מתנול – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הפקה: בישראל מתוכנן הקמת מפעל ייצור
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תעשיי\1
שורה 68: שורה 68:
:[[פחמן חד-חמצני|CO]] + 2 [[מימן|H<sub>2</sub>]] → '''CH<sub>3</sub>OH'''
:[[פחמן חד-חמצני|CO]] + 2 [[מימן|H<sub>2</sub>]] → '''CH<sub>3</sub>OH'''


ב[[ישראל]] מתוכנן הקמת מפעל לייצור מתנול על ידי חברת [[דור כימקלים]] באזור התעשיה [[רמת חובב]], שיתבסס כחומר גלם על מאגרי ה[[גז טבעי|גז הטבעי]] שהתגלו בסמוך לחופי ישראל{{הערה|[http://www.dor-group.com/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%22%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D%22_.html הקמת מפעל להפקת מתנול ברמת חובב על ידי "דור כימיקלים"], אתר דור כימיקלים}}.
ב[[ישראל]] מתוכנן הקמת מפעל לייצור מתנול על ידי חברת [[דור כימקלים]] באזור התעשייה [[רמת חובב]], שיתבסס כחומר גלם על מאגרי ה[[גז טבעי|גז הטבעי]] שהתגלו בסמוך לחופי ישראל{{הערה|[http://www.dor-group.com/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%22%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D%22_.html הקמת מפעל להפקת מתנול ברמת חובב על ידי "דור כימיקלים"], אתר דור כימיקלים}}.


==שימושים==
==שימושים==
המתנול משמש בהיקפים קטנים כדלק ב[[מנוע בעירה פנימית|מנועי בעירה פנימיים]], בעיקר בגלל העובדה שהוא אינו דליק כמו [[בנזין]].
המתנול משמש בהיקפים קטנים כדלק ב[[מנוע בעירה פנימית|מנועי בעירה פנימיים]], בעיקר בגלל העובדה שהוא אינו דליק כמו [[בנזין]].
תערובות מתנול הן הדלקים הנבחרים במנועי מרוצי [[פורמולה 1]]. גם במכוניות שמשתתפות ב[[מרוצי דראג]] ו[[ראלי]] משתמשים במתנול כמקור דלק עיקרי. לצד הסיבה העיקרית לשימוש בו- היותו דליק פחות מבנזין, הוא יעיל גם מכיוון שבניגוד לבנזין מסחרי, אפשר בנקל לזהות את הרכבו ולגלות זיופים בדלק. שימושים אחרים של המתנול הינם כחומר גלם לתעשיה כימית, ייצור מוצרי [[פלסטיק]] וחומרי בנייה.
תערובות מתנול הן הדלקים הנבחרים במנועי מרוצי [[פורמולה 1]]. גם במכוניות שמשתתפות ב[[מרוצי דראג]] ו[[ראלי]] משתמשים במתנול כמקור דלק עיקרי. לצד הסיבה העיקרית לשימוש בו- היותו דליק פחות מבנזין, הוא יעיל גם מכיוון שבניגוד לבנזין מסחרי, אפשר בנקל לזהות את הרכבו ולגלות זיופים בדלק. שימושים אחרים של המתנול הינם כחומר גלם לתעשייה כימית, ייצור מוצרי [[פלסטיק]] וחומרי בנייה.


בישראל נעשה החל מקיץ [[2014]] שימוש מסחרי במתנול כתחליף ל[[סולר]], להנעת יחידת יצור קטנה של [[חברת החשמל]] ב[[אילת]], בשל מחיר נמוך יותר וזיהום מופחת.
בישראל נעשה החל מקיץ [[2014]] שימוש מסחרי במתנול כתחליף ל[[סולר]], להנעת יחידת יצור קטנה של [[חברת החשמל]] ב[[אילת]], בשל מחיר נמוך יותר וזיהום מופחת.

גרסה מ־21:14, 2 בנובמבר 2014


שגיאות פרמטריות בתבנית:תרכובת

פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ מסה מולקולרית, נוסחה כימית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מתנול


שם סיסטמטי Methyl Alcohol
שמות נוספים כוהל מתילי, כהל עץ
כתיב כימי CH₄O עריכת הנתון בוויקינתונים
מראה נוזל שקוף
מספר CAS 67-56-1
צפיפות 0.7918 גרם/סמ"ק
מצב צבירה נוזל
מסיסות מסיס לחלוטין
טמפרטורת היתוך 97- °C
-176.15 K
טמפרטורת רתיחה 64.7 °C
337.85 K
מקדם שבירה 1.3314
חומציות 15.5±0.1
נקודת הבזק 11 °C
284.15 K
נקודת התלקחות 385 °C
658.15 K
אנתלפיית התהוות סטנדרטית −238,660 ג'ול למול, −200,660 ג'ול למול
אנטרופיה מולרית תקנית 126.8±0.1 ג'ול למול־קלווין, 239.9±0.1 ג'ול למול־קלווין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מתנולאנגלית: Methanol, ידוע גם בשמות: מתיל אלכוהול (methyl alcohol), קרבינול (carbinol)), הוא תרכובת אורגנית שנוסחתה הכימית היא CH3OH או CH4O ומסתה המולרית היא 32 גרם למול. המתנול הוא הכוהל הפשוט ביותר. זהו נוזל חסר צבע, דליק ורעיל עם ריח ייחודי. המתנול נפוץ בשימוש כנוגד הקפאה, ממס וכן כדלק.

מתנול נוצר באופן טבעי במטבוליזם אל-אווירני בסוגים שונים של חיידקים ולכן יש באטמוספירה ריכוז זעיר של אדי מתנול המתחמצן למים ודו תחמוצת הפחמן.

התוצרים של שריפת מתנול הם פחמן דו-חמצני ומים לפי התגובה הבאה:

2CH3OH + 3 O2 → 2 CO2 + 4 H2O

היסטוריה

המצרים הקדמונים השתמשו בתערובת חומרים לתהליך החניטה. בתערובת היה בין היתר, מתאנול, שהמצרים הפיקו על ידי פירוק כימי של עצים. מתנול בצורתו הטהורה הופק בשנת 1661 על ידי המדען רוברט בויל, שתרם רבות גם לחוקי הגזים. בשנת 1834 הצליחו זוג מדענים צרפתיים לקבוע את הרכבו הכימי של המתנול. זוג המדענים גם הוסיף את המושג מתילן לכימיה האורגנית, המילה נוצרה מחיבור של שתי מילים, "מתי" (שפירושה ביוונית יין) ו"הילן" (שפירושה ביוונית עץ), זאת כי בעבר הופק המתנול מעצים. הכוונה בשם הייתה "אלכוהול שמופק מעצים", אך במשפט יש כמה טעויות ביוונית. ב-1840 נוסף גם השם "מתיל אלכוהול". בשנת 1892 קוצר השם ל"מתנול" על ידי הכנס הבינלאומי על שמות של כימיקלים, שמו הנפוץ של החומר כיום. הסיומת "יל" שמופיעה בשמות של רדיקלים חופשיים נגזרה מהשם "מתיל".

בשנת 1923 פיתח מדען גרמני שיטה לייצור מתנול על ידי המרה של מתנול מתוך תערובת של תחמוצות גזים ומימן. הקטליזטור של התגובה הוא אבץ כרומטי, ובלחץ של מ- 300 עד 1000 אטמוספירות ובטמפרטורה של 400 מעלות צלזיוס. כיום, יצור של מתנול יעיל יותר מכיוון שנמצא קטליזטור אחר (נחושת) אשר פועל בלחצים נמוכים יותר.

בשנת 2006, זיהו אסטרונומים בחלל ענן מתנול באורך של כ-463 מיליארד קילומטר.

הפקה

נכון ל־2012, יצור המתנול העולמי מבוסס על גז טבעי כחומר גלם.

כיום, ישנן שתי דרכים ליצור מתנול:

בדרך הראשונה, מתאן מגיב עם מים, ליצירת פחמן חד-חמצני ומימן. בשלב השני הפחמן חד-חמצני מגיב עם מים ליצירת פחמן דו-חמצני ומימן, ובשלב השלישי הפחמן דו-חמצני מגיב עם המימן ליצירת המתנול:

  • 1)
CH4 + H2OCO + 3 H2
  • 2)
CO + H2O CO2 + H2
  • 3)
CO2 + 3 H2CH3OH + H2O

בדרך השנייה, מתאן מגיב עם חמצן ליצירת פחמן חד-חמצני ומימן, ובשלב השני הפחמן החד-חמצני והמימן יוצרים את המתנול:

  • 1)
CH4 + 0.5 O2CO + 2 H2
  • 2)
CO + 2 H2CH3OH

בישראל מתוכנן הקמת מפעל לייצור מתנול על ידי חברת דור כימקלים באזור התעשייה רמת חובב, שיתבסס כחומר גלם על מאגרי הגז הטבעי שהתגלו בסמוך לחופי ישראל[1].

שימושים

המתנול משמש בהיקפים קטנים כדלק במנועי בעירה פנימיים, בעיקר בגלל העובדה שהוא אינו דליק כמו בנזין. תערובות מתנול הן הדלקים הנבחרים במנועי מרוצי פורמולה 1. גם במכוניות שמשתתפות במרוצי דראג וראלי משתמשים במתנול כמקור דלק עיקרי. לצד הסיבה העיקרית לשימוש בו- היותו דליק פחות מבנזין, הוא יעיל גם מכיוון שבניגוד לבנזין מסחרי, אפשר בנקל לזהות את הרכבו ולגלות זיופים בדלק. שימושים אחרים של המתנול הינם כחומר גלם לתעשייה כימית, ייצור מוצרי פלסטיק וחומרי בנייה.

בישראל נעשה החל מקיץ 2014 שימוש מסחרי במתנול כתחליף לסולר, להנעת יחידת יצור קטנה של חברת החשמל באילת, בשל מחיר נמוך יותר וזיהום מופחת.

בטיחות ובריאות

  • המתנול הוא חומר רעיל, שתייה שלו עלולה לגרום לעיוורון ואף למוות.

פרט לרעילות של החומר עצמו למערכת העצבים המרכזית (בדומה להרעלת אתנול) מתנול רעיל בשל תוצרי הפירוק שלו בגוף. בכבד, המתנול מתחמצן לפורמלדהיד (פורמלין) על ידי האנזים אלכוהול דהידרוגנז (alcohol dehydrogenase), בהמשך הפרומלדהיד מתחמצן לחומצה פורמית. בעלי חיים החסרים את האנזים אינם מורעלים ממתנול. תוצרי חמצון אלו פוגעים בעצב הראיה עד כדי גרימת עיוורון בלתי הפיך. מנה קטלנית של מתנול למבוגר היא כ100-125 מ"ל. סימני ההרעלה: טשטוש ראיה וחמצת הדם (בשל הצטברות חומצה פורמית) מופיעים רק כמה שעות לאחר החשיפה בשל הזמן הנדרש לחמצון החומר. במקרה הרעלה הנפגע מטופל באתנול כדי לחסום את האנזים המחמצן ובכך למנוע היווצרות התוצרים המזיקים. אולם יש טעות נפוצה בקרב חולים ששתו מתנול, החושבים שהם שתו אלכוהול ועל כן אינם פונים לסיוע רפואי מיידי[2].

  • להבת מתנול היא כמעט ללא צבע. לכן יש להישמר ליד מקור של שריפת מתנול, מפאת הסכנה לכוויות ופציעות חמורות על ידי הלהבה הבלתי נראית.

ייצור בייתי של משקאות אלכוהולים

אנליזה כימית של אלכוהול מייצור בייתי בהונגריה העלתה ריכוזים גבוהים של מתנול (וכהלים אחרים דוגמת פרופנול ובוטנול) בהשוואה לאלכוהול מייצור מסחרי, ייתכן כי זהום ממקור זה תורם לשכיחות שחמת הכבד במדינות מרכז ומזרח אירופה שם נפוץ הזיקוק הבייתי[3]. מחקר אחר על וודקה בייתית מרוסיה מצא כי הרכב הכהלים דומה לזה של וודקה מסחרית ועומד בתקן[4]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הקמת מפעל להפקת מתנול ברמת חובב על ידי "דור כימיקלים", אתר דור כימיקלים
  2. ^ ע"א 5850/10, סעיף כ"ב
  3. ^ Szcs, Sándor, et al. "Could the high level of cirrhosis in central and eastern Europe be due partly to the quality of alcohol consumed? An exploratory investigation." Addiction 100.4 (2005): 536-542.
  4. ^ Savchuk, S. A., V. P. Nuzhnyi, and G. M. Kolesov. "Factors affecting the accuracy of the determination of diethyl phthalate in vodka, ethanol, and samples of illegal alcoholic products." Journal of Analytical Chemistry 61.12 (2006): 1198-1203.