משה טיקוצ'ינסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:25, 12 במאי 2014

הרב משה עקיבא טיקוצ'ינסקי (תר"ע, 1910 - כ"ד בטבת תשמ"ח, 1988) היה המשגיח והמנהל הרוחני של ישיבת סלובודקה בבני ברק. בעבר שימש ר"מ ומנהל רוחני של ישיבת מקור חיים בירושלים.

תולדותיו

נולד לרבי אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי. בשנת תרפ"ה (1925), בהיותו בן 15, עלה עם אביו לארץ ישראל. רצה ללמוד בישיבת מרכז הרב שבירושלים, אולם לא התקבל אליה, והלך ללמוד בישיבת חברון בחברון. שם דבק בשיטת המוסר של סלובודקה והיה מקורב לסבא מסלובודקה. לאחר כשנה נפטר הסבא, והרב טיקוצ'ינסקי נשאר בישיבת חברון עד שנת תרפ"ט עת ניצל בנס מפרעות תרפ"ט, כשהערבים היכוהו בגרזן על גולגלתו ונפל מדמם, אך לא נהרג.

לאחר פרעות תרפ"ט נחלשה ישיבת חברון ועברה לירושלים, ואז עזב הרב טיקוצ'ינסקי עם כמה מחבריו את ישיבת חברון ונסעו לליטא, לישיבת סלובודקה, שם דבקו בשיטת סלובודקה בתפארתה, על ידי ראש הישיבה רבי אייזיק שר, חתנו של הסבא מסלובודקה, והמנהל הרוחני רבי אברהם גרודזינסקי שהיה קרוב משפחתו. בהיותו בישיבה דבק ברבי אברהם גרודזינסקי והיה למשמשו, ונהג לחזור על שיחותיו בפני הבחורים.

בתקופת בחרותו בליטא נסע להפגש עם גדולי הדור, אחד מהם היה רבי יוסף רוזין הרוגאטשובער, שקילסו וזכה לקירובו. באותה תקופה נישא לחיה רבקה שר, אחותו של רבי אייזיק שר, שגדלה בביתו.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת ת"ש עזב את ליטא עם אשתו ובתו הגדולה, וחזר לארץ ישראל. התגורר בשכונת מקור חיים, ויסד בתחילת קיץ ת"ש את ישיבת מקור חיים יחד עם גיסו רבי ברוך יצחק לוין.

בשנת תש"ז עבר לכהן כמשגיח ומנהל רוחני בישיבת סלובודקה בבני ברק, שנוסדה על ידי גיסו רבי אייזיק שר. לאחר פטירת ראש הישיבה רבי מרדכי שולמן היה הדמות הרוחנית המרכזית בישיבה.

בה' בכסלו תשמ"ח נפטרה רעייתו, וכמה שבועות אחר כך, בכ"ד בטבת, נפטר.

משפחתו

נישא לחיה עלקא רבקה שר, בתם של יוסף חיים שר וטויבע לויטן, אחותם של הרבנים בן ציון ואשר ניסן לויטן ובת שבע שך, אמו של הרב אלעזר מנחם מן שך.

חתניו הם הרב נחמן פלונצ'ק, ראש ישיבה בישיבת סלובודקה בבני ברק, והרב יצחק לוין, בעבר מראשי ישיבת בית שמעיה, מחבר סדרת ספרי ברכת יצחק (14 כרכים) ונתיבות יצחק (3 כרכים). נכדו הרב צבי פלונצ'ק הוא משגיח בישיבת אור אלחנן בירושלים. נכדו הרב יצחק פלונצ'ק הוא מראשי ישיבת גרודנא בבאר יעקב.

ספרו

בעקבות משה (שני כרכים) - שיחות ומאמרים

קישורים חיצוניים

קבלת התורה, רבי משה טיקוצ'ינסקי

לקריאה נוספת

ספר הזיכרון כנסת ישראל לזכר הגאון רבי משה עקיבא טיקוצ'ינסקי, ישיבת סלובודקה, בני ברק תשמ"ט.
עולמם של גדולים, י' סג"ל, תשנ"ט.
הפרדס שנה ס"ב גיליון ה' עמ' 23.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אין תמונה|גבר}}
-ה[[רב]] '''משה עקיבא טיקוצ'ינסקי''' ([[תר"ע]], [[1910]] - [[כ"ד בטבת]] [[תשמ"ח]], [[1988]]) היה ה[[משגיח]] והמנהל הרוחני של [[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] ב[[בני ברק]]. בעבר שימש ראש [[ישיבת מקור חיים (ירושלים)|ישיבת מקור חיים]] ב[[ירושלים]].
+ה[[רב]] '''משה עקיבא טיקוצ'ינסקי''' ([[תר"ע]], [[1910]] - [[כ"ד בטבת]] [[תשמ"ח]], [[1988]]) היה ה[[משגיח]] והמנהל הרוחני של [[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] ב[[בני ברק]]. בעבר שימש ר"מ ומנהל רוחני של [[ישיבת מקור חיים (ירושלים)|ישיבת מקור חיים]] ב[[ירושלים]].
 ==תולדותיו==
-נולד לרבי [[אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי]]. בשנת [[תרפ"ה]] ([[1925]]), בהיותו בן 15, עלה עם אביו לארץ ישראל. תחילה נכנס ללמוד בישיבת [[מרכז הרב]] ואחר כך עבר ללמוד ב[[ישיבת חברון]] ב[[חברון]]. שם דבק בשיטת המוסר של סלובודקה והיה מקורב ל[[הסבא מסלובודקה|סבא מסלובודקה]].
+נולד לרבי [[אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי]]. בשנת [[תרפ"ה]] ([[1925]]), בהיותו בן 15, עלה עם אביו לארץ ישראל. רצה ללמוד בישיבת [[מרכז הרב]] שבירושלים, אולם לא התקבל אליה, והלך ללמוד ב[[ישיבת חברון]] ב[[חברון]]. שם דבק בשיטת המוסר של סלובודקה והיה מקורב ל[[הסבא מסלובודקה|סבא מסלובודקה]]. לאחר כשנה נפטר הסבא, והרב טיקוצ'ינסקי נשאר בישיבת חברון עד שנת תרפ"ט עת ניצל בנס מפרעות[[פרעות תרפ"ט| תרפ"ט]], כשהערבים היכוהו בגרזן על גולגלתו ונפל מדמם, אך לא נהרג.
+לאחר פרעות תרפ"ט נחלשה ישיבת חברון ועברה לירושלים, ואז עזב הרב טיקוצ'ינסקי עם כמה מחבריו את ישיבת חברון ונסעו ל[[ליטא]], ל[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]], שם דבקו בשיטת סלובודקה בתפארתה, על ידי ראש הישיבה רבי [[אייזיק שר]], חתנו של הסבא מסלובודקה, והמנהל הרוחני רבי [[אברהם גרודזינסקי]] שהיה קרוב משפחתו. בהיותו בישיבה דבק ברבי אברהם גרודזינסקי והיה למשמשו, ונהג לחזור על שיחותיו בפני הבחורים.
-לאחר פטירת הסבא מסלובודקה, בשנת [[תרפ"ו]], לא השלים הרב טיקוצ'ינסקי עם משנתו של ממלא מקומו רבי [[יהודה לייב חסמן]], אך נשאר בישיבת חברון לשמוע את שיחותיו של רבי [[אברהם נח פאלי]], שכיהן כ[[משגיח]] בישיבה. ב[[פרעות תרפ"ט]] ניצל בנס.
+בתקופת בחרותו בליטא נסע להפגש עם גדולי הדור, אחד מהם היה רבי יוסף רוזין הרוגאטשובער, שקילסו וזכה לקירובו. באותה תקופה נישא לחיה רבקה שר, אחותו של רבי אייזיק שר, שגדלה בביתו.
-לאחר שהרב פאלי עזב את הישיבה עקב חולשתו, עזב הרב טיקוצ'ינסקי את חברון ונסע ל[[ליטא]], ל[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]], שם מצא את שיטת סלובודקה בתפארתה, על ידי ראש הישיבה רבי [[אייזיק שר]], חתנו של הסבא מסלובודקה, והמנהל הרוחני רבי [[אברהם גרודזינסקי]] שהיה קרוב משפחתו. בהיותו בישיבה דבק ברבי אברהם גרודזינסקי והיה למשמשו, ונהג לחזור על שיחותיו בפני הבחורים. באותה תקופה נישא לחיה רבקה שר, אחותו של רבי אייזיק שר, שגדלה בביתו.
-עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] עזב את [[ליטא]] וחזר לארץ ישראל. למד בבית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב [[שמואל יצחק הילמן]]. במשך תקופה כיהן בראשות [[ישיבת מקור חיים]], יחד עם גיסו רבי [[ברוך יצחק לוין]].
+עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בתחילת שנת ת"ש עזב את [[ליטא]] עם אשתו ובתו הגדולה, וחזר לארץ ישראל. התגורר בשכונת מקור חיים, ויסד בתחילת קיץ ת"ש את ישיבת מקור חיים יחד עם גיסו רבי [[ברוך יצחק לוין]].
-ב[[שנות ה-50]] עבר לכהן כמשגיח ומנהל רוחני ב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] ב[[בני ברק]], שנוסדה על ידי גיסו רבי אייזיק שר. לאחר פטירת ראש הישיבה רבי [[מרדכי שולמן]] היה הדמות הרוחנית המרכזית בישיבה.
+ב[[שנות ה-50|שנת]] תש"ז עבר לכהן כמשגיח ומנהל רוחני ב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] ב[[בני ברק]], שנוסדה על ידי גיסו רבי אייזיק שר. לאחר פטירת ראש הישיבה רבי [[מרדכי שולמן]] היה הדמות הרוחנית המרכזית בישיבה.
 בה' בכסלו תשמ"ח נפטרה רעייתו, וכמה שבועות אחר כך, בכ"ד בטבת, נפטר.
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 נישא לחיה עלקא רבקה שר, בתם של יוסף חיים שר וטויבע לויטן, אחותם של הרבנים [[בן ציון לויטן|בן ציון]] ו[[אשר ניסן לויטן]] ובת שבע שך, אמו של הרב [[אלעזר מנחם מן שך]].
-חתניו הם הרב נחמן פלונצ'ק, [[ראש ישיבה]] בישיבת סלובודקה בבני ברק, והרב יצחק לוין, בעבר מראשי ישיבת בית שמעיה, מחבר סדרת ספרי '''ברכת יצחק''' (14 כרכים) ונתיבות יצחק (3 כרכים). נכדו הרב צבי פלונצ'ק הוא [[משגיח]] בישיבת [[אור אלחנן]] בירושלים.
+חתניו הם הרב נחמן פלונצ'ק, [[ראש ישיבה]] בישיבת סלובודקה בבני ברק, והרב יצחק לוין, בעבר מראשי ישיבת בית שמעיה, מחבר סדרת ספרי '''ברכת יצחק''' (14 כרכים) ונתיבות יצחק (3 כרכים). נכדו הרב צבי פלונצ'ק הוא [[משגיח]] בישיבת [[אור אלחנן]] בירושלים. נכדו הרב יצחק פלונצ'ק הוא מראשי ישיבת גרודנא בבאר יעקב.
 ==ספרו==
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 ==לקריאה נוספת==
 * ספר הזיכרון '''כנסת ישראל''' לזכר הגאון רבי משה עקיבא טיקוצ'ינסקי, ישיבת סלובודקה, בני ברק תשמ"ט.
+* עולמם של גדולים, י' סג"ל, תשנ"ט.
 * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12494&pgnum=25 הפרדס שנה ס"ב גיליון ה' עמ' 23].