מתן

מתן
MatanEnter.jpeg
מתן
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית דרום השרון
גובה ממוצע[1] ‎66 מטר
תאריך ייסוד 1995
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 3,622 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.4% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
9 מתוך 10
matan.muni.il

מתן הוא יישוב קהילתי במזרח השרון.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתן הוא יישוב קהילתי המשתרע על פני כ-570 דונם וממוקם צפונית לקיבוץ חורשים, היישוב הקהילתי נירית ומושב ירחיב, בגבול השרון המזרחי והשומרון. סמוכים לו היישובים הערבים - ישראלים כפר ברא וג'לג'וליה, ובקצה היישוב עוברת חומת בטון גבוהה המפרידה בינו לבין הכפר הפלסטיני חָבְלֶה. הערים הגדולות הסמוכות למתן הן: כפר סבא, הוד השרון וראש העין. בסמוך ליישוב עובר נחל קנה שהוא נחל אכזב. מתן הוא יישוב של בתים צמודי קרקע על אדמות מנהל. היישוב שייך למועצה אזורית דרום השרון ומנוהל על ידי ועד מתנדב נבחר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה על הקמת היישוב התקבלה בדצמבר 1990, כאשר קבינט השרים לעליה וקליטה אישר פה אחד את תוכנית "יישובי הכוכבים", שהציג משרד הבינוי והשיכון, לפיתוח רצף של יישובים קהילתיים וכפריים לאורך כביש 6 (שהיה אז בתכנון וסלילותו לא החלה עדיין). התוכנית שאושרה השתרעה על ציר הגבעות לאורך "הקו הירוק", בין מודיעין למי עמי שבואדי עארה, וכללה פתרונות דיור לכמאה אלף תושבים, ב-12 יישובים בעלי צביון פרברי־קהילתי. תוכנית היישוב קיבלה את שם הקוד "אייל א' דרום" והוא תוכנן להכיל עד 2,300 יחידות דיור[3].

בעת השקת התוכנית הסביר מנכ״ל משרד השיכון, אריה בר, כי מטרת התוכנית היא לספק דיור במהירות, עקב גל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, והרצון לענות לביקוש של זוגות צעירים לגור בבתים צמודי קרקע במרכז הארץ. אך חבר הכנסת מיכאל איתן מהליכוד, שהיה אחד מיוזמי התכנית, הסביר שהמטרה היא גם לחבר את ההתנחלויות במערב השומרון ליישובי "הכוכבים" וליצור רצף טריטוריאלי משני עברי הקו הירוק. ו"שבנייה על ציר הגבעות יוצרת זיקה מיידית בין המתיישבים על הקו לבין השומרון, מוחקת את הקו הירוק, ומונעת התקדמות לפשרה טריטוריאלית עם הפלסטינים"[4]. במהלך שנת 1991 הוציא משרד השיכון מכרז על אדמות שהפשיר "מינהל מקרקעי ישראל". שר השיכון באותה עת, אריאל שרון, ביקש לספק מגרשים לזוגות צעירים עבור בנייה צמודת קרקע במחיר סמלי, ולאפשר להם בנייה מרוכזת באמצעות עמותות כדי להוזיל את העלויות[5]. תחילת האכלוס שלו הייתה בשנת 1995.

עם הקמת היישוב הוקמה חומת בטון ממזרח לו, לאורך הקו הירוק, מאחר שהוא ממוקם כ-50 מטר בלבד מבתי הכפר חבלה[6][7]. בעקבות האינתיפדה השנייה בשנת 2001, החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר הפרדה לאורך כל מרחב התפר[8]. בנוסף, לצורך הפרדת תנועת כלי הרכב הפלסטינים והישראלים לאורך כביש 55, תוכנן כביש חדש בין קרני שומרון למתן, כביש 5250, שישמש את תנועת כלי הרכב הישראלים בלבד[9]. כך שתנועת כלי הרכב הפלסטינים לכיוון קלקיליה והכפר חבלה תמשיך על כביש 55 שהמשכו לכיוון ישראל יחסם. לתוכנית כביש 5250, עלו התנגדיות רבות. בהן תושבי מתן שחששו מהתנועה הרבה שתעבור דרך היישוב[10]. בנוסף תוואי הכביש עבר בשטח הררי קשה לבנייה ודרש הפקעה של מאות דונמים של קרקעות מהכפרים הפלסטינים, בנוסף לקרקעות שהופקעו לצורך בניית הגדר[11]. במקום זאת נבנתה גדר ההפרדה באזור כך שתכלול גם את אלפי מנשה וכביש 55 בקטע המוביל אליה, שאחריו נבנה מעבר אליהו[12]. בנוסף חששו תושבי מתן שהתוואי יאפשר לעיר קלקיליה ולכפר חבלה להתאחד לגוש עוין שיאיים עליהם[13]. התוואי נבנה לבסוף כך שהוא מפריד בין קלקיליה והכפר חבלה[14].

בתחילת שנות ה-2000 החלה הרחבת המושב ירחיב לכיוון מתן, על ידי חברת שיכון ופיתוח שזכתה במכרז לבניית ההרחבה[15]. בעקבות הרחבת המושב ירחיב, אוחד השטח הבנוי שלו עם מתן. והיישובים חולקים רחובות משותפים. באותה עת גם פרץ סכסוך בין תושבי מתן לחבר מושב ירחיב שביקש להקים רפת חדשה, שלה התנגדו[16].

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לינואר 2019 גרים ביישוב כ-900 משפחות - רובן יהודיות ואחת שומרונית, וסה"כ כ-5,000 תושבים[דרוש מקור].

שם היישוב וסמלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שם היישוב הציע חבר ועדת השמות הממלכתית הגאוגרף יהודה זיו, בשל סמיכותו של היישוב לכפר הפלסטיני ראס עַטייָה, שפירוש שמו "פסגת המתנה", וליישוב ירחיב אשר צמוד אליו[17]. בנוסף השם "מתן" מוזכר בתנ"ך, בספר משלי, יח', טז': ”מתן אדם ירחיב לו“. פירוש הפסוק: נתינה לאחֵר מרחיבה את לבו ואת דעתו של אדם.

סמל היישוב נבחר לאחר שעוצב על ידי אחד מילדי בית החינוך, שזכה בתחרות עיצוב הסמל ליישוב החדש. סיסמת היישוב, המכילה את מהותו היא: "מתן – אופי עם יופי" – שילוב בין היופי הפסטורלי של השרון-שומרון, לבין האופי – אוכלוסייה חילונית ברובה, עובדת ומשכילה, אם בכוחות הביטחון, אם בהייטק, במגזר הציבורי והפרטי ועוד; קהילה שמשקיעה רבות בעשייה למען הזולת ולמען הסביבה, ושומרת על שכנות טובה עם הכפרים בסביבה.

מוסדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מנוהל על ידי ועד מקומי המונה 10 חברי ועד מתנדבים. במתן צוות של עובדי הוועד המקומי בראשם עומד המזכ"ל. המזכ"ל הראשון של היישוב, אמיר עשבי, בשנים 1998 ועד 2008, אנשי אחזקה וביטחון. ביישוב גני ילדים, בית ספר יסודי, מתנ"ס, בית כנסת אורתודוקסי, שני מרכזי מחזור, מרכז שיטור קהילתי (מש"ק), סניף של תנועת הנוער "האיחוד החקלאי", מועדון נוער, אולם ספורט, בריכה ומרכז מסחרי. תלמידי התיכון לומדים ברובם בתיכון האזורי "עמי אסף" הסמוך לבית ברל, שבכפר סבא. במתן מערך ביטחון יישובי הכולל: קב"ט, סייר ועמדת ש"ג מאוישת ברוב שעות היממה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מתן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  3. ^ אריה בדדר, יוקם רצף ישובים בין מודיעין למי עמי, מעריב, 4 בדצמבר 1990
  4. ^ שלמה דרור, הכוכבים עולים, הקו הירוק נופל, חדשות, 25 בספטמבר 1991
  5. ^ שלמה דרור, מחירון - וילה במאתיים אלף דולר, חדשות, 25 בספטמבר 1991
  6. ^ עמירם אורן ורפי רגב, ארץ בחאקי: קרקע וביטחון בישראל, הוצאת כרמל, ירושלים, 2008, עמוד: 131
  7. ^ מזל מועלם, משרד הביטחון כבר החליט על הפרדה, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2001
  8. ^ עמוס הראל, מערכת הביטחון תזרז הפעילות לאבטחת מרחב התפר, באתר הארץ, 4 ביולי 2001
  9. ^ צחר רותם, בין קרני שומרון לשרון אפשר, מתברר, להעביר יותר מכביש אחד וזה יעלה הון, באתר הארץ, 27 בינואר 2004
  10. ^ גילי סופר, העוקץ השומרוני, באתר ynet, 17 בנובמבר 2005
  11. ^ מזל מועלם, תושבי מתן מוחים על תוואי גדר ההפרדה, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2002
    מזל מועלם, תוואי גדר ההפרדה שונה בלחץ תושבי מתן, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2002
  12. ^ יובל יועז, המדינה בוחנת מחדש 200 ק"מ מהגדר שכבר הוקמו, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2004
  13. ^ מזל מועלם, מטה המאבק נגד "קלקיליה הגדולה", באתר הארץ, 27 באוגוסט 2002
    תושבי מתן: אם לא ישונה תוואי הגדר - ננטוש את היישוב, באתר ynet, 15 באוגוסט 2002
  14. ^ יובל יועז, בג"ץ יכריע היום אם הגדר חוקית, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2005
  15. ^ אלעזר לוין, ‏שו"פ רכשה מגרשים בירחיב ב' ב-2.9 מיליון ד' - תשלם את הפיתוח, באתר גלובס, 16 במרץ 2003
  16. ^ צחר רותם, סיפור עם ריח רע, באתר הארץ, 20 ביולי 2004
  17. ^ יואב קווה, עבודת השם, באתר הארץ, 1 במרץ 2005