משה טיקוצ'ינסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:03, 13 במאי 2014

הרב משה עקיבא טיקוצ'ינסקי (תר"ע, 1910 - כ"ד בטבת תשמ"ח, 1988) היה המשגיח והמנהל הרוחני של ישיבת סלובודקה בבני ברק, וקודם לכן מנהל רוחני של ישיבת מקור חיים בירושלים.

תולדותיו

נולד לרבי אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי. בשנת תרפ"ה (1925), בהיותו בן 15, עלה עם אביו לארץ ישראל. למד זמן קצר בישיבת מרכז הרב ואחר כך עבר לישיבת חברון בחברון. שם דבק בשיטת המוסר של סלובודקה והיה מקורב לסבא מסלובודקה.

לאחר פטירת הסבא מסלובודקה, בשנת תרפ"ז, לא השלים הרב טיקוצ'ינסקי עם משנתו של ממלא מקומו רבי יהודה לייב חסמן, אך נשאר בישיבת חברון לשמוע את שיחותיו של רבי אברהם נח פאלי, שכיהן כמשגיח בישיבה. בפרעות תרפ"ט נפצע ממכת גרזן בראשו.

לאחר שהרב פאלי עזב את הישיבה עקב חולשתו, לישיבת סלובודקה בליטא, שם למד אצל ראש הישיבה רבי אייזיק שר והמנהל הרוחני רבי אברהם גרודזינסקי שהיה קרוב משפחתו. הוא היה למשמשו של הרב גרודזינסקי ונהג לחזור על שיחותיו בפני הבחורים. באותה תקופה נישא לחיה רבקה שר, אחותו של רבי אייזיק שר, שגדלה בביתו.

בתחילת ת"ש, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, חזר לארץ ישראל עם אשתו ובתו. למד בבית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. בתחילת קיץ ת"ש ייסד את ישיבת מקור חיים, עם גיסו רבי ברוך יצחק לוין.

אחרי תום מלחמת העולם השנייה, נסע הרב טיקוצ'ינסקי למחנות העקורים באיטליה^[1].

בשנת תש"ז עבר לכהן כמשגיח ומנהל רוחני בישיבת סלובודקה בבני ברק, שנוסדה על ידי גיסו רבי אייזיק שר.

בה' בכסלו תשמ"ח נפטרה רעייתו, וכמה שבועות אחר כך, בכ"ד בטבת, נפטר.

משפחתו

נישא לחיה עלקא רבקה שר, בתם של יוסף חיים שר וטויבע לויטן, אחותם של הרבנים בן ציון ואשר ניסן לויטן ובת שבע שך, אמו של הרב אלעזר מנחם מן שך.

חתניו הם הרב נחמן פלונצ'ק, ראש ישיבה בישיבת סלובודקה בבני ברק, והרב יצחק לוין, בעבר מראשי ישיבת בית שמעיה, מחבר סדרת ספרי ברכת יצחק (14 כרכים) ונתיבות יצחק (3 כרכים). נכדו הרב צבי פלונצ'ק הוא משגיח בישיבת אור אלחנן בירושלים.

ספרו

בעקבות משה (שני כרכים) - שיחות ומאמרים

קישורים חיצוניים

קבלת התורה, רבי משה טיקוצ'ינסקי

לקריאה נוספת

ספר הזיכרון כנסת ישראל לזכר הגאון רבי משה עקיבא טיקוצ'ינסקי, ישיבת סלובודקה, בני ברק תשמ"ט
הפרדס שנה ס"ב גיליון ה' עמ' 23
יהושע לוין, עולמם של גדולים, בני ברק תשנ"ט^{[דרושה הבהרה]}

^ יהושע לוין, בעוד לילה, אודות הרבנית בת שבע שורץ, גנזך קידוש השם, בני ברק תשנ"ז

[1] יהושע לוין, בעוד לילה, אודות הרבנית בת שבע שורץ, גנזך קידוש השם, בני ברק תשנ"ז

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אין תמונה|גבר}}
-ה[[רב]] '''משה עקיבא טיקוצ'ינסקי''' ([[תר"ע]], [[1910]] - [[כ"ד בטבת]] [[תשמ"ח]], [[1988]]) היה ה[[משגיח]] והמנהל הרוחני של [[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] ב[[בני ברק]]. בעבר שימש ר"מ ומנהל רוחני של [[ישיבת מקור חיים (ירושלים)|ישיבת מקור חיים]] ב[[ירושלים]].
+ה[[רב]] '''משה עקיבא טיקוצ'ינסקי''' ([[תר"ע]], [[1910]] - [[כ"ד בטבת]] [[תשמ"ח]], [[1988]]) היה ה[[משגיח]] והמנהל הרוחני של [[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] ב[[בני ברק]], וקודם לכן מנהל רוחני של [[ישיבת מקור חיים (ירושלים)|ישיבת מקור חיים]] ב[[ירושלים]].
 ==תולדותיו==
-נולד לרבי [[אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי]]. בשנת [[תרפ"ה]] ([[1925]]), בהיותו בן 15, עלה עם אביו לארץ ישראל. רצה ללמוד בישיבת [[מרכז הרב]] שבירושלים, אולם לא התקבל אליה, והלך ללמוד ב[[ישיבת חברון]] ב[[חברון]]. שם דבק בשיטת המוסר של סלובודקה והיה מקורב ל[[הסבא מסלובודקה|סבא מסלובודקה]]. לאחר כשנה נפטר הסבא, והרב טיקוצ'ינסקי נשאר בישיבת חברון עד שנת תרפ"ט עת ניצל בנס מפרעות[[פרעות תרפ"ט| תרפ"ט]], כשהערבים היכוהו בגרזן על גולגלתו ונפל מדמם, אך לא נהרג.
+נולד לרבי [[אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי]]. בשנת [[תרפ"ה]] ([[1925]]), בהיותו בן 15, עלה עם אביו לארץ ישראל. למד זמן קצר בישיבת [[מרכז הרב]] ואחר כך עבר ל[[ישיבת חברון]] ב[[חברון]]. שם דבק בשיטת המוסר של סלובודקה והיה מקורב ל[[הסבא מסלובודקה|סבא מסלובודקה]].
+לאחר פטירת הסבא מסלובודקה, בשנת [[תרפ"ז]], לא השלים הרב טיקוצ'ינסקי עם משנתו של ממלא מקומו רבי [[יהודה לייב חסמן]], אך נשאר בישיבת חברון לשמוע את שיחותיו של רבי [[אברהם נח פאלי]], שכיהן כ[[משגיח]] בישיבה. ב[[פרעות תרפ"ט]] נפצע ממכת גרזן בראשו.
-לאחר פרעות תרפ"ט נחלשה ישיבת חברון ועברה לירושלים, ואז עזב הרב טיקוצ'ינסקי עם כמה מחבריו את ישיבת חברון ונסעו ל[[ליטא]], ל[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]], שם דבקו בשיטת סלובודקה בתפארתה, על ידי ראש הישיבה רבי [[אייזיק שר]], חתנו של הסבא מסלובודקה, והמנהל הרוחני רבי [[אברהם גרודזינסקי]] שהיה קרוב משפחתו. בהיותו בישיבה דבק ברבי אברהם גרודזינסקי והיה למשמשו, ונהג לחזור על שיחותיו בפני הבחורים.
-בתקופת בחרותו בליטא נסע להפגש עם גדולי הדור, אחד מהם היה רבי [[יוסף רוזין]] הרוגאטשובער, שקילסו וזכה לקירובו. באותה תקופה נישא לחיה רבקה שר, אחותו של רבי אייזיק שר, שגדלה בביתו.
+לאחר שהרב פאלי עזב את הישיבה עקב חולשתו, ל[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]] ב[[ליטא]], שם למד אצל ראש הישיבה רבי [[אייזיק שר]] והמנהל הרוחני רבי [[אברהם גרודזינסקי]] שהיה קרוב משפחתו. הוא היה למשמשו של הרב גרודזינסקי ונהג לחזור על שיחותיו בפני הבחורים. באותה תקופה נישא לחיה רבקה שר, אחותו של רבי אייזיק שר, שגדלה בביתו.
-עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בתחילת שנת ת"ש עזב את [[ליטא]] עם אשתו ובתו הגדולה, וחזר לארץ ישראל. התגורר בשכונת מקור חיים, ויסד בתחילת קיץ ת"ש את ישיבת מקור חיים יחד עם גיסו רבי [[ברוך יצחק לוין]].
+בתחילת [[ת"ש]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], חזר לארץ ישראל עם אשתו ובתו. למד בבית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב [[שמואל יצחק הילמן]]. בתחילת קיץ ת"ש ייסד את [[ישיבת מקור חיים]], עם גיסו רבי [[ברוך יצחק לוין]].
-אחרי תום מלחמת העולם השניה, נסע הרב טיקוצ'ינסקי מארץ לישראל לאיטליה למחנות העקורים ניצולי המחנות והגטאות, כשליח משפחות שהושמדו במלחמה והשאירו ילדות קטנות במנזרים ובתי יתומים בליטא, ונגאלו על ידי פליטים. מסעו עורר תשומת לב רבה, עקב הופעתו הרבנית הבולטת מיד אחרי השמדת יהדות אירופה כשכבר לא נראו פנים רבניות עטורות זקן עבות בכל היבשת{{הערה|ראה ספר בעוד לילה אודות הרבנית בת שבע שורץ, גנזך קידוש השם בני ברק, תשמ"ז}}.
+אחרי תום מלחמת העולם השנייה, נסע הרב טיקוצ'ינסקי למחנות העקורים באיטליה{{הערה|יהושע לוין, בעוד לילה, אודות הרבנית בת שבע שורץ, גנזך קידוש השם, בני ברק תשנ"ז}}.
-ב[[שנות ה-50|שנת]] תש"ז עבר לכהן כמשגיח ומנהל רוחני ב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] ב[[בני ברק]], שנוסדה על ידי גיסו רבי אייזיק שר. לאחר פטירת ראש הישיבה רבי [[מרדכי שולמן]] היה הדמות הרוחנית המרכזית בישיבה.
+בשנת [[תש"ז]] עבר לכהן כמשגיח ומנהל רוחני ב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] ב[[בני ברק]], שנוסדה על ידי גיסו רבי אייזיק שר.
 בה' בכסלו תשמ"ח נפטרה רעייתו, וכמה שבועות אחר כך, בכ"ד בטבת, נפטר.
@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 נישא לחיה עלקא רבקה שר, בתם של יוסף חיים שר וטויבע לויטן, אחותם של הרבנים [[בן ציון לויטן|בן ציון]] ו[[אשר ניסן לויטן]] ובת שבע שך, אמו של הרב [[אלעזר מנחם מן שך]].
-חתניו הם הרב נחמן פלונצ'ק, [[ראש ישיבה]] בישיבת סלובודקה בבני ברק, והרב יצחק לוין, בעבר מראשי ישיבת בית שמעיה, מחבר סדרת ספרי '''ברכת יצחק''' (14 כרכים) ונתיבות יצחק (3 כרכים). נכדו הרב צבי פלונצ'ק הוא [[משגיח]] בישיבת [[אור אלחנן]] בירושלים. נכדו הרב יצחק פלונצ'ק הוא מראשי ישיבת גרודנא בבאר יעקב.
+חתניו הם הרב נחמן פלונצ'ק, [[ראש ישיבה]] בישיבת סלובודקה בבני ברק, והרב יצחק לוין, בעבר מראשי ישיבת בית שמעיה, מחבר סדרת ספרי '''ברכת יצחק''' (14 כרכים) ונתיבות יצחק (3 כרכים). נכדו הרב צבי פלונצ'ק הוא [[משגיח]] בישיבת [[אור אלחנן]] בירושלים.
 ==ספרו==
 * '''בעקבות משה''' (שני כרכים) - שיחות ומאמרים
 ==קישורים חיצוניים==
 * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26481&st=&pgnum=60 קבלת התורה, רבי משה טיקוצ'ינסקי]
 ==לקריאה נוספת==
-* ספר הזיכרון '''כנסת ישראל''' לזכר הגאון רבי משה עקיבא טיקוצ'ינסקי, ישיבת סלובודקה, בני ברק תשמ"ט.
+* ספר הזיכרון '''כנסת ישראל''' לזכר הגאון רבי משה עקיבא טיקוצ'ינסקי, ישיבת סלובודקה, בני ברק תשמ"ט
+* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12494&pgnum=25 הפרדס שנה ס"ב גיליון ה' עמ' 23]
-* עולמם של גדולים, י' סג"ל, תשנ"ט.
+* יהושע לוין, עולמם של גדולים, בני ברק תשנ"ט{{כלומר?|באלו עמודים?}}
-* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12494&pgnum=25 הפרדס שנה ס"ב גיליון ה' עמ' 23].
 {{מיון רגיל:טיקוצ'ינסקי, משה}}
@@ שורה 37: / שורה 39: @@
 [[קטגוריה:תלמידי ישיבת סלובודקה (קובנה)]]
 [[קטגוריה:משפחת טיקוצ'ינסקי|משה]]
-==הערות שוליים==
-{{הערות שוליים|ראה ספר בעוד לילה, הרבנית בת שבע שורץ, גנזך קידוש השם בני ברק תשנ"ז}}