ונוס מברכת רם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר פרקים לפי ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 40#הצבעה
עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ונוס מברכת רם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ונוס מברכת רם ]]
[[קובץ:ונוס מברכת רם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ונוס מברכת רם ]]
[[תמונה:Venus of Berekhat Ram.jpg|ממוזער|שמאל|150px|איור של הפסלון]]
[[תמונה:Venus of Berekhat Ram.jpg|ממוזער|שמאל|150px|איור של הפסלון]]
'''ונוס מברכת רם''' הוא השם שניתן ל[[פסל (יצירה)|פסלון]] המשויך לקבוצת החפצים ה[[פרהיסטוריה|פרהיסטוריים]] המכונים [[צלמית ונוס|צלמיות ונוס]], שנמצאה בשנת [[1981]] על ידי פרופסור [[נעמה גורן-ענבר]] מ[[האוניברסיטה העברית]] באזור [[בריכת רם]] שב[[רמת הגולן]]. יש המשייכים את האתר בו נמצא הפסלון ל{{ה|תרבות האשלו-יברודית}}.
'''ונוס מברכת רם''' הוא השם שניתן ל[[פסל (יצירה)|פסלון]] המשויך לקבוצת החפצים ה[[פרהיסטוריה|פרהיסטוריים]] המכונים [[צלמית ונוס|צלמיות ונוס]], שנמצאה בשנת [[1981]] על ידי [[נעמה גורן-ענבר]] מ[[האוניברסיטה העברית]] ב[[אתר ארכאולוגי|אתר הארכאולוגי]] ב[[בריכת רם]] שב[[רמת הגולן]]. יש המשייכים את האתר בו נמצא הפסלון ל{{ה|תרבות האשלו-יברודית}}.




ה[[צלמית (ארכאולוגיה)|צלמית]] גולפה מאבן [[סקוריה]] אדומה, אורכה 3.5 ס"מ וייתכן כי שמשה למטרות סמליות או [[דת|דתיות]]. יחד עם זאת, קיים ויכוח בקרב החוקרים אם אכן מדובר בעצם מעשה ידי אדם (ולא באבן טבעית בעלת צורה זו), ואם אמנם מדובר במעשה ידי אדם האם מדובר בפיסול מכוון (ולא בניסיון ליצור כלי אבן, לדוגמה).
ה[[צלמית (ארכאולוגיה)|צלמית]] גולפה מאבן [[סקוריה]] אדומה, אורכה 3.5 ס"מ וייתכן כי שמשה למטרות סמליות או [[דת|דתיות]]. יחד עם זאת, קיים ויכוח בקרב החוקרים אם אכן מדובר בעצם מעשה ידי אדם (ולא באבן טבעית בעלת צורה זו), ואם אמנם מדובר במעשה ידי אדם האם מדובר בפיסול מכוון (ולא בניסיון ליצור כלי אבן, לדוגמה).


הצלמית תוארכה לתקופה שבין 233,000 לפנה"ס ל-800,000 לפנה"ס, תיארוך שהסתמך על המקום שבו נתגלתה, בין שתי שכבות של בזלת. עם זאת, התחתונה משתי השכבות קדומה לממצאי האתר והתיארוך ההגיוני הוא זה הקרוב לשכבת הבזלת העליונה המכונה "בזלת כרמים". כנראה שהיא נוצרה בידי הציידים-לקטים מה[[מין (טקסונומיה)|מין]] [[הומו ארקטוס]], מאבותיו האבולוציוניים של ה[[האדם הנבון|אדם]].
ה[[שכבה ארכאולוגית|שכבה הארכאולוגית]] שבה נמצאה הצלמית תוארכה לתקופה שבין 800,000 ל-233,000 שנים [[לפני זמננו]], לפי גילים בשיטת [[אשלגן-ארגון]] שנמדדו בשתי שכבות הבזלת התוחמות אותה (מלמעלה ומלמטה). עם זאת, נראה כי התחתונה משתי השכבות קדומה בהרבה לממצאי האתר והתיארוך ההגיוני הוא זה הקרוב לשכבת הבזלת העליונה המכונה "בזלת כרמים". הצלמית נוצרה כנראה בידי הציידים-לקטים מה[[מין (טקסונומיה)|מין]] [[הומו ארקטוס]].


אם אכן מדובר בצלמית מעשה ידי אדם, אזי היא נחשבת לממצא העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.
אם אכן מדובר בצלמית מעשה ידי אדם, אזי היא נחשבת לממצא העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים ב[[אמנות פרהיסטורית|תיעוד הארכאולוגי]].


קיימים סימנים כי ה[[אמן (אמנות)|אמן]] הקדום מצא חלוק אבן שצורתו הטבעית הייתה נשית, והוא השתמש בשיטות חריטה על מנת להוסיף לדמות צוואר וידיים.
קיימים סימנים כי ה[[אמן (אמנות)|אמן]] הקדום מצא חלוק אבן שצורתו הטבעית הייתה נשית, והוא השתמש בשיטות חריטה על מנת להוסיף לדמות צוואר וידיים.

גרסה מ־12:01, 11 בדצמבר 2014

ונוס מברכת רם
איור של הפסלון

ונוס מברכת רם הוא השם שניתן לפסלון המשויך לקבוצת החפצים הפרהיסטוריים המכונים צלמיות ונוס, שנמצאה בשנת 1981 על ידי נעמה גורן-ענבר מהאוניברסיטה העברית באתר הארכאולוגי בבריכת רם שברמת הגולן. יש המשייכים את האתר בו נמצא הפסלון לתרבות האשלו-יברודית.


הצלמית גולפה מאבן סקוריה אדומה, אורכה 3.5 ס"מ וייתכן כי שמשה למטרות סמליות או דתיות. יחד עם זאת, קיים ויכוח בקרב החוקרים אם אכן מדובר בעצם מעשה ידי אדם (ולא באבן טבעית בעלת צורה זו), ואם אמנם מדובר במעשה ידי אדם האם מדובר בפיסול מכוון (ולא בניסיון ליצור כלי אבן, לדוגמה).

השכבה הארכאולוגית שבה נמצאה הצלמית תוארכה לתקופה שבין 800,000 ל-233,000 שנים לפני זמננו, לפי גילים בשיטת אשלגן-ארגון שנמדדו בשתי שכבות הבזלת התוחמות אותה (מלמעלה ומלמטה). עם זאת, נראה כי התחתונה משתי השכבות קדומה בהרבה לממצאי האתר והתיארוך ההגיוני הוא זה הקרוב לשכבת הבזלת העליונה המכונה "בזלת כרמים". הצלמית נוצרה כנראה בידי הציידים-לקטים מהמין הומו ארקטוס.

אם אכן מדובר בצלמית מעשה ידי אדם, אזי היא נחשבת לממצא העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.

קיימים סימנים כי האמן הקדום מצא חלוק אבן שצורתו הטבעית הייתה נשית, והוא השתמש בשיטות חריטה על מנת להוסיף לדמות צוואר וידיים.

לקריאה נוספת

  • Goren-Inbar, N and Peltz, S, 1995, "Additional remarks on the Berekhat Ram figure," Rock Art Research 12, 131-132, quoted in Scarre, C (ed.) (2005). The Human Past, (London: Thames and Hudson).

קישורים חיצוניים


פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.