ראדין – הבדלי גרסאות

**ראדין** (כפר)
**Радунь**
סמל ראדין	דגל ראדין דגל ראדין
מדינה / טריטוריה	בלארוס
תאריך ייסוד	1387
גובה	155 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	2,012 (1 בינואר 2024)
קואורדינטות	54°2′N 24°59′E / 54.033°N 24.983°E
אזור זמן	UTC 3+
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בלארוס רגילה) מינסק פינסק ברסט הומל גרודנו מוהילב ויטבסק אוקראינה פולין ליטא לטביה רוסיה ראדין

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:11, 24 באוגוסט 2014

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
'אזור זמן: 3+' אינו ערך חוקי
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ראַדין (מיידיש) או רדון (בבלארוסית: Радунь. בפולנית: Raduń) היא עיירה במחוז גרודנו בבלארוס.

היסטוריה

ראדין מוזכרת במסמכים של הדוכס ולדיסלב השני יגיילו מהמאה ה-14. בתקופה זו הוקם בכפר מבצר. ב-1649 הוענקו לכפר זכויות עיר. עם חלוקת פולין השלישית, ב-1795, הייתה רדון בשטח האימפריה הרוסית.

בשנת 1921 הייתה ראדין בשטח פולין. ערב מלחמת העולם השנייה הייתה ראדין במחוז נובוגרודק שבפולין.

בספטמבר 1939 כבשה ברית המועצות את ראדין כחלק מהנספח הסודי להסכם ריבנטרופ-מולוטוב.

בסוף יוני 1941 כבשו הגרמנים את ראדין.

לאחר כיבוש האזור על ידי הצבא האדום נכלל האזור בשטח בלארוס, רפובליקה סובייטית בשטחי ברית המועצות.

בשנת 1958 הוקנה לראדין מעמד של עיירה.

יהודים

בראדין פעל רבי ישראל מאיר הכהן הידוע בכינויו "החפץ חיים" על שם ספרו, ושם פעלה ישיבתו.

ערב השואה חיו באדין כ-900 יהודים.

באוקטובר 1941 רוכזו יהודי ראדין בגטו בו רוכזו גם כמעט אלף יהודים מיישובים אחרים בסביבה. במאי 1942 מרדה בגרמנים קבוצת יהודים שחפרו בורות בהם ביקשו הגרמנים לרצוח את יהודי ראדין. 17 יהודים הצליחו לברוח ויתר החופרים נרצחו. לאחר מכן נרצחו באקציה גם כ-1,000 מתושבי הגטו. מאות הושארו כפועלים ומאות ברחו או הסתתרו. אלה שהושארו בגטו הועברו לאחר כחודש לגטו שצ'וצ'ין (Szczuczyn).

קישורים חיצוניים

רדון (Raduń), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
סיפורו של אברהם אביאל, תלמיד ישיבה בראדין וניצול שואה מגטו רדון, באתר יד ושם.
ראיון עם אברהם אביאל, תלמיד ישיבה בראדין וניצול שואה מגטו רדון, באתר יד ושם.

ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{עיר|
-|שם= רדון
+|שם= ראדין
 |סוג יישוב=כפר
 |שם בשפת המקור= Радунь
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 |קואורדינטות={{coord|54|2|N|24|59|E|display=inline,title|type:city}}
 |אזור זמן=3+
-|מפה={{מפת מיקום|מדינה= בלארוס|שם= רדון |אורך= 24.9958|רוחב= 54.0481
+|מפה={{מפת מיקום|מדינה= בלארוס|שם= ראדין |אורך= 24.9958|רוחב= 54.0481
 |מפורט=כן|כותרת=לא|סוג= }}
 }}
-'''רדון''' (ב[[בלארוסית]]: '''Радунь'''. ב[[פולנית]]: '''Raduń'''. ב[[יידיש]]: '''ראַדין''') היא עיירה במחוז [[גרודנו]] ב[[בלארוס]].
+'''ראַדין''' (מ[[יידיש]]) או '''רדון''' (ב[[בלארוסית]]: '''Радунь'''. ב[[פולנית]]: '''Raduń''') היא עיירה במחוז [[גרודנו]] ב[[בלארוס]].
 ==היסטוריה==
-רדון מוזכרת במסמכים של הדוכס [[ולדיסלב השני יגיילו]] מהמאה ה-14. בתקופה זו הוקם בכפר מבצר. ב-1649 הוענקו לכפר [[זכויות מגדבורג|זכויות עיר]]. עם [[חלוקת פולין]] השלישית, ב-1795, הייתה רדון בשטח [[האימפריה הרוסית]].
+ראדין מוזכרת במסמכים של הדוכס [[ולדיסלב השני יגיילו]] מהמאה ה-14. בתקופה זו הוקם בכפר מבצר. ב-1649 הוענקו לכפר [[זכויות מגדבורג|זכויות עיר]]. עם [[חלוקת פולין]] השלישית, ב-1795, הייתה רדון בשטח [[האימפריה הרוסית]].
-בשנת 1921 הייתה רדון בשטח [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]].
+בשנת 1921 הייתה ראדין בשטח [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]].
-ערב [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה רדון במחוז [[נובוגרודק]] שב[[פולין]].
+ערב [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה ראדין במחוז [[נובוגרודק]] שב[[פולין]].
-בספטמבר 1939 כבשה [[ברית המועצות]] את רדון כחלק מהנספח הסודי ל[[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]].
+בספטמבר 1939 כבשה [[ברית המועצות]] את ראדין כחלק מהנספח הסודי ל[[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]].
-בסוף יוני 1941 [[מבצע ברברוסה|כבשו הגרמנים]] את רדון.
+בסוף יוני 1941 [[מבצע ברברוסה|כבשו הגרמנים]] את ראדין.
 לאחר כיבוש האזור על ידי [[הצבא האדום]] נכלל האזור בשטח [[בלארוס]], רפובליקה סובייטית בשטחי [[ברית המועצות]].
-בשנת 1958 הוקנה לרדון מעמד של עיירה.
+בשנת 1958 הוקנה לראדין מעמד של עיירה.
 ==יהודים==
-ברדון פעל [[ישראל מאיר הכהן]] הידוע בכינויו "החפץ חיים" ושם פעלה [[ישיבת ראדין|ישיבתו]].
+בראדין פעל רבי [[ישראל מאיר הכהן]] הידוע בכינויו "החפץ חיים" על שם [[חפץ חיים (ספר)|ספרו]], ושם פעלה [[ישיבת ראדין|ישיבתו]].
-ערב [[השואה]] חיו ברדון כ-900 יהודים.
+ערב [[השואה]] חיו באדין כ-900 יהודים.
-באוקטובר 1941 רוכזו יהודי רדון בגטו בו רוכזו גם כמעט אלף יהודים מיישובים אחרים בסביבה.
+באוקטובר 1941 רוכזו יהודי ראדין בגטו בו רוכזו גם כמעט אלף יהודים מיישובים אחרים בסביבה.
-במאי 1942 מרדה בגרמנים קבוצת יהודים שחפרו בורות בהם ביקשו הגרמנים לרצוח את יהודי רדון. 17 יהודים הצליחו לברוח ויתר החופרים נרצחו.
+במאי 1942 מרדה בגרמנים קבוצת יהודים שחפרו בורות בהם ביקשו הגרמנים לרצוח את יהודי ראדין. 17 יהודים הצליחו לברוח ויתר החופרים נרצחו.
 לאחר מכן נרצחו ב[[אקציה]] גם כ-1,000 מתושבי הגטו. מאות הושארו כפועלים ומאות ברחו או הסתתרו. אלה שהושארו בגטו הועברו לאחר כחודש
 לגטו שצ'וצ'ין (Szczuczyn).
@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 * {{גטו|1014|רדון (Raduń)}}
-* [http://www.yadvashem.org/yv/he/remembrance/2011/aviel.asp סיפורו של אברהם אביאל], תלמיד ישיבה ברדון וניצול שואה מגטו רדון, באתר [[יד ושם]].
+* [http://www.yadvashem.org/yv/he/remembrance/2011/aviel.asp סיפורו של אברהם אביאל], תלמיד ישיבה בראדין וניצול שואה מגטו רדון, באתר [[יד ושם]].
-* [http://www.yadvashem.org/yv/he/education/interviews/avraham_aviel.asp ראיון עם אברהם אביאל], תלמיד ישיבה ברדון וניצול שואה מגטו רדון, באתר [[יד ושם]].
+* [http://www.yadvashem.org/yv/he/education/interviews/avraham_aviel.asp ראיון עם אברהם אביאל], תלמיד ישיבה בראדין וניצול שואה מגטו רדון, באתר [[יד ושם]].
 {{קצרמר|יישובים}}