ברוך מאירי

אין תמונה חופשית

ברוך מאירי (נולד ב-25 באפריל 1940, בבגדד שבעיראק) הוא סופר ועיתונאי ישראלי שעבד כארבעים שנים במערכת העיתון מעריב.

נולד בבגדד בשם פארוק מאירי וב-1950 עלה לישראל. הוא החל לעבוד בעיתון מעריב וביצע שורת תפקידים החל מכתב לענייני משפט ופלילים, דרך כתב לענייני קליטה ועלייה וכן בריאות ופנים וכלה בניהול סניף ירושלים של העיתון.

עוד ערך מאירי במשך מספר שנים את "נהרדע" שהוא ביטאונו של מרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה ובהמשך ערך עיתון אינטרנטי מטעם נ.צ. חינוך לדמוקרטיה וכן הביטאון קריה נאמנה, ביטאון ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים.

מאירי כתב מספר ספרים עבור מוסדות ואנשים פרטיים. הוא זכה במספר פרסים ובכללם: אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג ז"ל ב-1985, ופרס תנועת אח"י, התנועה לקידום התרבות וההשכלה של עולי עיראק.

ברוך מאירי נשוי, אב לארבעה ילדים, וסב לנכדים.

מספריו

• אילת-שורשים על חוף ים סוף.
• חיוך באוהל, על החיים במעברה מנקודת מבטו של ילד; הספר נלמד בחטיבת הביניים.
• חלום בין סורגים, על אסירי ציון מאתיופיה.
• מנהרות בבל לירושלים, על יוצאי עיראק בעיראק הקודש.
• מאספי לצפת, העלייה ממרוקו סביב קורות חייו של אהרון נחמיאס, לשעבר סגן יו"ר הכנסת וראש עיריית צפת.
• קל לגדל סבא, מחוויותיו של סבא.
• גרעיני אבטיח, סיפורים ביוגרפים משמעותיים בחיי ברוך מאירי.
• משפחת סיטון, היסטוריה של משפחת סיטון בירושלים.

קישורים חיצוניים

• אחד על אחד עם ברוך מאירי, באתר "זמן מבשרת" 10 בדצמבר 2010.
• מספריו של ברוך מאירי, באתר סימניה.
• ברוך מאירי, רשות השידור ומעריב - בין שתי גסיסות, באתר בית העיתונאים, 15 במרץ 2014.