דני עטר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
הקמת מתחם תיירות הכולל מסעדות ואתר סקי מלאכותי. פעולות נוספות בתקופת כהונתו כללו שינוי סטטוס העדיפות הלאומית, אשר הביא להקמת מפעלי תעשייה רבים באזור, והכרה באזור התעשייה "פארק מבואות הגלבוע" כפיילוט בתחום פארקי התעשייה בחסות [[משרד התעשייה והמסחר]]{{הערה|1=[http://greeneconomy.blog.tamat.gov.il/sites/greeneconomy.blog.tamat.gov.il/files/minhal%20sviva_web_0.pdf תמיכות בבנייה ירוקה:פיתוח אזורי תעשייה ירוקים] באתר [http://www.tamat.gov.il משרד הכלכלה]}}. כמו כן קיימה המועצה תכנון משותף עם [[הרשות הפלסטינית]] להקמת אזור תעשייה משותף לגלבוע ולנפת [[ג'נין]].
הקמת מתחם תיירות הכולל מסעדות ואתר סקי מלאכותי. פעולות נוספות בתקופת כהונתו כללו שינוי סטטוס העדיפות הלאומית, אשר הביא להקמת מפעלי תעשייה רבים באזור, והכרה באזור התעשייה "פארק מבואות הגלבוע" כפיילוט בתחום פארקי התעשייה בחסות [[משרד התעשייה והמסחר]]{{הערה|1=[http://greeneconomy.blog.tamat.gov.il/sites/greeneconomy.blog.tamat.gov.il/files/minhal%20sviva_web_0.pdf תמיכות בבנייה ירוקה:פיתוח אזורי תעשייה ירוקים] באתר [http://www.tamat.gov.il משרד הכלכלה]}}. כמו כן קיימה המועצה תכנון משותף עם [[הרשות הפלסטינית]] להקמת אזור תעשייה משותף לגלבוע ולנפת [[ג'נין]].
{{ש}}
{{ש}}
באוגוסט 2008 הפסיד בבית המשפט המחוזי בנצרת בתביעת דיבה על סך 50 אלף ₪ מול רו"ח יעל אשל אשר חשפה שחיתויות במועצה האזורית גלבוע. המבקרת פוטרה מעבודתה ומבקר המדינה השופט אליעזר גולדברג הורה להשיב אותה לתפקידה.
באוגוסט 2008 הפסיד בבית המשפט המחוזי בנצרת בתביעת דיבה על סך 50 אלף ₪ מול רו"ח יעל אשל{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/Psika_word/mechozi/m07001233.doc יעל אשל נ' דני עטר] באתר [http://www.nevo.co.il נבו]}} אשר חשפה שחיתויות במועצה האזורית גלבוע. המבקרת פוטרה מעבודתה ו[[מבקר המדינה]] השופט [[אליעזר גולדברג]] הורה להשיב אותה לתפקידה.
{{ש}}
{{ש}}
במהלך כהונתו של עטר הוכפלה האוכלוסייה בגלבוע מ - 16,000 ל - 32,000 באמצעות הרחבה מסיבית ביישובים.
במהלך כהונתו של עטר הוכפלה האוכלוסייה בגלבוע מ - 16,000 ל - 32,000 באמצעות הרחבה מסיבית ביישובים.

גרסה מ־14:32, 22 במאי 2014

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

דניאל (דני) עטר (נולד ב-5 בינואר 1958) הוא ראש המועצה האזורית הגלבוע.

ביוגרפיה

עטר נולד במרוקו ועלה עם משפחתו ארצה בגיל 6 בשנת 1964. את שירותו הצבאי עשה בחטיבת גולני. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לחטיבה כמפקד מחלקה ובהמשך שימש כמפקד פלוגה[1] בגדוד 13 (גדעון). עטר לחם במלחמת לבנון, בין היתר בקרב על הכפר סיל בקרבת ביירות.[2] במילואים המשיך עטר לכהן בתפקידי פיקוד שונים והועלה לדרגת סא"ל. בשנת 1994 נבחר לראשות מועצה אזורית הגלבוע.

בפעילותו המפלגתית עטר התמודד במהלך השנים על תפקידי יו"ר ומזכ"ל מפלגת העבודה והתמודד בבחירות המקדימות לקביעת רשימות מועמדי המפלגה לכנסת. בפעילותו הציבורית הוא נמנה בין התומכים בהקמת גדר ההפרדה והיה שותף להקמתה, ביוזמה פרטית[3].
כראש מועצה גיבש עטר מודל מעשי לחיי דו קיום בין יהודים לערבים[4],ובין היתר השווה תקציבים והשקיע רבות בכפרי הערבים בגלבוע בתשתיות ובחינוך[5]. בראשות המועצה האזורית הגלבוע פעל עטר להקמת ההיפודרום הראשון באזור לקיום מרוצי סוסים, הקמת מתחם תיירות הכולל מסעדות ואתר סקי מלאכותי. פעולות נוספות בתקופת כהונתו כללו שינוי סטטוס העדיפות הלאומית, אשר הביא להקמת מפעלי תעשייה רבים באזור, והכרה באזור התעשייה "פארק מבואות הגלבוע" כפיילוט בתחום פארקי התעשייה בחסות משרד התעשייה והמסחר[6]. כמו כן קיימה המועצה תכנון משותף עם הרשות הפלסטינית להקמת אזור תעשייה משותף לגלבוע ולנפת ג'נין.
באוגוסט 2008 הפסיד בבית המשפט המחוזי בנצרת בתביעת דיבה על סך 50 אלף ₪ מול רו"ח יעל אשל[7] אשר חשפה שחיתויות במועצה האזורית גלבוע. המבקרת פוטרה מעבודתה ומבקר המדינה השופט אליעזר גולדברג הורה להשיב אותה לתפקידה.
במהלך כהונתו של עטר הוכפלה האוכלוסייה בגלבוע מ - 16,000 ל - 32,000 באמצעות הרחבה מסיבית ביישובים.
עטר יזם והקים את היישוב האקולוגי המתכונן הראשון בארץ - נורית.
בדצמבר 2009 נעצר עטר בחשד לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה[8].
דניאל עטר היה מועמד מספר 16 ברשימת מפלגת העבודה לכנסת התשע-עשרה[9].

עטר הוא תושב גן נר, נשוי ואב לשלושה ילדים.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.