23 הבעיות של הילברט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צביעת סטטוסי הפתרון של השאלות (ירוק, כתום, אדום). מציע במקום זאת, להוסיף טור סימון צבעוני צר מימין לטבלה (יותר יפה ונהיר).
טוב, מצאתי איך עושים את זה והוספתי טור סימון צבעוני בצבעי רמזור רכים. נראה מקסים! (בנוסף, תיקונים קטנים נוספים)
שורה 6: שורה 6:


{| class="wikitable"
{| class="wikitable"
! width="4px" | <!-- צבע מילוי, כאינדיקציה לסטטוס הפתרון של הבעיה ("רמזור") -->
! מספר הבעיה
! width="45px" | מספר הבעיה
! תיאורה
! תיאורה
! מצבה העדכני
! מצבה העדכני
|-
| style="background:LightGreen" |
| style="text-align:center" | [[הבעיה הראשונה של הילברט|בעיה 1]]
| [[השערת הרצף]]
| {{צבע גופן|ירוק|נפתרה}} על ידי [[קורט גדל|גדל]] ו[[פול כהן|כהן]] שהוכיחו כי היא אינה תלויה באקסיומות המקובלות של [[תורת הקבוצות]].
|-
| style="background:LightGreen" |
| style="text-align:center" | [[הבעיה השנייה של הילברט|בעיה 2]]
| להוכיח שמערכת ה[[אקסיומה|אקסיומות]] של ה[[אריתמטיקה]] היא [[עקביות (לוגיקה מתמטית)|עקבית]]
| [[משפטי אי-השלמות של גדל|משפט אי-השלמות השני]] של גדל מראה ש{{צבע גופן|ירוק|המשימה בלתי אפשרית}} מתוך האריתמטיקה עצמה; [[גרהרד גנצן]] הוכיח את עקביות האריתמטיקה בהתבסס על מערכת אקסיומות שונה.
|-
|-
| style="background:LightGreen" |
| [[הבעיה הראשונה של הילברט|בעיה 1]]
| style="text-align:center" | [[הבעיה השלישית של הילברט|בעיה 3]]
|[[השערת הרצף]]
| האם אפשר להוכיח שוויון [[נפח]]ים של שני [[טטראדר]]ים באמצעות חיתוך
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה}} על ידי [[קורט גדל|גדל]] ו[[פול כהן|כהן]] שהוכיחו כי היא אינה תלויה באקסיומות המקובלות של [[תורת הקבוצות]].
| [[מקס דן]] הראה ש{{צבע גופן|ירוק|התשובה שלילית}}, עוד באותה שנה שהוצגה הבעיה ([[1900]]).
|-
|-
| style="background:gold" |
|[[הבעיה השנייה של הילברט|בעיה 2]]
| style="text-align:center" | [[הבעיה הרביעית של הילברט|בעיה 4]]
|להוכיח שמערכת ה[[אקסיומה|אקסיומות]] של ה[[אריתמטיקה]] היא [[עקביות (לוגיקה מתמטית)|עקבית]]
| למצוא גאומטריות שבהן האקסיומות קרובות לאלו של הגאומטריה האוקלידית, תוך שמירה על אקסיומות החילה, החלשת אקסיומות הסדר, וויתור על [[אקסיומת המקבילים]]
|[[משפטי אי-השלמות של גדל|משפט אי-השלמות השני]] של גדל מראה ש{{צבע גופן|ירוק|המשימה בלתי אפשרית}} מתוך האריתמטיקה עצמה; [[גרהרד גנצן]] הוכיח את עקביות האריתמטיקה בהתבסס על מערכת אקסיומות שונה.
| {{צבע גופן|כתום|ניסוחה מעורפל}} מכדי לקבוע אם נפתרה או לא.
|-
|-
|[[הבעיה השלישית של הילברט|בעיה 3]]
| style="background:gold" |
|האם אפשר להוכיח שוויון [[נפח]]ים של שני [[טטראדר]]ים באמצעות חיתוך
| style="text-align:center" | [[הבעיה החמישית של הילברט|בעיה 5]]
|[[מקס דן]] הראה ש{{צבע גופן|ירוק|התשובה שלילית}}, עוד באותה שנה שהוצגה הבעיה ([[1900]]).
| האם [[חבורה (מבנה אלגברי)|חבורות]] רציפות הן בהכרח [[חבורת לי|גזירות]]?
|-
| {{צבע גופן|כתום|נפתרה חלקית,}} על ידי [[אנדרו גליסון]], בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]].
|[[הבעיה הרביעית של הילברט|בעיה 4]]
|-
|למצוא גאומטריות שבהן האקסיומות קרובות לאלו של הגאומטריה האוקלידית, תוך שמירה על אקסיומות החילה, החלשת אקסיומות הסדר, וויתור על [[אקסיומת המקבילים]]
| style="background:LightCoral" |
|{{צבע גופן|כתום|ניסוחה מעורפל}} מכדי לקבוע אם נפתרה או לא.
| style="text-align:center" | [[הבעיה השישית של הילברט|בעיה 6]]
|-
| ניסוח אקסיומטי של כל החוקים הפיזיקליים
|[[הבעיה החמישית של הילברט|בעיה 5]]
| {{צבע גופן|אדום|פתוחה.}}
|האם [[חבורה (מבנה אלגברי)|חבורות]] רציפות הן בהכרח [[חבורת לי|גזירות]]?
|-
|{{צבע גופן|כתום|נפתרה חלקית,}} על ידי [[אנדרו גליסון]], בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]].
| style="background:LightGreen" |
|-
|[[הבעיה השישית של הילברט|בעיה 6]]
| style="text-align:center" | [[הבעיה השביעית של הילברט|בעיה 7]]
|ניסוח אקסיומטי של כל החוקים הפיזיקליים
|{{צבע גופן|אדום|פתוחה.}}
|-
|[[הבעיה השביעית של הילברט|בעיה 7]]
| האם ''a''<sup>''b''</sup> [[מספר טרנסצנדנטי|טרנסצנדנטי]], כאשר ''a'' ≠ 0,1 [[מספר אלגברי|אלגברי]] ו-''b'' אלגברי אי-רציונלי ?
| האם ''a''<sup>''b''</sup> [[מספר טרנסצנדנטי|טרנסצנדנטי]], כאשר ''a'' ≠ 0,1 [[מספר אלגברי|אלגברי]] ו-''b'' אלגברי אי-רציונלי ?
|{{צבע גופן|ירוק|תשובה חיובית:}} [[משפט גלפונד]].
| {{צבע גופן|ירוק|תשובה חיובית:}} [[משפט גלפונד]].
|-
| style="background:LightCoral" |
| style="text-align:center" | [[הבעיה השמינית של הילברט|בעיה 8]]
| בעיות ב[[תורת המספרים]]: הוכחת [[השערת רימן]] ו[[השערת גולדבך]]
| {{צבע גופן|אדום|שתי הבעיות פתוחות.}}
|-
| style="background:gold" |
| style="text-align:center" | [[הבעיה התשיעית של הילברט|בעיה 9]]
| הכללת [[חוק ההדדיות הריבועי]] לכל [[שדה מספרים]]
| {{צבע גופן|כתום|נפתרה חלקית,}} עבור הרחבות אבליות, על ידי [[אמיל ארטין]].
|-
| style="background:LightGreen" |
| [[הבעיה העשירית של הילברט|בעיה 10]]
| למצוא [[אלגוריתם]] שייקבע, בהינתן [[משוואה דיופנטית]], האם היא [[משוואה פתירה|פתירה]]
| {{צבע גופן|ירוק|נפתרה: התשובה שלילית,}} לא קיים אלגוריתם שכזה.
|-
| style="background:gold" |
| [[הבעיה האחת-עשרה של הילברט|בעיה 11]]
| פתרון של [[תבנית ריבועית|משוואות ריבועיות]] במספר משתנים, עם מקדמים [[מספר אלגברי|אלגבריים]]
| {{צבע גופן|כתום|נפתרה חלקית,}} בידי [[הלמוט הסה]].
|-
|-
| style="background:LightCoral" |
|בעיה 8
| [[הבעיה השתים-עשרה של הילברט|בעיה 12]]
|בעיות ב[[תורת המספרים]]: הוכחת [[השערת רימן]] ו[[השערת גולדבך]]
| הכללת [[משפט קרונקר-ובר]] על ה[[הרחבת שדות אבלית|הרחבות האבליות]] של [[שדה המספרים הרציונליים|המספרים הרציונליים]] ל[[שדה מספרים]] כלשהו.
|{{צבע גופן|אדום|שתי הבעיות פתוחות.}}
| {{צבע גופן|אדום|פתוחה.}}
|-
|-
|[[הבעיה התשיעית של הילברט|בעיה 9]]
| style="background:LightGreen" |
|הכללת [[חוק ההדדיות הריבועי]] לכל [[שדה מספרים]]
| [[הבעיה השלוש-עשרה של הילברט|בעיה 13]]
|{{צבע גופן|כתום|נפתרה חלקית,}} עבור הרחבות אבליות, על ידי [[אמיל ארטין]].
| פתרון משוואות ממעלה שביעית באמצעות פונקציות של שני משתנים
|-
| {{צבע גופן|ירוק|נפתרה}} על ידי [[ולדימיר ארנולד]].
|[[הבעיה העשירית של הילברט|בעיה 10]]
|-
|למצוא [[אלגוריתם]] שייקבע, בהינתן [[משוואה דיופנטית]], האם היא [[משוואה פתירה|פתירה]]
| style="background:LightGreen" |
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה: התשובה שלילית,}} לא קיים אלגוריתם שכזה.
| [[הבעיה הארבע-עשרה של הילברט|בעיה 14]]
|-
| האם מערכות שלמות מסוימות של פונקציות הן סופיות?
|[[הבעיה האחת-עשרה של הילברט|בעיה 11]]
| {{צבע גופן|ירוק|נפתרה}} על ידי [[מסיושי נגשה]] ב-[[1958]].
|פתרון של [[תבנית ריבועית|משוואות ריבועיות]] במספר משתנים, עם מקדמים [[מספר אלגברי|אלגבריים]]
|-
|{{צבע גופן|כתום|נפתרה חלקית,}} בידי [[הלמוט הסה]].
| style="background:gold" |
|-
|[[הבעיה השתים-עשרה של הילברט|בעיה 12]]
| [[הבעיה החמש-עשרה של הילברט|בעיה 15]]
| ביסוס מסודר של [[תחשיב שוברט]]
|הכללת [[משפט קרונקר-ובר]] על ה[[הרחבת שדות אבלית|הרחבות האבליות]] של [[שדה המספרים הרציונליים|המספרים הרציונליים]] ל[[שדה מספרים]] כלשהו.
|{{צבע גופן|אדום|פתוחה.}}
| {{צבע גופן|כתום|נפתרה (לא ברור אם חלקית או לחלוטין).}}
|-
|-
| style="background:LightCoral" |
|[[הבעיה השלוש-עשרה של הילברט|בעיה 13]]
| [[הבעיה השש-עשרה של הילברט|בעיה 16]]
|פתרון משוואות ממעלה שביעית באמצעות פונקציות של שני משתנים
| מציאה ופיתוח [[טופולוגיה]] של עקומות ומשטחים אלגבריים ממשיים.
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה}} על ידי [[ולדימיר ארנולד]].
| {{צבע גופן|אדום|פתוחה.}}
|-
|-
|[[הבעיה הארבע-עשרה של הילברט|בעיה 14]]
| style="background:LightGreen" |
|האם מערכות שלמות מסוימות של פונקציות הן סופיות?
| [[הבעיה השבע-עשרה של הילברט|בעיה 17]]
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה}} על ידי [[מסיושי נגשה]] ב-[[1958]].
| הצגת פונקציה רציונלית חיובית כסכום ריבועים של פונקציות רציונליות
|-
| {{צבע גופן|ירוק|נפתרה.}} לחיוב על ידי [[אמיל ארטין]] ב-[[1927]].
|[[הבעיה החמש-עשרה של הילברט|בעיה 15]]
|-
|ביסוס מסודר של [[תחשיב שוברט]]
| style="background:gold" |
|{{צבע גופן|כתום|נפתרה (לא ברור אם חלקית או לחלוטין).}}
| [[הבעיה השמונה-עשרה של הילברט|בעיה 18]]
|-
| האם יש פאון קמור לא רגולרי שממלא את המרחב?{{ש}}מהו הסידור הטוב ביותר של כדורים במרחב? ([[השערת קפלר]])
|[[הבעיה השש-עשרה של הילברט|בעיה 16]]
| {{צבע גופן|כתום|כנראה נפתרה.}}
|מציאה ופיתוח [[טופולוגיה]] של עקומות ומשטחים אלגבריים ממשיים.
|-
|{{צבע גופן|אדום|פתוחה.}}
| style="background:LightGreen" |
|-
|[[הבעיה השבע-עשרה של הילברט|בעיה 17]]
| [[הבעיה התשע-עשרה של הילברט|בעיה 19]]
|הצגת פונקציה רציונלית חיובית כסכום ריבועים של פונקציות רציונליות
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה.}} לחיוב על ידי [[אמיל ארטין]] ב-[[1927]].
|-
|[[הבעיה השמונה-עשרה של הילברט|בעיה 18]]
|האם יש פאון קמור לא רגולרי שממלא את המרחב?{{ש}}מהו הסידור הטוב ביותר של כדורים במרחב? ([[השערת קפלר]])
|{{צבע גופן|כתום|כנראה נפתרה.}}
|-
|[[הבעיה התשע-עשרה של הילברט|בעיה 19]]
| האם הפתרונות של [[לגראנז'יאן]] הם תמיד אנליטיים?
| האם הפתרונות של [[לגראנז'יאן]] הם תמיד אנליטיים?
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה}} על ידי [[אניו דה ג'יורג'י]] וכן בנפרד ובמתודולוגיה שונה על ידי [[ג'ון פורבס נאש|ג'ון נאש]] ב-[[1957]].
| {{צבע גופן|ירוק|נפתרה}} על ידי [[אניו דה ג'יורג'י]] וכן בנפרד ובמתודולוגיה שונה על ידי [[ג'ון פורבס נאש|ג'ון נאש]] ב-[[1957]].
|-
|-
| style="background:LightGreen" |
|[[הבעיה העשרים של הילברט|בעיה 20]]
| [[הבעיה העשרים של הילברט|בעיה 20]]
| האם לכל הבעיות ב[[חשבון וריאציות]] עם [[תנאי שפה]] מסוימים, יש פתרונות?
| האם לכל הבעיות ב[[חשבון וריאציות]] עם [[תנאי שפה]] מסוימים, יש פתרונות?
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה.}}
| {{צבע גופן|ירוק|נפתרה.}}
|-
|-
| style="background:LightGreen" |
|[[הבעיה העשרים ואחת של הילברט|בעיה 21]]
|[[הבעיה העשרים ואחת של הילברט|בעיה 21]]
|הוכחת קיום של [[משוואה דיפרנציאלית]] לינארית עם [[חבורת מונודרומיה]] נתונה
|הוכחת קיום של [[משוואה דיפרנציאלית]] לינארית עם [[חבורת מונודרומיה]] נתונה
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה.}}
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה.}}
|-
|-
| style="background:LightGreen" |
|[[הבעיה העשרים ושתיים של הילברט|בעיה 22]]
| [[הבעיה העשרים ושתיים של הילברט|בעיה 22]]
|האחדה של יחסים אנליטיים באמצעות [[פונקציה אוטומורפית|פונקציות אוטומורפיות]]
| האחדה של יחסים אנליטיים באמצעות [[פונקציה אוטומורפית|פונקציות אוטומורפיות]]
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה.}}
| {{צבע גופן|ירוק|נפתרה.}}
|-
|-
|[[הבעיה העשרים ושלוש של הילברט|בעיה 23]]
| style="background:LightCoral" |
|התפתחות נוספת בתחום [[חשבון וריאציות|חשבון הווריאציות]]
| [[הבעיה העשרים ושלוש של הילברט|בעיה 23]]
|{{צבע גופן|אדום|פתוחה.}}
| התפתחות נוספת בתחום [[חשבון וריאציות|חשבון הווריאציות]]
| {{צבע גופן|אדום|פתוחה.}}
|}
|}



גרסה מ־16:35, 29 בנובמבר 2014

הבעיות של הילברט הן רשימה של 23 בעיות פתוחות במתמטיקה, שהוצגה על ידי המתמטיקאי דויד הילברט ב-8 באוגוסט 1900 בוועידת פריז של הקונגרס הבינלאומי של המתמטיקאים. כל השאלות שהוצגו היו בלתי-פתורות באותה תקופה, ולרבות מהן הייתה השפעה ניכרת על המתמטיקה של המאה ה-20.

בקונגרס הוצגו רק 10 מן השאלות (1, 2, 6, 7, 8, 13, 16, 19, 21 ו-22) והרשימה המלאה התפרסמה רק מאוחר יותר. להלן כל 23 השאלות שהציג הילברט ומצבן העדכני:

מספר הבעיה תיאורה מצבה העדכני
בעיה 1 השערת הרצף נפתרה על ידי גדל וכהן שהוכיחו כי היא אינה תלויה באקסיומות המקובלות של תורת הקבוצות.
בעיה 2 להוכיח שמערכת האקסיומות של האריתמטיקה היא עקבית משפט אי-השלמות השני של גדל מראה שהמשימה בלתי אפשרית מתוך האריתמטיקה עצמה; גרהרד גנצן הוכיח את עקביות האריתמטיקה בהתבסס על מערכת אקסיומות שונה.
בעיה 3 האם אפשר להוכיח שוויון נפחים של שני טטראדרים באמצעות חיתוך מקס דן הראה שהתשובה שלילית, עוד באותה שנה שהוצגה הבעיה (1900).
בעיה 4 למצוא גאומטריות שבהן האקסיומות קרובות לאלו של הגאומטריה האוקלידית, תוך שמירה על אקסיומות החילה, החלשת אקסיומות הסדר, וויתור על אקסיומת המקבילים ניסוחה מעורפל מכדי לקבוע אם נפתרה או לא.
בעיה 5 האם חבורות רציפות הן בהכרח גזירות? נפתרה חלקית, על ידי אנדרו גליסון, בתחילת שנות ה-50.
בעיה 6 ניסוח אקסיומטי של כל החוקים הפיזיקליים פתוחה.
בעיה 7 האם ab טרנסצנדנטי, כאשר a ≠ 0,1 אלגברי ו-b אלגברי אי-רציונלי ? תשובה חיובית: משפט גלפונד.
בעיה 8 בעיות בתורת המספרים: הוכחת השערת רימן והשערת גולדבך שתי הבעיות פתוחות.
בעיה 9 הכללת חוק ההדדיות הריבועי לכל שדה מספרים נפתרה חלקית, עבור הרחבות אבליות, על ידי אמיל ארטין.
בעיה 10 למצוא אלגוריתם שייקבע, בהינתן משוואה דיופנטית, האם היא פתירה נפתרה: התשובה שלילית, לא קיים אלגוריתם שכזה.
בעיה 11 פתרון של משוואות ריבועיות במספר משתנים, עם מקדמים אלגבריים נפתרה חלקית, בידי הלמוט הסה.
בעיה 12 הכללת משפט קרונקר-ובר על ההרחבות האבליות של המספרים הרציונליים לשדה מספרים כלשהו. פתוחה.
בעיה 13 פתרון משוואות ממעלה שביעית באמצעות פונקציות של שני משתנים נפתרה על ידי ולדימיר ארנולד.
בעיה 14 האם מערכות שלמות מסוימות של פונקציות הן סופיות? נפתרה על ידי מסיושי נגשה ב-1958.
בעיה 15 ביסוס מסודר של תחשיב שוברט נפתרה (לא ברור אם חלקית או לחלוטין).
בעיה 16 מציאה ופיתוח טופולוגיה של עקומות ומשטחים אלגבריים ממשיים. פתוחה.
בעיה 17 הצגת פונקציה רציונלית חיובית כסכום ריבועים של פונקציות רציונליות נפתרה. לחיוב על ידי אמיל ארטין ב-1927.
בעיה 18 האם יש פאון קמור לא רגולרי שממלא את המרחב?
מהו הסידור הטוב ביותר של כדורים במרחב? (השערת קפלר)
כנראה נפתרה.
בעיה 19 האם הפתרונות של לגראנז'יאן הם תמיד אנליטיים? נפתרה על ידי אניו דה ג'יורג'י וכן בנפרד ובמתודולוגיה שונה על ידי ג'ון נאש ב-1957.
בעיה 20 האם לכל הבעיות בחשבון וריאציות עם תנאי שפה מסוימים, יש פתרונות? נפתרה.
בעיה 21 הוכחת קיום של משוואה דיפרנציאלית לינארית עם חבורת מונודרומיה נתונה נפתרה.
בעיה 22 האחדה של יחסים אנליטיים באמצעות פונקציות אוטומורפיות נפתרה.
בעיה 23 התפתחות נוספת בתחום חשבון הווריאציות פתוחה.

לפי דבריהם של ג'רמי גריי ודיויד ראו, אשר פרסמו ספר העוסק בשאלות שהציג הילברט, רוב השאלות שהוצגו על ידי הילברט בשנת 1900 נפתרו. חלקן לא הוגדרו היטב, אבל הושגה התקדמות מספקת על מנת להגדירן כ"פתורות". ראו וגריי מציינים את הבעיה הרביעית כמעורפלת מדי מכדי להחליט אם היא נפתרה או לא.

כמו כן, הם מנו את הבעיה השמונה-עשרה כבעיה פתוחה בזמן הוצאת ספרם בשנת 2000 וזאת מכיוון ש"בעיית סידור התפוזים במרחב", הידועה גם כהשערת קפלר נשארה בלתי-פתורה, אך פתרון שהוצע נמצא בבדיקה; קיים עיכוב בבדיקת הטענה משום שראש צוות הבדיקה הודיע כי בגלל עומס הפרטים בהוכחה אין הוא יכול להכריע לגבי נכונתה. יתר על-כן, נרשמו בעשור האחרון התקדמויות גם בפתרון הבעיה השש-עשרה.

בעיה 8 כוללת שתי שאלות מפורסמות, אשר שתיהן נשארו בלי פתרון. הראשונה שבהן, השערת רימן, היא אחת משבע השאלות של פרס המילניום של קליי, אשר אמורות להוות "רשימת הילברט" חדשה למאה ה-21.

עריכת הרשימה

בזמן הכנת רשימת הבעיות עמדו בפני הילברט עשרים וארבע שאלות רשומות, אך הילברט החליט שלא לצרף אחת מהן לרשימתו הסופית. הבעיה הנוספת עסקה בהוכחת השערה הנוגעת לפשטות ושיטות כלליות. בעיה זו התגלתה על ידי ההיסטוריון רודיגר תיילה (Rüdiger Thiele).

לקריאה נוספת

  • Rowe, David; Gray, Jeremy J. (2000). The Hilbert Challenge. Oxford University Press.

קישורים חיצוניים