ג'ני לבל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:46, 1 באוגוסט 2014

קובץ:ג'ני לבל.jpg

ג'ני לבל

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ג'ני לבל (Ženi Lebl ,Жени Лебл; ‏20 ביוני 1927 - 20 באוקטובר 2009) הייתה עיתונאית, סופרת, מתרגמת והיסטוריונית, חוקרת יהדות יוגוסלביה ישראלית ילידת סרביה. רנטגנאית במקצועה.

ביוגרפיה

ג'ני נולדה בעיירה אלכסינאץ (Aleksinac) שבמחוז נישאבה (Nišava) בסרביה להורים אנה ולאון, מהנדס ולויטננט קולונל במילואים. אמה נשלחה למחנה הריכוז סיימישטה, בו היא מצאה את מותה במשאית גז. אביה היה שבוי גרמני. אחיה, לאחר שהות במחנה הריכוז ראב, הצטרף לפרטיזנים. היא מצאה מקלט תחת שם בדוי בעיר ניש. היא הוסתרה אצל ילנה גלבשקי והשתיים עמלו על הדפסת פמפלטים פרטיזנים עד שהן נעצרו בפברואר 1943. גלבשקי הוצאה להורג וג'ני נשלחה לגרמניה ונכלאה בבתי כלא ובמחנות ריכוז בעוד שאף אחד לא ידע על זהותה האמתית. ב-1945 היא שוחררה מכלא הגסטפו בברלין וחזרה לבלגרד.

עם שובה לבלגרד לבל סיימה בית ספר תיכון ולמדה משפטים, דיפלומטיה ועיתונאות באוניברסיטת בלגרד. במקביל היא עבדה בעיתון "פוליטיקה", אך אחד מעמיתיה לעבודה שחשק במשרתה הפליל אותה כשסיפרה בדיחה תמימה על המרשל טיטו. בשל כך נכלאה במשך שנתיים וחצי בגולאג היוגוסלבי גולי אוטוק (Goli otok). בעקבות תקופה זו, הסופר היוגוסלבי דנילו קיש ערך ראיון עמה ועם אסירה-לשעבר יהודיה נוספת, אווה פאניץ'^[1], ב-1989 בישראל, בשם "Goli Život".

בספטמבר 1954, לאחר שלוש שנים של סירוב מצד השלטונות, לבל עלתה לישראל. היא למדה בבית הספר להכשרת טכנאי רנטגן בחיפה, ולאחר מכן עבדה שנים אחדות בבית החולים פוריה. מאוחר יותר היא עבדה כמרצה וניהלה את בית הספר לרדיוגרפיה בבית החולים איכילוב.

לצד זאת לבל חקרה את תולדות יהודי יוגוסלביה וכתבה עשרות ספרים ומאמרים בעברית ובסרבו-קרואטית. על מחקרה ההיסטורי היא זכתה ב-26 פרסים בתחרויות אנונימיות של איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה. חלק ממחקרה נעשה במסגרת פעילות התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר והיא שימשה כעורכת בטאון ההתאחדות. לבל גם עסקה בתרגום ספרות עברית לסרבו-קרואטית, תרגומיה פורסמו בכתבי-עת ספרותיים בארצות יוגוסלביה לשעבר.

פרסומים בעברית

ספרים

אוטוביוגרפיות

הסיגלית הלבנה: שנתיים וחצי בגולאג היוגוסלבי לנשים, תל אביב: עם עובד, 1993.
פתאום שונה פתאום אחרת: סיפורה של נערה יהודייה ביוגוסלוויה הכבושה, ירושלים: יד ושם, 1997.

עיון

גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית, ירושלים: מורשת - ועד עדת הספרדים ועדות המזרח, 1986.
(עורכת), חיילים יהודים מיוגוסלביה: כשבויי מלחמה בגרמניה הנאצית, אלבום זיכרון במלאת יובל לשחרור 1945-1995, תל אביב: ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה בישראל - הקבוצה היוגוסלבית, 1995.
חאג' אמין וברלין, תל אביב: חמו"ל, 1996.
אתמול, היום: יוצאי יוגוסלביה לשעבר בבניין הארץ, תל אביב: התאחדות עולי יוגוסלביה, 1999.
עד 'הפתרון הסופי': היהודים בבלגראד 1521-‏1942, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2006.

מאמרים

"לתולדות יהודי יוגוסלאביה", פעמים 8, תשמ"א, עמ' 115-121. [ביקורת על: Freidenreich, Harriet Pass, Jews of Yugoslavia: A Quest for Community, Jewish Publication Society of America, 1979]
"מונסטיר, קהילה שהייתה ואיננה עוד", במערכה 258, תשמ"ב, עמ' 15, 29.
"תערוכת העיתונות היהודית ביוגוסלביה, 1888-1941", פעמים 12, תשמ"ב, עמ' 140-142. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
"הטרגדיה של יהודי בלגראד בשנת 1688", שבט ועם ה (י), תשמ"ה, עמ' 110-128.
"שואת יהודי יוגוסלאביה: הקהילות במאקדוניה, פירוט וחבל קוסובו", פעמים 27, תשמ"ו, עמ' 72-75. באתר מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב

.

"הדומה בלגראד לירושלים?", קתדרה 58, תשנ"א, עמ' 70-73. [תעודה]
"'חולה אהבת ירושלים': ר’ יהודה אלקלעי - הרקע הפוליטי והקהילתי לפועלו", פעמים 40, תשמ"ט, עמ' 21-48.
"הדפוס היהודי בבלגראד 1837-1905", פעמים 52, תשנ"ב, עמ' 116-139. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
"חאג’ אמין אל-חוסייני, המופתי הירושלמי: פושע מלחמה", דימוי 8, תשנ"ד, עמ' 28-32.
"עברית בחוצות מונאסטיר הנחרבת: ר' שבתי ג'אאין - תולדותיו של רב, מהפכן, ומחזאי ציוני בלאדינו", דימוי 11, תשנ"ו, עמ' 22-29.
"שתי פורענויות ביהודי ראגוזה: שתי עלילות דם שהתרחשו בראגוזה, האחת בתחילת המאה ה-16 והשנייה מאה עשרים שנה לאחר מכן", דימוי 13(ב'), תשנ"ו, עמ' 22-28.
"שואת יהודי יוגוסלביה", בשביל הזיכרון 33, תשנ"ט, עמ' 41-45.
"מיהו יהודי יוגוסלבי", פעמים 82, תש"ס, עמ' 179-183. [ביקורת על: Gordiejew, Paul Benjamin, Voices of Yugoslav Jewry, State University of New York Press, 1998]
"נוכחות חזקה", פעמים 105-106, תשס"ו, עמ' 266-277. [ביקורת על: בן-ציון, דינה קטן, נוכחות והיעלמות: יהודים ויהדות ביוגוסלביה לשעבר בראי הספרות, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ב] (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
"ידיד ציוני בפרלמנט העות’מאני: סיפורו הנשכח של דימיטר ולאכוב ה"ציוני" המקדוני מסלוניקי", עת־מול 209, תש"ע, עמ' 4-7.

לקריאה נוספת

בצלאל, יצחק, "לזכרם: גני לבל", פעמים 122-123, תש"ע, עמ' 222-225.
לבל, אניה ולבל, אלכסנדר (עורכים), ג'ני: [לזכרה היקר של ג'ני לבל - סופרת וחוקרת תולדות יהודי יוגוסלביה, 2009-1927] (תרגום: בן-ציון, דינה קטן), בלגרד - תל אביב: צ'יגויה, 2013.

על "גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית"

לוקר, צבי, "שני מחקרים על היהדות הספרדית ביוגוסלאביה", פעמים 31, תשמ"ז, עמ' 163-165. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים

הספרים של ג'ני לבל, באתר "סימניה"
רשימת המאמרים של ג'ני לבל באתר רמב"י
רשימת הפרסומים של ג'ני לבל, בקטלוג הספרייה הלאומית
בן-ציון, דינה קטן, ג'ני לבל, 1927-2009, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2009
Jennie Lebel Her Life And Work, באתר El Mundo Sefarad (באנגלית)

על "The Mufti of Jerusalem Haj-Amin el-Husseini and National-Socialism"

Schwanitz, Wolfgang G., "The Mufti of Jerusalem", Jewish Political Studies Review, 21(1-2), Spring 2009.

הערות שוליים

^ ורד לוי-ברזילי, בחירתה של אווה, באתר הארץ, 8 ביולי 2003

[1] ורד לוי-ברזילי, בחירתה של אווה, באתר הארץ, 8 ביולי 2003

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:ג'ני לבל.jpg|250px|שמאל|ממוזער|ג'ני לבל{{ש}}{{תמונה להחלפה}}]]
 '''ג'ני לבל''' (Ženi Lebl ,Жени Лебл; {{כ}}[[20 ביוני]] [[1927]] - [[20 באוקטובר]] [[2009]]) הייתה [[עיתונאי]]ת, [[סופר]]ת, [[מתרגם|מתרגמת]] ו[[היסטוריון|היסטוריונית]], חוקרת [[יהדות יוגוסלביה]] [[ישראלי]]ת ילידת [[סרביה]]. רנטגנאית במקצועה.
 ==ביוגרפיה==
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ==פרסומים בעברית==
 ===ספרים===
 ;אוטוביוגרפיות
 *'''הסיגלית הלבנה: שנתיים וחצי בגולאג היוגוסלבי לנשים''', תל אביב: עם עובד, 1993.
 *'''[[פתאום שונה פתאום אחרת: סיפורה של נערה יהודייה ביוגוסלוויה הכבושה]]''', ירושלים: יד ושם, 1997.
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 *'''אתמול, היום: יוצאי יוגוסלביה לשעבר בבניין הארץ''', תל אביב: התאחדות עולי יוגוסלביה, 1999.
 *'''[http://www.daat.ac.il/daat/v-articles/belgradshoa.pdf עד 'הפתרון הסופי': היהודים בבלגראד 1521-{{כ}}1942]''', בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2006.
 ===מאמרים===
 *"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_8.9(1).pdf לתולדות יהודי יוגוסלאביה]", '''[[פעמים]]''' 8, תשמ"א, עמ' 115-121. [ביקורת על: Freidenreich, Harriet Pass, '''Jews of Yugoslavia: A Quest for Community''', Jewish Publication Society of America, 1979]
-*"מונסטיר, קהילה שהיתה ואיננה עוד", '''במערכה''' 258, תשמ"ב, עמ' 15, 29.
+*"מונסטיר, קהילה שהייתה ואיננה עוד", '''במערכה''' 258, תשמ"ב, עמ' 15, 29.
 *"תערוכת העיתונות היהודית ביוגוסלביה, 1888-1941", '''פעמים''' 12, תשמ"ב, עמ' 140-142. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23423649}}
-*"הטרגדיה של יהודי בלגראד בשנת 1688", '''שבט ועם''' ה(י), תשמ"ה, עמ' 110-128.
+*"הטרגדיה של יהודי בלגראד בשנת 1688", '''שבט ועם''' ה (י), תשמ"ה, עמ' 110-128.
 *{{מה-יא"ה||שואת יהודי יוגוסלאביה: הקהילות במאקדוניה, פירוט וחבל קוסובו|1000332010|'''פעמים''' 27, תשמ"ו, עמ' 72-75}}.
 *"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_58.6.pdf?SearchParam= הדומה בלגראד לירושלים?]", '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 58, תשנ"א, עמ' 70-73. [תעודה]