ישיבת מקור חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת מקור חיים
סמליל ישיבת "מקור חיים"
קרוואנים המשמשים את הישיבה
קרוואנים המשמשים את הישיבה
ישיבה תיכונית
מוטו תאמין שיכולים לתקן
תאריך ייסוד ה'תשמ"ה - 1985
השתייכות ציונות דתית
מייסדים הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרב דוב זינגר, הרב יצחק מנדלבאום
שכבות לימוד ט'-יב'
מספר כיתות 10
מנהל אבי שראל
ראש הישיבה התיכונית הרב דוב זינגר, הרב דוד רבינוביץ'
סגל הוראה כ-90
תלמידים כ-320
ספרים לִפְנִים - אסופת מאמרים בענייני חינוך והוראה
מיקום כפר עציון
באחריות מועצה אזורית גוש עציון
קואורדינטות 31°38′56″N 35°06′57″E / 31.648984°N 35.115847°E / 31.648984; 35.115847
makor-c.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישיבת מקור חיים (השם הרשמי: מוסדות מקור חיים) היא ישיבה תיכונית השוכנת בקיבוץ כפר עציון, בנשיאותו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). בראשות הישיבה עומדים הרב דוב זינגר והרב דוד רבינוביץ'[1]. הישיבה היא חלק ממוסדות שפע-מקור חיים בראשותו של הרב עדין אבן ישראל, ולומדים בה כ-300 תלמידים. היא מתייחדת באופייה החסידי-ארצישראלי, שיש המשווים אותו לנאו-חסידות.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נוסדה בשנת ה'תשמ"ה (1985) על ידי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) והרב דוב זינגר בשכונת מקור חיים בירושלים. הישיבה שכנה שם במשך 13 שנה ובשנת ה'תשנ"ז (1997) עברה לכפר עציון, שם היא נמצאת עד היום, בעיקר בקרוואנים. הישיבה החלה עבודות להקמת קריית הישיבה החדשה במתחם חדש ליד היישוב נווה דניאל.

מאפייני הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת מקור חיים בשלג

בישיבה קיים דגש על לימודי קודש וגמרא בפרט, ומתקיימים סדרי לימוד בבוקר, בצהריים ובערב. סדר הבוקר נמשך כשלש שעות. בסדר זה מתקיימת גם תוכנית "אשכולות" המיועדת לתלמידים מכיתות י'-י"ב הלומדים ברמה גבוהה. בסדר הצהריים לומד כל תלמיד בבית המדרש כל נושא תורני שיבחר - בחבורה, בחברותא או לבד - במשך 30 דקות. בסדר הערב נלמדת הגמרא בבקיאות במשך שעה (עמוד גמרא ליום) או שעתיים (דף, או עמוד וחצי ליום כולל חזרה) על פי בחירת התלמידים. בשנת 2016 החל לצאת לאור כתב עת שמיועד להיות במה לחידושי תורה של תלמידי הישיבה, בשם "רסיסים". מדי שנה, לקראת חנוכה, מתקיים מבחן כלל-ישיבתי בבקיאות ובעיון בתלמוד וחידון שבו מתחרות השכבות זו כנגד זו. האירוע מכונה "101" בשל מספר השאלות במבחן בכתב. אירועים דומים אומצו בישיבות תיכוניות אחרות.

אחת למספר שנים נפתחת בישיבה כיתה מקדמת. בשנת 2015 הוקם מסלול "שורשים בהר" שתלמידיו משלבים בלימודיהם גם חקלאות באזור, אך זה נסגר לאחר שנתיים של פעילות. בישיבה קיים פרויקט הדומה לחילופי תלמידים, במסגרתו מגיעות לישיבה קבוצה של תלמידי תיכון ציוניים-דתיים מארצות זרות, המשתלבים בחיי הישיבה ובלימוד למשך כחודשיים. לאחר מכן נוסעים מספר תלמידים מהישיבה לבתי הספר הזרים מהם מגיעים התלמידים למשך כחודש וחצי ופועלים שם לחיזוק הזהות הציונית-דתית ורוח החיות בעבודת ה'.

לישיבה מאפיינים חסידיים והיא מקיימת התוועדויות בי"ח באלול, בי"ט בכסלו, בי"ז בשבט (היום שבו אירע ניסיון פיגוע בישיבה), בכ"ו באייר (המתקשר לספירת יסוד שביסוד בספירת העומר) ובמועדים נוספים. כמו כן מושם בישיבה דגש על עבודה פנימית ועל אמון הדדי בין הסגל לתלמידים. המאפיינים החסידיים בכלל, והחיבור לתורת רבי נחמן מברסלב בפרט, גרמו לכך שהצגות סוף השנה, במעמד סיום הלימודים בישיבה של תלמידי י"ב, מתבססות לרוב על סיפורים מהספר סיפורי מעשיות משנים קדמוניות.

אירועי טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 בינואר 2008 (י"ז בשבט התשס"ח) פרצו שני פעילי חמאס מבית אומר לקיבוץ כפר עציון. הם נכנסו לספריית הישיבה, שם נערכה ישיבת מדריכים, ואיימו עליהם עם אקדח צעצוע וסכינים. המחבלים פצעו שניים מהמדריכים אך בסופו של מאבק נורו למוות על ידי מדריך אחר[2][3].

ב-12 ביוני 2014 (ט"ו בסיון התשע"ד) נחטפו ונרצחו שניים מתלמידי הישיבה (גיל-עד שער ונפתלי פרנקל), בעת שעלו לטרמפ בצומת אלון שבות, יחד עם תלמיד בישיבה הגבוהה שבי חברון (אייל יפרח)[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישיבת מקור חיים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב דוב זינגר, תכון תפילתי, הקדמה, הוצאת קורן-מגיד, 2017
  2. ^ חגית רוטנברג, ‏בוחרים בחיים, באתר בשבע - ערוץ 7
  3. ^ חדשות העימות הישראלי-פלסטיני (29-22 בינואר 2008), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור
  4. ^ כתבי Ynet, סוף עצוב: גופות שלושת החטופים אותרו באזור חברון, באתר ynet, 30 ביוני 2014