בית העולים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:28, 14 באוקטובר 2013

בית העולים או בית החלוץ הוא כינויו של בית דו-קומתי ברחוב יפת 34 ביפו (לשעבר רחוב עג'מי), ששימש לשיכון עולים חדשים בימים הראשונים לאחר עלייתם לארץ ישראל בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה וראשית המנדט הבריטי בארץ ישראל (תקופת העלייה השלישית).

המבנה נשכר ב-1918 על ידי ועד הצירים, ונוהל בידי יהודה ודֻבה צ'רקסקי. מיקומו, בין שכונת עג'מי לבין יפו העתיקה, נבחר בשל קרבתו לנמל יפו, ממנו הגיעו העולים.

ב-1 במאי 1921 תקפו ערבים עוברי אורח ובתי עסק של יהודים ביפו. ההתקפה סימנה את פרוץ מאורעות תרפ"א. הפורעים הגיעו לבית העולים אשר סימל עבורם את העלייה היהודית, וניסו לפרוץ אליו. באותה העת שהו בבית עשרות עולים חדשים שלא היו חמושים. הניסיון הראשון לחדור לבית נכשל לאחר שהעולים הדפו את הפורעים באמצעות מוטות ברזל שהוצאו מהגדר הפנימית. הדיירים ציפו לסיוע המשטרה, אך הקצינים והשוטרים הערבים שהגיעו ירו לעבר השער ופרצו אותו. ההמון שפרץ פנימה החל במסע הרג וביזה, במהלכו נרצחו 14 מיושבי הבית, ביניהם בני הזוג צ'רקסקי שסירבו להצעתו של קצין משטרה נוצרי להתפנות מהבית מבעוד מועד. 26 דיירים נוספים נפצעו. דיירים שהתבצרו בקומה השנייה ניצלו, משום שהפורעים לא הספיקו להגיע אליהם. כעבור כארבעים דקות הגיע למקום קצין בריטי שפיזר את המתפרעים ביריית אקדח.

אירועי בית העולים מתוארים בספרי היסטוריה, כמו גם ביצירות ספרותיות, כגון "עד הסוף" מאת משה שמיר, ו"הנדר" מאת משה גרנות, חתנו של משה צ'רקסקי, שהיה נער בן 13 היה בבית בעת הפרעות.

בתי עולים יורשים

לאחר מאורעות תרפ"א ננטש בית החלוץ, ובית פרדס נשכר מהנכבד הערבי שייח עלי על מתחם בן ששה דונם לצד דרך עפר שזכתה להתכנות "המשך רחוב אלנבי", דרך בקצהו הדרומי של הרחוב שהובילה אל גרעין הכפר המצרי אבו כביר. לימים, נקרא "המשך רחוב אלנבי", רחוב העלייה, נגזרת מיעודו של "בית העולים". בית העולים ברחוב העליה ננטש בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט לטובת בית העולים בצפונה של תל אביב, כיום משכנו של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב.

קישורים חיצוניים

משה גרנות, "מאורעות תרפ"א ב"בית החלוץ" (בית העולים) ביפו, כ"ג בניסן תרפ"א, 1 במאי 1921, חדשות בן עזר, גיליון 340
תמונות באתר zoomap
המבנה באתרו של צור שיזף
דליה קרפל, סיכול לא ממוקד, באתר הארץ, 5 ביוני 2009: על פרשת רצח הקצין תופיק ביי
שמואל גילר, "סיפורו של יום אחד במאי", חדשות בן עזר, גיליון 733

**יפו העתיקה**
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים (7) החמאם ובית הסראייה הישן (8) בית מיומנה (9) בית הכנסת לעולי לוב (10) מוזיאון אילנה גור (11) תיאטרון הסימטה (12) כנסיית גאורגיוס הקדוש (13) בית העולים (14) בית הספר טביתא (15) קולג' דה פרר (16) בית הקברות הפרוטסטנטי (17) תחנת המשטרה ביפו (18) מאפיית אבולעפיה (19) בית הסראייה (20) סביל אבו נבוט ב' (21) בנק אנגלו-פלשתינה (22) בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו (23) גבעת אנדרומדה (24) בית מרכז האמנויות, (25) בית המכס בנמל יפו, (26) נא לגעת

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:יפו-יפת 34-בית החלוץ 27.5.12.JPG|250px|ממוזער|שמאל|בית העולים]]
+[[קובץ:יפו-יפת 34-בית החלוץ 27.5.12.JPG|250px|ממוזער|שמאל|בית העולים (2012)]]
 [[קובץ:שלט הסבר על "בית החלוץ" ביפו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[לוח זיכרון]] שהציבה במקום בידי [[המועצה לשימור אתרים]]]]
-'''בית העולים''' או '''בית החלוץ''' הוא כינויו של בית דו-קומתי ב[[רחוב יפת]] 34 ב[[יפו]] (לשעבר רחוב עג'מי), ששימש לשיכון [[עולים חדשים]] בימים הראשונים לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתם לארץ ישראל]].
+'''בית העולים''' או '''בית החלוץ''' הוא כינויו של בית דו-קומתי ב[[רחוב יפת]] 34 ב[[יפו]] (לשעבר רחוב עג'מי), ששימש לשיכון [[עולים חדשים]] בימים הראשונים לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתם לארץ ישראל]] בתקופה שלאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] וראשית המנדט הבריטי בארץ ישראל (תקופת [[העלייה השלישית]]).
-המבנה נשכר ב-[[1918]] על ידי [[ועד הצירים]], ונוהל בידי יהודה ודֻבה צ'רקסקי. מיקומו, בין [[עג'מי]] ל[[יפו העתיקה]], נבחר בשל קרבתו ל[[נמל יפו]], ממנו הגיעו העולים.
+המבנה נשכר ב-[[1918]] על ידי [[ועד הצירים]], ונוהל בידי יהודה ודֻבה צ'רקסקי. מיקומו, בין שכונת [[עג'מי]] לבין [[יפו העתיקה]], נבחר בשל קרבתו ל[[נמל יפו]], ממנו הגיעו העולים.
-ב-[[1 במאי]] [[1921]] תקפו ערבים עוברי אורח ובתי עסק של [[יהודים]] ביפו, התקפה שסימנה את פרוץ [[פרעות תרפ"א]]. הפורעים הגיעו לבית העולים שסימל עבורם את העלייה היהודית, וניסו לפרוץ אליו. באותה העת שהו בבית עשרות עולים חדשים שלא היו חמושים. הניסיון הראשון לחדור לבית נכשל לאחר שהעולים הדפו את הפורעים באמצעות מוטות ברזל שהוצאו מהגדר הפנימית. הדיירים ציפו לסיוע ה[[משטרה]], אך הקצינים והשוטרים הערבים שהגיעו ירו לעבר השער ופרצו אותו. ההמון שפרץ פנימה החל במסע הרג וביזה, במהלכו נרצחו 14 מיושבי הבית, ביניהם בני הזוג צ'רקסקי שסירבו להצעתו של קצין משטרה נוצרי להתפנות מהבית מבעוד מועד. 26 דיירים נוספים נפצעו. דיירים שהתבצרו בקומה השנייה ניצלו, משום שהפורעים לא הספיקו להגיע אליהם. כעבור כארבעים דקות הגיע למקום קצין [[המנדט הבריטי|בריטי]] שפיזר את המתפרעים ביריית אקדח.
+ב-[[1 במאי]] [[1921]] תקפו ערבים עוברי אורח ובתי עסק של [[יהודים]] ביפו. ההתקפה סימנה את פרוץ [[פרעות תרפ"א|מאורעות תרפ"א]]. הפורעים הגיעו לבית העולים אשר סימל עבורם את העלייה היהודית, וניסו לפרוץ אליו. באותה העת שהו בבית עשרות עולים חדשים שלא היו חמושים. הניסיון הראשון לחדור לבית נכשל לאחר שהעולים הדפו את הפורעים באמצעות מוטות ברזל שהוצאו מהגדר הפנימית. הדיירים ציפו לסיוע ה[[משטרה]], אך הקצינים והשוטרים הערבים שהגיעו ירו לעבר השער ופרצו אותו. ההמון שפרץ פנימה החל במסע הרג וביזה, במהלכו נרצחו 14 מיושבי הבית, ביניהם בני הזוג צ'רקסקי שסירבו להצעתו של קצין משטרה נוצרי להתפנות מהבית מבעוד מועד. 26 דיירים נוספים נפצעו. דיירים שהתבצרו בקומה השנייה ניצלו, משום שהפורעים לא הספיקו להגיע אליהם. כעבור כארבעים דקות הגיע למקום קצין [[המנדט הבריטי|בריטי]] שפיזר את המתפרעים ביריית אקדח.
-אירועי בית העולים מתוארים בספרים "עד הסוף" מאת [[משה שמיר]] ו"הנדר" מאת [[משה גרנות]], חתנו של משה צ'רקסקי, שכנער בן 13 היה בבית בעת הפרעות.
+אירועי בית העולים מתוארים בספרי היסטוריה, כמו גם ביצירות ספרותיות, כגון "עד הסוף" מאת [[משה שמיר]], ו"הנדר" מאת [[משה גרנות]], חתנו של משה צ'רקסקי, שהיה נער בן 13 היה בבית בעת הפרעות.
+==בתי עולים יורשים==
-לאחר המאורעות ננטש בית העולים, ובית חדש הוקם בקצהו הדרומי של [[רחוב אלנבי]]. מהבית החדש נגזר שמו של [[רחוב העלייה]], המשכו של רחוב אלנבי.
+לאחר מאורעות תרפ"א ננטש בית החלוץ, ובית פרדס נשכר מהנכבד הערבי שייח עלי על מתחם בן ששה דונם לצד דרך עפר שזכתה להתכנות "המשך [[רחוב אלנבי]]", דרך בקצהו הדרומי של הרחוב שהובילה אל גרעין הכפר המצרי [[אבו כביר]]. לימים, נקרא "המשך [[רחוב אלנבי]]", [[רחוב העלייה]], נגזרת מיעודו של "בית העולים". בית העולים ברחוב העליה ננטש בימי [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] לטובת בית העולים בצפונה של תל אביב, כיום משכנו של [[הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב]].
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 16: / שורה 18: @@
 * [http://shezaf.net/zope/home/he/2/1182096099/1182102852/#a039 המבנה באתרו של צור שיזף]
 * {{הארץ|דליה קרפל|סיכול לא ממוקד|1090107|5 ביוני 2009}}: על פרשת רצח הקצין תופיק ביי
-* [[שמואל גילר]], "סיפורו של יום אחד במאי", חדשות בן עזר,גיליון 733 http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00733.php
+* [[שמואל גילר]], "סיפורו של יום אחד במאי", [http://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00733.php חדשות בן עזר, גיליון 733]
 {{יפו העתיקה}}