אברהם גרודזינסקי
 | |
| לידה |
1883 ה'תרמ"ד ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| נרצח |
1944 (בגיל 61 בערך) כ"ט בתמוז ה'תש"ד קובנה, ליטא |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, ש"ס, אגדה, הלכה ומוסר |
| השתייכות | רבני פולין, רבני ליטא, תנועת המוסר |
| השקפה דתית |
יהדות |
| רבותיו | הסבא מסלבודקה, הרב נתן צבי פינקל |
| ילדים |
רבקה וולבה |
  | |
הרב אברהם גרודזינסקי[1] (ה'תרמ"ב[2] - כ"ט בתמוז ה'תש"ד; 1882 - 13 ביולי 1944) היה מרבני תנועת המוסר. כיהן כמשגיח של ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה (פרבר של קובנה) בליטא. ייסד את ישיבת חברון בארץ ואף עמד בראשה לצד הרב סרנא. בשנים האחרונות לפני השואה כיהן גם כראש הישיבה. נרצח על ידי הנאצים בגטו קובנה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בוורשה לרב יצחק. בגיל 17, נסע ללמוד בישיבת סלובודקה, והיה לאחד מתלמידיו של הרב נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה". בגיל 21, נשלח על ידי רבי נתן צבי - יחד עם שלושה תלמידים מובחרים נוספים - לישיבת טלז לסייע לרבי אליעזר גורדון להנהיג את שיטת המוסר בישיבתו. בגיל 24, לאחר הצלחת המשימה, שב לסלובודקה וצורף להנהלת הישיבה.
בתרע"א נישא לחסיה גיסא[3] בתו של רבי דב צבי הלר, משגיח בישיבה ממקורביו של הסבא מסלבודקה ומתלמידי הסבא מקלם.
במלחמת העולם הראשונה נדדה הישיבה למינסק ומשם לקרמנצ'וג שבאוקראינה, תלמידי הישיבה נאלצו להתחמק משרות בצבא הרוסי, בד בבד סבלו ממגפות שפרצו באופן תדיר, בתקופה זו התגלה הרב גרודזנסקי כמנהיג ומחנך הרגיש לסבל הזולת.
בתרפ"ה נשלח על ידי הנהלת הישיבה להקים את הישיבה בארץ ישראל ביחד עם הרב יחזקאל סרנא. לאחר שהקים את הישיבה בחברון נשאר בארץ כמה חודשים לביסוס הישיבה, ואחר כך חזר לסלובודקה ומתרפ"ז כיהן שם כראש הישיבה וכמנהל הרוחני בעקבות עלייתם לארץ ישראל של "הסבא מסלבודקה" והרב משה מרדכי אפשטיין כדי לעמוד בראש הישיבה שבחברון.
היה מומחה בחכמת הנפש ובאמצעותה עיצב את אישיותם של תלמידיו. הפיץ את שיטת המוסר בכתיבת מאמרים בכתב העת "תבונה" שהוציאו תלמידי ישיבת סלובדקה. את חידושיו בתורת המידות יישם קודם כל בעצמו.
תקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת מלחמת העולם השנייה, הנאצים כבשו את מזרח פולין וסיפחו אותה לליטא, ופליטים יהודים רבים נמלטו מפולין לוילנה במטרה להינצל ורבים מהם משם עברו לקובנה כדי לארגן אפשרות לברוח מאירופה אל מעבר לים. יחד עם הרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה, פעל להצלת יהודים רבים ככל האפשר. במקביל פעל לסייע לבני הישיבה ולתלמידי חכמים שנקלעו לווילנה. כל זאת עשה למרות החמרת מחלתו.
בכ"ז בסיוון תש"א (22 ביוני 1941), כבשו הגרמנים את ליטא. על אף התגברות המצוקה, המשיכו ללמוד תורה הרב גרודזינסקי ורבנים וראשי ישיבות נודעים שהסתתרו בביתו. באחד הימים, חיילים נאצים פרצו לביתו ורצחו כמה רבנים. הרב גרודזינסקי ניצל בהזדמנות זו משום ששכב בעליית הגג. במקרים אחרים ניצל בזכות מסירות נפשם של יהודי קובנה.
החל מכ"ב בתמוז תש"ד (8 ביולי 1944), העבירו הנאצים את היהודים הנותרים בגטו קובנה, שהיה באותה עת כבר מחנה ריכוז, למחנות ריכוז בגרמניה. הרב גרודזנסקי אושפז בבית החולים של הגטו עקב מצבו הקשה, ובכ"ז בתמוז תש"ד (13 ביולי 1944), הציתו הנאצים את בית-החולים על חוליו. מאות חולים יהודיים נשרפו חיים, ובהם הרב גרודזינסקי.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי לחסיה (בתו של הרב דב הירש הלר) ולהם נולדו שמונה ילדים, מתוכם ארבעה שרדו את השואה:
- רבקה - אשת הרב שלמה וולבה - מגדולי תנועת המוסר והמשגיחים בדור האחרון. נפטרה באוקטובר 2018[4].
- שרה - אשת הרב חיים קרייזווירט - "העילוי מקראקא", רבה של אנטוורפן. נפטרה ביוני 2012.
- לאה - אשת הרב ברוך רוזנברג - ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה. נפטרה בדצמבר 2018.
- הרב יצחק - ראש כולל אברכים תורת אברהם בבני ברק. נפטר ב-1 בינואר 2020.
אחיו הרב משה גרודזינסקי היה משגיח של ישיבת תורת חיים בוורשה, עלה לארץ ונרצח בפרעות תרפ"ט. גיסו היה הרב יעקב קמינצקי.
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פעשא רייזל
פעשא רייזל |
מרים
מרים |
רבקה
רבקה |
שרה
שרה |
לאה
לאה |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מרים
מרים |
שושנה
שושנה |
חסיה
חסיה |
אסתר
אסתר |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פריד
פריד |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב מאיר חדש, משגיח ישיבות: כנסת ישראל - חברון, אור אלחנן ועטרת ישראל.
- הרב משה טיקוצ'ינסקי, משגיח ישיבת כנסת ישראל - סלבודקה בבני ברק.
- הרב אביגדור מילר, משגיח בישיבת רבינו חיים ברלין בארצות הברית.
- הרב מרדכי צוקרמן.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תורת אברהם - מאמרים ושיחות מכתבי ידו של הרב גרודזינסקי, ירושלים ה'תשכ"ג.
- מאמרי מוסר חשובים בכתב העת "תבונה" של ישיבת סלובודקה. (מאמר הלכה ואגדה).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבקה וולבה, אמונתך בלילות, ירושלים ירושלים ה'תשנ"ז (בהוצאת המחברת)
- הרב פרופ' יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה חלק א', המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, ניו יורק ה'תשט"ז
- הלל זיידמן, אישים שהכרתי
- נפתלי בן מנחם, חכמי ליטא
- מוסדות התורה באירופה בבנינם ובחורבנם (בעריכת פרופ' שמואל קלמן מירסקי), ניו יורק ה'תשט"ז, הוצאת "עֹגֶן" (על יד ההסתדרות העברית באמריקה), עמ' 155-154 (בפרק על ישיבת "כנסת ישראל")
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'גרודזנסקי, ר' אברהם ב"ר יצחק', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, ה'תשכ"ז, עמ' 39
אברהם בן יצחק גרודזינסקי, דף שער בספרייה הלאומית
- (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1237).
- הרב אברהם גרודזנסקי - ליטא באתר "זכור - אמונה בימי השואה".
- תורה ותפלה חלק א – התעמקות בהבנת גדולת התפלה, תורה ותפלה חלק ב: תנאים לקיום מצוות תלמוד תורה כהלכתה, הרב אברהם גרודזנסקי הי"ד, אתר תורתך לא שכחתי.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ שם משפחתו נכתב גם גרודזנסקי, גרודז'ינסקי או גרודז'נסקי.
- ↑ ביוגרפיה אודותיו בהקדמה לספרו "תורת אברהם"
- ↑ משה ויסברג, התפללו: החמרה במצבה של אלמנת המשגיח, באתר בחדרי חרדים, 21 באוקטובר 2018
- ↑ אלי רוטמן, אלמנתו של 'המשגיח': מרת רבקה וולבה ע"ה, באתר כיכר השבת, 25 באוקטובר 2018.
| בקרת זהויות |
|
|---|