם צמחים שונים ובין השאר אגוזים שניצולם דורש טכנולוגיות של איסוף, נשיאה, פיצוח וייתכן שגם קליה באש.

המגוון הרחב של פעילויות שחשפה פרופסור גורן-ענבר בגשר בנות יעקב ובאתרים האחרים שחפרה, מדגים כי יושבי האתר חיו באתר קבוע – "אתר בית" (Home Base) ובכך איששה את התאוריות שהעלו גדולי החוקרים של התקופה הפלאוליתית התחתונה באפריקה, גלין אייזק ומרי ליקי, שהיו מוריה. הממצאים מגשר בנות יעקב יצרו בסיס נתונים שאיפשר לדון, בפעם הראשונה על סמך נתונים, בנושאים כגון גודל החבורה ומורכבותה, חלוקת עבודה מגדרית ואפילו קיומה של שפה בקרב תושבי עמק החולה לפני 750 אלף שנים.

רוב ההתנהגויות והמיומנויות שחשפה גורן-ענבר בגשר בנות יעקב נחשבו במחקר כמאפיינות התנהגות מודרנית ומיחדות את האדם המודרני (הומו סאפיאנס) בלבד. מחקריה של פרופסור גורן-ענבר מדגימים את יכולותיהם הקוגניטיביות הגבוהות של קדמונינו ודוחקות לשיטתה את "ההתנהגות המודרנית" לתקופה הרחוקה במאות אלפי שנים ביחס למקובל במחקר.

בשנת 2014 זכתה גורן-ענבר בפרס א.מ.ת בתחום הארכאולוגיה (ביחד עם פרופסור יורם צפריר). מנימוקי חבר השופטים: “פרס א.מ.ת מוענק לפרופ' נעמה גורן־ענבר על מחקרים בינתחומיים פורצי־דרך בארכאולוגיה הפרהיסטורית של ארץ ישראל תוך שילוב של עבודת שטח קפדנית, תובנות מקוריות ושימוש חדשני בנתונים שחשפה בחקר ההתפתחות של התרבות הקוגניטיבית של האדם.”

בשנת 2016 מונתה פרופסור נעמה גורן-ענבר כחברה באקדמיה הלאומית למדעים של ישראל.

תלמידיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעמה גורן-ענבר הנחתה לתואר דוקטור מספר תלמידים בולטים בארכאולוגיה של ארץ ישראל:

  • יוסף גרפינקל, כיום פרופסור מן המניין במכון לארכאולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים - 1992 (בהנחיה משותפת עם פרופ' אמנון בן תור) בנושא "התרבות החומרית בעמק הירדן בתקופות הנאוליתית הקרמית והכלקוליתית הקדומה".
  • אראלה חוברס, כיום פרופסור מן המניין במכון לארכאולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים – 1998 - מכלול כלי הצור ממערת קפזה.
  • עידית סרגוסטי – 2003 - שינויים מורפולוגיים באבני יד מן התקופה הפלאוליתית התחתונה בישראל
  • גונן שרון, כיום פרופסור חבר, המכללה האקדמית תל חי – 2007 – תעשיות נתזים גדולים בתרבות האשלית.
  • נירה אלפרסון אפיל, כיום מרצה בכירה, החוג ללימודי ארץ ישראל, אוניברסיטת בר-אילן – 2008 – עדויות לשליטה באש באתר האשלי גשר בנות יעקב.
  • גדי הרצלינגר – שחזור מורפומטרי של אבני היד באתר גשר בנות יעקב

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 הפיקה גורן-ענבר (יחד עם גונן שרון וסתת הצור מדנמרק בו מאדסן) סרט לימודי על סיתות כלי צור – The Cutting Edge[20]. בשנת 2017 הפיקה פרופסור גורן-ענבר סרט על הטכנולוגיה והמשמעות של קופיצים – כלי אבן המאפיין את התרבות האשלית גשר בנות יעקב[21].

רשימת פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בסדרת גשר בנות יעקב

Goren-Inbar, N., Werker, E. & Feibel, C.S. 2002. The Acheulian Site of Gesher Benot Ya'aqov, Israel Volume I: The Wood Assemblage. Oxford: Oxbow Books. Alperson-Afil, N. & Goren-Inbar, N. 2010. The Acheulian Site of Gesher Benot Ya'aqov Vol. II: Ancient Flames and Controlled Use of Fire. Vertebrate Paleobiology and Paleoanthropology. Dordrecht: Springer.

Rabinovich, R., Gaudzinski-Windheuser, S., Kindler, L. & Goren-Inbar, N. 2012. The Acheulian Site of Gesher Benot Ya'aqov Volume III: Mammalian Taphonomy. The Assemblages of Layers V-5 and V-6. Vertebrate Paleobiology and Paleoanthropology. Dordrecht: Springer.

Goren-Inbar, N., Alperson-Afil, N., Sharon, G. & Herzlinger, G. 2018. The Acheulian site of Gesher Benot Ya'aqov. Volume IV. The Lithic Assemblage. Vertebrate Paleobiology and Paleoanthropology Series. Cham, Switzerland: Springer.

דוחות חפירה

Bar-Yosef, O. & Goren-Inbar, N. 1993. The lithic assemblages of 'Ubeidiya : a lower Paleolithic site in the Jordan Valley. (Qedem - Monographs of the Institute of Archaeology N. 34). Jerusalem: Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem.

Goren-Inbar, N. 1990. Quneitra: A Mousterian Site on the Golan Heights. Qedem - Monographs of the Institute of Archaeology N.31. Jerusalem: The Hebrew University of Jerusalem.

קובצי מאמרים

Goren-Inbar, N. & Speth, J.D. (eds.) 2004. Human Paleoecology in the Levantine Corridor, Oxford: Oxbow Books.

Goren-Inbar, N. & Sharon, G. (eds.) 2006. Axe Age: Acheulian Tool-making from Quarry to Discard, London: Equinox.

Goren-Inbar, N. & Spiro, B. 2011. Special Issue: Early-Middle Pleistocene palaeoenvironments in the Levant. Journal of Human Evolution 60.

מאמרים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Alperson-Afil, N., Sharon, G., Kislev, M., Melamed, Y., Zohar, I., Ashkenazi, S., Rabinovich, R., Biton, R., Werker, E., Hartman, G., Feibel, C. & Goren-Inbar, N. 2009. Spatial organization of hominin activities at Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Science 326: 1677-1680.

Belitzky, S., Goren-Inbar, N. & Werkerz, E. 1991. wooden plank with A Middle Pleistocene man-made polish. Journal of Human Evolution.

Goren-Inbar, N. 2011. Culture and cognition in the Acheulian industry: a case study from Gesher Benot Yaʿaqov. Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences 366: 1038-1049.

Goren-Inbar, N., Alperson, N., Kislev, M.E., Simchoni, O., Melamed, Y., Ben-Nun, A. & Werker, E. 2004. Evidence of Hominin Control of Fire at Gesher Benot Ya`aqov, Israel. Science 304: 725-727.

Goren-Inbar, N., Feibel, C.S., Verosub, K.L., Melamed, Y., Kislev, M.E., Tchernov, E. & SaragustI, I. 2000. Pleistocene milestones on the Out-of-Africa corridor at Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Science 289: 944-947.

Goren-Inbar, N., Lister, A., Werker, E. & Chech, M. 1994. A butchered elephant skull and associated artifacts from the Acheulian site of Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Paléorient 20: 99-112.

Goren-Inbar, N. & Saragusti, I. 1996. An Acheulian biface Assemblage from the Site of Gesher Benot Ya'aqov, Israel: Indications of African Affinities. Journal of Field Archaeology 23: 15-30.

Goren-Inbar, N., Sharon, G., Melamed, Y. & KisleV, M. 2002. Nuts, nut cracking, and pitted stones at Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 99: 2455-60.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נעמה גורן-ענבר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ N. Goren, O. Bar-Yosef, Natufian remains in Hayonim cave. Paléorient 1, 49-68 (1973).
  2. ^ N. Goren, Kefar Menahem "Laashon". Mitkufat Haaeven 16, 69 - 87 (1979).
  3. ^ N. Goren, THe Lithic Assemblage of the Berekhat Ram Acheulian site, Golan Hights. Paléorient 11, 7-28 (1985).
  4. ^ N. Goren-Inbar, Quneitra: A Mousterian Site on the Golan Heights. Qedem - Monoghraphs of the Institute of Archaeology -The Hebrew University of Jerusalem, Jerusalem, (1990), vol. 31, pp. 239.
  5. ^ N. Goren-Inbar et al., Pleistocene milestones on the Out-of-Africa corridor at Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Science 289, 944-947 (2000).
  6. ^ N. Goren-Inbar, A. Lister, E. Werker, M. Chech, A butchered elephant skull and associated artifacts from the Acheulian site of Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Palיorient 20, 99-112 (1994).
  7. ^ R. Rabinovich, S. Gaudzinski, N. Goren-Inbar, S. Gaudzinski-Windheuser, N. Goren-Inbar, Systematic butchering of Fallow deer (Dama) at the early Middle Pleistocene Acheulian site of Gesher Benot Ya‘aqov, (Israel). J. Hum. Evol. 54, 134-149 (2008).
  8. ^ N. Goren-Inbar, N. Alperson-Afil, G. Sharon, G. Herzlinger, The Acheulian site of Gesher Benot Ya'aqov. Volume IV. The Lithic Assemblage. E. Delson, E. J. Sargis, Eds., Vertebrate Paleobiology and Paleoanthropology Series Springer, Cham, Switzerland, (2018), vol. IV.
  9. ^ N. Alperson-Afil, N. Goren-Inbar, The Achulian Site of Gesher Benot Ya'aqov Vol. II: Ancient Flames and Controlled Use of Fire. E. Delson, E. J. Sargis, Eds., Springer, Dordrecht, (2010).
  10. ^ N. Goren-Inbar, E. Werker, C. S. Feibel, The Acheulian Site of Gesher Benot Ya'aqov, Israel Volume I: The Wood Assmeblage. Oxbow Books, Oxford, (2002).
  11. ^ N. Goren-Inbar, G. Sharon, Y. Melamed, M. Kislev, Nuts, nut cracking, and pitted stones at Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 99, 2455-2460 (2002).
  12. ^ B. Spiro et al., Climate variability in the Upper Jordan Valley around 0.78 Ma, inferences from time-series stable isotopes of Viviparidae, supported by mollusc and plant palaeoecology. Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology 282, 32-44 (2009).
  13. ^ W. van Zeist, S. Bottema, A palynological study of the Acheulian site of Gesher Benot Ya’aqov, Israel. Vegetation History and Archaeobotany 18, 105-121 (2009).
  14. ^ . Melamed, Ph.D Dissertation. Bar-Ilan University, Ramat Gan (2003).
  15. ^ S. Belitzky, N. Goren-Inbar, E. Werker, A Middle Pleistocene Wooden Plank with Man-Made Polish. J. Hum. Evol. 20, 349-353 (1991).
  16. ^ S. Mischke, S. Ashkenazi, A. Almogi-Labin, N. Goren-Inbar, Ostracod evidence for the Acheulian environment of the ancient Hula Lake (Levant) during the early-mid Pleistocene transition. Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology 412, 148-159 (2014).
  17. ^ N. Goren-Inbar, G. Sharon, in Axe Age: Acheulian Tool-making from Quarry to Discard, N. Goren-Inbar, G. Sharon, Eds. Equinox, London, (2006), pp. 111-136; N. Goren-Inbar, G. Sharon, N. Alperson-Afil, I. Laschiver, The Acheulian Massive Scrapers of Gesher Benot Ya‘aqov - A Product of the Bifaces’ Chaîne Opératoire. J. Hum. Evol. 55, 702-712 (2008); G. Sharon, N. Alperson-Afil, N. Goren-inbar, Cultural conservatism and variability in the Acheulian sequence of Gesher Benot Ya'aqov. J. Hum. Evol. 60, 387-397 (2011).
  18. ^ N. Goren-Inbar et al., Evidence of Hominin Control of Fire at Gesher Benot Ya`aqov, Israel. Science 304, 725-727 (2004).
  19. ^ R. Rabinovich, S. Gaudzinski, N. Goren-Inbar, S. Gaudzinski-Windheuser, N. Goren-Inbar, Systematic butchering of Fallow deer (Dama) at the early Middle Pleistocene Acheulian site of Gesher Benot Ya‘aqov, (Israel). J. Hum. Evol. 54, 134-149 (2008).
  20. ^ https://www.youtube.com/watch?v=9FyZQscrdRI
  21. ^ Making stone cleavers https://www.youtube.com/watch?v=nmWML9h1HMw