אולם ספורט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27: | שורה 27: | ||
|- |
|- |
||
| [[היכל הספורט רוממה]] || 5,000 || [[חיפה]] || [[1976]] || [[הפועל חיפה (כדורסל)|הפועל חיפה]], [[מכבי חיפה (כדורסל)|מכבי חיפה]] || ב-2012 הורחב מ-3,400 מקומות ושופץ באופן נרחב |
| [[היכל הספורט רוממה]] || 5,000 || [[חיפה]] || [[1976]] || [[הפועל חיפה (כדורסל)|הפועל חיפה]], [[מכבי חיפה (כדורסל)|מכבי חיפה]] || ב-2012 הורחב מ-3,400 מקומות ושופץ באופן נרחב |
||
|- |
|||
|- |
|- |
||
| [[אולם הדרייב אין]] (שם זמני) || 3,400 || [[תל אביב]] || [[2014]] || [[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל תל אביב]] || |
| [[אולם הדרייב אין]] (שם זמני) || 3,400 || [[תל אביב]] || [[2014]] || [[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל תל אביב]] || |
||
שורה 43: | שורה 42: | ||
| [[היכל הספורט בית מכבי]] || 2,500 || [[ראשון לציון]] || [[2008]] || [[מכבי ראשון לציון (כדורסל)|מכבי ראשון לציון]], [[מכבי ראשון לציון (כדוריד)]] || |
| [[היכל הספורט בית מכבי]] || 2,500 || [[ראשון לציון]] || [[2008]] || [[מכבי ראשון לציון (כדורסל)|מכבי ראשון לציון]], [[מכבי ראשון לציון (כדוריד)]] || |
||
|- |
|- |
||
| [[היכל הספורט גן נר]] || 2,057 || [[גן נר]] || [[2008]] || [[הפועל גלבוע גליל]] || |
| [[היכל הספורט גן נר]] || 2,057 || [[גן נר]] || [[2008]] || [[הפועל גלבוע גליל]] || הורחב מ-900 מקומות ב-2010 |
||
|} |
|} |
||
גרסה מ־23:11, 30 בדצמבר 2014
אולם ספורט הוא אולם המיועד לפעילות ספורט.
עיצוב אולם הספורט תואם את הפעילות המתוכננת בו. לעתים מיועד אולם ספורט לפעילות מסוימת, כגון כדורסל, ולעתים היו מיועד לקשת רחבה יותר של פעילויות, כגון כדורסל, כדוריד, כדורעף והתעמלות, תוך אפשרות לערוך את ההתאמה הנדרשת לכל פעילות. בנוסף למתקנים המשרתים את הספורטאים, פעמים רבות כולל אולם ספורט גם מקומות ישיבה לצופים בפעילות הספורט, בעיקר כאשר האולם מיועד גם לספורט תחרותי.
אולמות ספורט נבנים לשימושם של קהלים מגוונים:
- אולם ספורט בבית ספר: משמש בשעות הלימודים את תלמידי בית הספר, ולאחר שעות הלימודים הוא משמש לעתים את דיירי הסביבה.
- אולם ספורט עירוני: נועד בעיקר לשימושן של קבוצות ספורט עירוניות.
- אולם ספורט אזורי: נועד למופעי ספורט המושכים קהל מאזור נרחב, ברדיוס של עשרות קילומטרים מסביב לאולם. באולם כזה יש חשיבות רבה לחלק האולם המשמש את קהל הצופים. אולם כזה קרוי היכל ספורט.
מאפייניו של אולם הספורט מאפשרים לעשות בו שימוש גם שלא למטרות ספורט, כגון כנס רב משתתפים או מופע בידור, המנצלים את יכולתו של האולם לשרת קהל צופים גדול.
בישראל נבנו אולמות ספורט רבים במימונם של המועצה להסדר ההימורים בספורט ומפעל הפיס.
היכלי ספורט בישראל
היכלים סגורים מעל 2,000 מקומות ישיבה.
שם | גודל | עיר | הקמה | קבוצות | הערות |
---|---|---|---|---|---|
היכל הספורט יד אליהו | 11,700 | תל אביב | 1963 | מכבי תל אביב | ב-1972 הורחב מ-5,000 מקומות והותקן גג |
פיס ארנה ירושלים | 11,600 | ירושלים | 2014 | הפועל ירושלים | |
היכל הספורט חולון | 5,300 | חולון | 2015 | הפועל חולון | בבנייה |
היכל הספורט רוממה | 5,000 | חיפה | 1976 | הפועל חיפה, מכבי חיפה | ב-2012 הורחב מ-3,400 מקומות ושופץ באופן נרחב |
אולם הדרייב אין (שם זמני) | 3,400 | תל אביב | 2014 | הפועל תל אביב | |
היכל הספורט העירוני אשקלון | 3,000 | אשקלון | 1985 | אליצור אשקלון | |
אולם הקונכייה | 3,000 | באר שבע | 2014 | ||
היכל הספורט מלחה | 2,826 | ירושלים | 1985 | שימוש עירוני- בעבר הפועל ירושלים | 2,242 מקומות ללא יציעי עמידה |
אולם הפחים | 2,800 | חולון | 1953 | הפועל חולון, אליצור חולון | הורחב מ-1,500 מקומות בשנת 1985 |
אולם עין שרה | 2,500 | נהריה | 2002 | עירוני נהריה | |
היכל הספורט בית מכבי | 2,500 | ראשון לציון | 2008 | מכבי ראשון לציון, מכבי ראשון לציון (כדוריד) | |
היכל הספורט גן נר | 2,057 | גן נר | 2008 | הפועל גלבוע גליל | הורחב מ-900 מקומות ב-2010 |
ראו גם
לקריאה נוספת
- איתמר לויטין, אולמות ספורט בישראל, ההוצאה לאור של מכון וינגייט, 1993