הרדוף (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרדוף
שלט הסבר בכניסה להרדוף
שלט הסבר בכניסה להרדוף
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק יזרעאל
גובה ממוצע[1] ‎172‏ מטר
תאריך ייסוד 1982
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,120 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.9%‏ בשנה עד סוף 2017
http://harduf.org.il

הַרְדּוּף הוא יישוב שהוקם כקיבוץ בגליל התחתון, דרומית לעיר שפרעם, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא נקרא על שם הצמח הרדוף הנחלים הגדל בצדי נחלים ונפוץ באזור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ הוקם בשנת 1982 על ידי חסידי תורת האנתרופוסופיה על פי משנתו של רודולף שטיינר, ובראשם ד"ר ישעיהו בן-אהרן (שעזב את המקום בתחילת העשור השני של המאה ה-21). הם רואים את היישוב כמרכז תרבותי, חינוכי וחברתי ופיתחו מערכות ייחודיות בתחומי חיים שונים.

החינוך בהרדוף הוא על פי שיטת ולדורף, אותה פיתח רודולף שטיינר. בית הספר המקומי, שהחל כבית-ספר יסודי לכיתות א-ח', הקים בהמשך את בית-הספר התיכון הראשון בארץ בשיטת ולדורף. זהו בית-ספר על-אזורי לכיתות א' עד י"ב ובו כ-650 תלמידים. בית הספר נחשב איכותי ותורם לתלמידיו, וב - 2018 נכנס לרשימת 13 בתי הספר התיכוניים הטובים בארץ. כמו כן פועלים בקיבוץ שלושה גני ילדים.

עם השנים התפתחה בהרדוף פעילות ענפה בתחומי השיקום, הרפואה, האמנויות, החקלאות ומזון אורגני.

החקלאות בהרדוף, ובמרכזה רפת החלב, היא חקלאות אורגנית, כחלק מתפיסה כוללת של אחריות לסביבה והגנה עליה. צוות רפת וחקלאות הרדוף זכה ב"אות קנט" לחקלאות פורצת דרך לשנת 2012.[2]

"שער לאדם" הוא מרכז חינוכי קהילתי הפועל בהרדוף ומקיים קורסים וימי עיון לטיפוח הקשר הבין תרבותי (יהודי-ערבי) ולקידום המודעות האקולוגית-סביבתית.

הרדוף הוא קיבוץ מופרט, שבו כל חבר אחראי לפרנסתו.

בהרדוף חיים היום 480 נפש מתוכם כ-120 אנשים וילדים בעלי צרכים מיוחדים הנמצאים בארבע מסגרות שיקום המתקיימות בקיבוץ. אנשי הרדוף מקיימים קשרים מיוחדים עם אוכלוסיית האזור – יהודים וערבים. בין היתר מתקיימת בהרדוף פעילות יהודית ערבית משותפת בעיקר בתחומי החינוך, השיקום והתיאטרון.

עמותת קמ"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת קמ"ה (קהילה מרפאת בהרדוף) מציגה מודל ייחודי לשילוב מלא של אנשים בעלי צרכים מיוחדים בתוך קהילה כפרית. העמותה כוללת את "בית טוביה" - פנימייה טיפולית לילדים ובני נוער בסיכון שהוכרו כנזקקים לטיפול חוץ ביתי מכל הארץ, ו"בית אלישע" למבוגרים בעלי צרכים מיוחדים. מודל בית אלישע מיושם גם במירב ("בית בגלבוע") לנשים דתיות בעלות צרכים מיוחדים ו"בית אחיה" בקיבוץ עין הנצי"ב לבחורים דתיים על רצף האוטיזם.

ב"מרכז קמ"ה" בהרדוף מועסקים נערים בעלי צרכים מיוחדים המפעילים במקום מסעדה עם תבשילים ודברי מאפה מעשה ידיהם ומוכרים את תוצרת כלי הקרמיקה שיצרו.

תיאטרון המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאטרון הוקם על ידי יעקב ומרים ארנן ובו מתקיימת פעילות ענפה. התיאטרון מעלה הצגות לילדים בגילאים שונים ולמבוגרים. ההצגות הן תמיד בעלות מסר חינוכי אנתרופוסופי. יעקב ורעייתו מנהלים את התיאטרון יחד עם רועי בירן ואיתן קלמנוביץ. הם גם משחקים, כותבים ומביימים בו. בתיאטרון משתתפים חברי קיבוץ הרדוף ואחרים, אשר השתלמו בסמינרים הניתנים בהרדוף. חלקם למדו במשך שנים אצל ארנן ואחרים במקומות שונים בעולם, בהם ניתנים קורסים אנתרופוסופים גם בתחום התיאטרון, כמו במרכזי שטיינר באנגליה ובשווייץ. במסגרת זו הוקם בית ספר לדיבור ודרמה. התיאטרון משלב תלמידים מבית הספר בשפרעם ובית הספר המקומי. פעילות זו מהווה קרקע נוחה לקיום יחסי שכנות טובים בין שני היישובים, ולפיתוח כישרונות צעירים בתחומי האמנויות המשיקים לתיאטרון. תיאטרון המילה מבוסס רובו ככולו על תפיסת העולם של רודולף שטיינר ועל תורתו האמנותית שהתפתחה בהרדוף ואיננו מאפשר לאנשים מבחוץ, שלא עברו קורסים כאלה, להשתלב בעבודתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]