הכנסת התשע עשרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכנסת התשע עשרה
Emblem of Israel alternative blue-gold.svg
ממשלות הממשלה השלושים ושלוש
תקופת כהונה 5 בפברואר 2013 – 31 במרץ 2015
(שנתיים ו־7 שבועות)
מערכת בחירות 22 בינואר 2013
הנהגה
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש הקואליציה יריב לוין
ראש האופוזיציה שלי יחימוביץ' ויצחק הרצוג
הרכב הכנסת
הבחירות לכנסת ה-19
מפלגת השלטון הליכוד - ישראל ביתנו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת ה-19

הכנסת התשע עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-22 בינואר 2013, הושבעה ב-5 בפברואר באותה שנה. ב-8 בדצמבר 2014 החליטה הכנסת על התפזרותה ועל בחירות לכנסת העשרים שהתקיימו ב-17 במרץ 2015[1]. בסך הכל כיהנה הכנסת התשע עשרה שנתיים, חודש ו-26 ימים.

חלוקת המושבים בכנסת התשע עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הבחירות לכנסת התשע עשרה:
     מפלגות הימין: 43 מושבים
     מפלגות החרדים: 18 מושבים
     מפלגות המרכז: 21 מושבים
     מפלגות השמאל: 27 מושבים
     מפלגות הערבים: 11 מושבים

תוצאות הבחירות לכנסת התשע עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לכנסת התשע עשרה

גושים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש עתיד יאיר לפיד, שי פירון, יעל גרמן, מאיר כהן, יעקב פרי, עפר שלח, עליזה לביא, יואל רזבוזוב, עדי קול, קארין אלהרר, מיקי לוי, שמעון סולומון, רות קלדרון, פנינה תמנו-שטה, רינה פרנקל, יפעת קריב, דב ליפמן, בועז טופורובסקי, רונן הופמן.
הליכוד בנימין נתניהו, גדעון סער[2], גלעד ארדן, סילבן שלום, ישראל כץ, דני דנון, ראובן ריבלין[3], משה יעלון, זאב אלקין, ציפי חוטובלי, יריב לוין, יולי יואל אדלשטיין, חיים כץ, מירי רגב, משה זלמן פייגלין, יובל שטייניץ, צחי הנגבי, לימור לבנת, אופיר אקוניס, גילה גמליאל, כרמל שאמה הכהן[4]
העבודה שלי יחימוביץ', יצחק הרצוג, איתן כבל, מרב מיכאלי, בנימין בן אליעזר[5], חיליק בר, עמר בר-לב, סתיו שפיר, אבישי ברוורמן, אראל מרגלית, איציק שמולי, מיקי רוזנטל, מיכל בירן, נחמן שי, משה מזרחי, ראלב מג'אדלה[6].
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, יאיר שמיר, עוזי לנדאו, סופה לנדבר, יצחק אהרונוביץ', אורלי לוי-אבוקסיס, פאינה קירשנבאום, דוד רותם, רוברט אילטוב, חמד עמאר, שמעון אוחיון, אלכס מילר[7], לאון ליטינצקי[8].
הבית היהודי נפתלי בנט, אורי יהודה אריאל, ניסן סלומינסקי, אלי בן דהן, איילת שקד, אורי אורבך[9], אבי וורצמן, מרדכי יוגב, אורית סטרוק, יוני שטבון, שולי מועלם-רפאלי, זבולון כלפה, הלל הורוביץ[10].
ש"ס אלי ישי, אריה דרעי, אריאל אטיאס[11], יצחק כהן, משולם נהרי, אמנון כהן, יעקב מרגי, דוד אזולאי, יצחק וקנין, נסים זאב, אברהם מיכאלי, יואב בן-צור[12], ליאור אדרי.
יהדות התורה יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר, יעקב אשר.
מרצ זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, עיסאווי פריג', תמר זנדברג.
התנועה ציפי לבני, עמרם מצנע, עמיר פרץ, אלעזר שטרן, מאיר שטרית, דוד צור.
חד"ש מוחמד ברכה, חנא סוויד, דב חנין, עפו אגבאריה.
רע"מ-תע"ל-מד"ע אברהים צרצור, אחמד טיבי, מסעוד גנאים, טלב אבו עראר.
בל"ד ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי, באסל גטאס.
קדימה שאול מופז, ישראל חסון[5], יובל צלנר[13].

מאפייני חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Circle frame.svg

רשימות שעברו את אחוז החסימה

  הליכוד-ביתנו, 885,163 קולות (25.1%)
  יש עתיד, 543,458 קולות (15.4%)
  העבודה, 432,118 קולות (12.3%)
  הבית היהודי, 345,985 קולות (9.8%)
  ש"ס, 331,868 קולות (9.4%)
  יהדות התורה, 195,892 קולות (5.6%)
  התנועה, 189,167 קולות (5.4%)
  מרצ, 172,403 קולות (4.9%)
  רע"ם-תע"ל, 138,450 קולות (3.9%)
  חד"ש, 113,439 קולות (3.2%)
  בל"ד, 97,030 קולות (2.8%)
  קדימה, 78,974 קולות (2.2%)

הכנסת התשע עשרה המשיכה את המגמה שהחלה בכנסת השמונה עשרה, לאחר ש-15 עיתונאים שפרשו מעבודתם והצטרפו אל המפלגות השונות במטרה להיבחר לכנסת. בכנסת התשע עשרה היו שני תושבי קיבוץ: זבולון כלפה מהבית היהודי ואורלי לוי-אבקסיס מהליכוד ביתנו.

חברי כנסת חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו כהנו 49 חברי כנסת שלא כהנו בכנסת הקודמת:. נוסף עליהם עוד 3 חברי כנסת שלא כיהנו בכנסת ה-18, אך כיהנו בעבר כחברים בכנסת (ניסן סלומיאנסקי, אריה דרעי ועמרם מצנע). 4 ח"כים נוספים כיהנו בתחילת הכנסת ה-18 אך התפטרו במהלכה ונבחרו לכנסת ה-19 מחדש (צחי הנגבי, מאיר פרוש, ציפי לבני ועמיר פרץ).

יהודים דתיים וחרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו כהנו 42 יהודים דתים וחרדים, בהם נשים:

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו כהנו 27 נשים:

לא יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו כהנו 13 לא יהודים, מתוכם 1 דרוזי ו-1 בדואי.

דוקטורים ופרופסורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו כיהנו 14 בעלי תואר דוקטור:

בכנסת זו כיהן פרופסור אחד - אבישי ברוורמן (העבודה).

מאפיינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסת התשע עשרה המשיכה את המגמה שהחלה בכנסת השמונה עשרה, וכללה 15 עיתונאים שפרשו מעבודתם והצטרפו אל המפלגות השונות במטרה להיבחר לכנסת.

בכנסת התשע עשרה כהנו שני קיבוצניקים: זבולון כלפה מהבית היהודי ואורלי לוי-אבקסיס מהליכוד ביתנו.

חילופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2014 הושבע כרמל שאמה הכהן כחבר כנסת מטעם הליכוד לאחר בחירתו של ראובן ריבלין לנשיא המדינה.

ביוני 2014 הושבע יואב בן צור כחבר כנסת מטעם מפלגת ש"ס לאחר התפטרותו של אריאל אטיאס ופרישתו מהחיים הפוליטיים[15].

באוגוסט 2014 הושבע אלכס מילר כחבר כנסת מטעם ישראל ביתנו לאחר מינויו של כרמל שאמה הכהן לתפקיד "שגריר ישראל ב-OECD, אונסק"ו ומועצת אירופה"[16].

בנובמבר 2014 הושבע ליאון ליטינצקי, גם הוא מטעם ישראל ביתנו, לכנסת. זאת, לאחר התפטרותו של גדעון סער, מהליכוד, הן מן הממשלה והן מן הכנסת, ופרישתו מן החיים הפוליטיים[17].

בדצמבר 2014 מונו ראלב מג'אדלה ויובל צלנר כחברי כנסת מטעם מפלגות העבודה וקדימה בהתאמה, לאחר התפטרותם של בנימין בן אליעזר וישראל חסון ופרישתם מן החיים הפוליטיים.

בינואר 2015 מונה ליאור אדרי מטעם ש"ס, לאחר התפטרותו של אריה דרעי[18].

ב-16 בפברואר 2015 מונה הלל הורוביץ כחבר כנסת מטעם הבית היהודי עקב פטירתו של השר אורי אורבך[19].

בעקבות החילופים בסיעות הליכוד וישראל ביתנו, שבמקור התמודדו במשותף, הפכה סיעת יש עתיד בעלת 19 המנדטים לסיעה הגדולה בכנסת באוגוסט 2014, כאשר סיעת הליכוד מונה 18 חברי כנסת וסיעת ישראל ביתנו מונה 13 חברי כנסת. שני הבאים בתור ברשימת הליכוד ביתנו הם מועמדים השייכים למפלגת הליכוד.

ישיבת הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת הפתיחה של הכנסת התשע עשרה, שבה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-5 בפברואר 2013[20].

חבר הכנסת בנימין (פואד) בן אליעזר, ותיק חברי הכנסת (מכהן כח"כ מאז שנת 1984 ברציפות), מונה בישיבה זו ליושב ראש זמני של הכנסת התשע-עשרה. זאת לפי הוראת החוק האומרת כי ותיק חברי הכנסת ימונה ליושב-ראש הזמני של הכנסת עד מינוי קבע של יושב הראש ושל סגניו. צעירת חברי הכנסת היא סתיו שפיר ממפלגת העבודה, וזקן חברי הכנסת הוא פואד בן אליעזר. כאשר נבחר בן אליעזר לכנסת לראשונה, סתיו שפיר טרם נולדה.

ב-18 במרץ 2013 נבחר חבר הכנסת יולי אדלשטיין לכהן בתפקיד יושב ראש הכנסת ולאחר שהושבע החליף את בנימין (פואד) בן אליעזר בתפקיד יושב ראש הכנסת התשע עשרה.

פעולות עיקריות בכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי תפקידים בכנסת ה-19
התפקיד שם סיעה הערות
נשיאות הכנסת
יושב ראש הכנסת יואל אדלשטיין הליכוד
סגני יושב ראש הכנסת יחיאל בר העבודה
גילה גמליאל הליכוד
יצחק וקנין ש"ס
אחמד טיבי רע"מ-תע"ל
אורי מקלב יהדות התורה
חמד עמאר ישראל ביתנו
משה פייגלין הליכוד
רות קלדרון יש עתיד
יוני שטבון הבית היהודי
מאיר שטרית התנועה
נחמן שי העבודה
פנינה תמנו-שטה יש עתיד
יושבי ראש הוועדות הקבועות
ועדת הכנסת יריב לוין הליכוד עוד כיהנו בתפקיד בכנסת ה-19:
ועדת הכספים ניסן סלומינסקי הבית היהודי
ועדת הכלכלה אבישי ברוורמן העבודה
ועדת החוץ והביטחון זאב אלקין הליכוד עוד כיהנו בתפקיד בכנסת ה-19:
ועדת הפנים והגנת הסביבה מירי רגב הליכוד
ועדת החוקה, חוק ומשפט דוד רותם ישראל ביתנו
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יואל רזבוזוב יש עתיד
ועדת החינוך, התרבות והספורט עמרם מצנע התנועה
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חיים כץ הליכוד
ועדה לענייני ביקורת המדינה אמנון כהן ש"ס
ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עליזה לביא יש עתיד
ועדת המדע והטכנולוגיה משה גפני יהדות התורה
ועדת האתיקה יצחק כהן ש"ס
יושבי ראש הוועדות המיוחדות
ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול מוחמד ברכה חד"ש
הוועדה לזכויות הילד אורלי לוי-אבקסיס ישראל ביתנו
ועדה מיוחדת לפניות הציבור עדי קול יש עתיד
הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים מיכל רוזין מרצ
הוועדה לשוויון בנטל[22] איילת שקד הבית היהודי
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי קארין אלהרר יש עתיד
ראשי הקואליציה והאופוזיציה
יושב ראש הקואליציה זאב אלקין הליכוד


עוד כיהנו בתפקיד בכנסת ה-19:

ראש האופוזיציה יצחק הרצוג העבודה עוד כיהנה בתפקיד בכנסת ה-19:

שלי יחימוביץ'

בעלי תפקידים
מנכ"ל הכנסת רונן פלוט עוד כיהן בתפקיד בכנסת ה-19: דן לנדאו
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
היועץ המשפטי לכנסת איל ינון
קצין הכנסת יוסף גריף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק התפזרות הכנסת התשע עשרה, התשע"ה-2014, ס"ח 2480 מ-9 בדצמבר 2014
  2. ^ התפטר מהכנסת בנובמבר 2014
  3. ^ כיהן כחבר כנסת עד בחירתו לנשיא ביוני 2014
  4. ^ כיהן כח"כ מבחירתו של ראובן ריבלין לנשיא ביוני 2014 ועד מינויו לשגריר ישראל באוגוסט 2014
  5. ^ 1 2 התפטר מהכנסת בדצמבר 2014
  6. ^ נתמנה לחבר כנסת לאחר התפטרותו של בנימין בן אליעזר בדצמבר 2014
  7. ^ נתמנה לחבר כנסת לאחר התפטרותו של כרמל שאמה הכהן באוגוסט 2014
  8. ^ נתמנה לחבר כנסת לאחר התפטרותו של גדעון סער בנובמבר 2014
  9. ^ נפטר בפברואר 2015
  10. ^ נתמנה לכנסת לאחר פטירתו של אורי אורבך בפברואר 2015
  11. ^ התפטר מהכנסת ביוני 2014
  12. ^ נתמנה לחבר כנסת לאחר התפטרותו של אריאל אטיאס ביוני 2014
  13. ^ נתמנה לחבר כנסת לאחר התפטרותו של ישראל חסון בדצמבר 2014
  14. ^ המפלגה שריינה בכל שלישיית מועמדים מטעמה מקום אחד לאישה
  15. ^ מערכת JDN, ‏דרמה בש"ס: ח"כ אריאל אטיאס הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים, באתר JDN‏, 19 ביוני 2014
  16. ^ צבי זרחיה, ח"כ שאמה הכהן מונה לשגריר ב-OECD: אלכס מילר יושבע במקומו, באתר TheMarker‏, 6 באוגוסט 2014
  17. ^ ח"כ ליאון ליטינצקי הושבע במקומו של גדעון סער, באתר ynet, 5 בנובמבר 2014
  18. ^ דרעי התפטר: "קשה לי"; חברי ש"ס מאיימים להצטרף אליו, באתר וואלה!
  19. ^ מחליף השר אורבך: מנהל היישוב היהודי בחברון, באתר וואלה!
  20. ^ זאת בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק הכנסת, ה'תשנ"ד-1994, הקובע כי "הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום הארבעה עשר שלאחר יום הבחירות לכנסת, בשעה ארבע אחרי הצהריים"
  21. ^ עמרי נחמיאס‏, חוק המשילות עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, באתר וואלה!‏, 11 במרץ 2014
  22. ^ שמה המלא של הוועדה: הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות