הפועל חולון (כדורסל)
![]() | |||||
מידע כללי | |||||
---|---|---|---|---|---|
תאריך ייסוד | 1947 | ||||
מדינה |
![]() | ||||
אולם ביתי | היכל טוטו, חולון (5,500 מושבים) | ||||
כינוי | חולוניה, הנמרים הסגולים | ||||
ליגה |
ליגת העל ליגת האלופות | ||||
בית | היכל טוטו חולון | ||||
בעלים |
![]() | ||||
מאמן | סטפנוס דדאס | ||||
צבעי תלבושת | סגול-צהוב | ||||
תארים | |||||
| |||||
תלבושת | |||||
מדי בית וחוץ של הפועל חולון | |||||
| |||||
www |
הפועל יונט חולון היא קבוצת כדורסל ישראלית מהעיר חולון. צבעי הקבוצה הם צהוב וסגול. המועדון נוסד בשנת 1947 כחלק מאגודת הספורט הפועל שהוקמה בשנת 1926.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפועל חולון הוקמה בשנת 1947 על ידי מיכה שמבן. היא אחת מקבוצות הכדורסל הוותיקות בישראל.
עד שנת 2015, אירחה הפועל חולון את משחקיה ב"היכל האחד במאי" בעיר, המכונה בדרך כלל "אולם הפחים". החל מעונת 2015/2016 עברה הקבוצה לשחק בהיכל טוטו חולון.
בתחילת המאה ה-21 נקלעה הקבוצה למשבר במהלכו ירדה עד לליגה הארצית. לאחר שירדה לליגה הארצית קנה את הקבוצה מיקי דורסמן. בתום אותה עונה עלתה חולון חזרה לליגה הלאומית. בעונת 2007/2008 זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה. זו הייתה עונת השיא של הקבוצה, במהלכה סיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון, וניצחה בגמר הפיינל פור בהיכל יד אליהו את האלופה ב-14 השנים שקדמו לכך, מכבי תל אביב.
הקבוצה שיחקה שבע פעמים בגמר גביע המדינה וזכתה בו פעמיים, ב-2009 וב-2018.
שנות החמישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפועל חולון ששיחקה בעיקר משחקי ידידות נגד קבוצות מהארץ ומחו"ל, בנתה בשנים אלו קבוצה חזקה שידועה בכינוייה "הקבוצה המצרית". קבוצה זו הייתה בנויה משחקנים כמו מרסל חפץ, יצחק פלד, סמי חודרה, עמי ישי, חיים גורמינזו, פרדי כהן, דוד כהן ועוד שחקנים אחרים, קבוצה זו הייתה אחת הקבוצות החזקות בארץ ושחקניה המשיכו לסגל הראשון של הקבוצה בליגה הבכירה.
ביום העצמאות של שנת 1953 נחנך אולם אחד במאי בחולון במשחק של הפועל חולון מול הפועל תל אביב אותו ניצחה הפועל חולון.
ב-1954 נרשמה הקבוצה לליגה הלאומית, אז הליגה הבכירה, ובשתי העונות הראשונות שלה סיימה כסגנית האלופה פעמיים, כאשר היא מפסידה רק שני משחקי בית בשתי עונות אלו.
ב-1955 סיימה הקבוצה בפעם השנייה ברציפות כסגנית האלופה של מכבי תל אביב עם המאזן הטוב בתולדות המועדון
ב-1956 שוחק מפעל גביע המדינה בפעם הראשונה והפועל חולון העפילה לשלב חצי הגמר. בשלב זה הודחה על ידי הפועל תל אביב אחרי ניצחון 64:57 במשחק הראשון והפסד 46:33 במשחק השני.
ב-1958 סיימה הקבוצה במקום השלישי עם מאזן של 14 ניצחונות מול 8 הפסדים.
ב-1959 הגיעה חולון בפעם הראשונה בתולדותיה לגמר גביע המדינה בכדורסל, בגמר זה הפועל חולון פגשה את מכבי תל אביב והובילה עליה 43:37 כשנותרו שש דקות לסיום המשחק אך נקודות של מכבי בדקות הסיום העלו את מכבי ליתרון והביאו אותה לניצחון 53:47.
שנות השישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנות השישים היו שנים יציבות למועדון בהם הפועל חולון הגיעה לגמר גביע המדינה ב-1961, בגמר זה הפועל חולון פגשה את מכבי תל אביב והפסידה למכבי במשחק חד צדדי בתוצאה 74:46.
בעונת 1969/1968 נאבקה הפועל חולון על תואר האליפות במשך רוב העונה וסיימה במקום השלישי והמכובד עם מאזן של 18 ניצחונות מול 6 הפסדים.
בשנות השישים שיחקו בהפועל חולון עופר אשד, רמי צייג-ברק, אורי שטרן ויצחק פלד.
שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנות השבעים לא היו שנים טובות למועדון, בתום עונת 1971/1972 ירדה הקבוצה לליגת המשנה ולא הגיעה להישגים משמעותיים במפעלים השונים. אחרי הירידה לליגת המשנה עזב את המועדון השחקן עופר אשד.
בעונת 1978/1979 חזר המועדון לליגה הבכירה[1], והביא איתו חידוש לכדורסל הישראלי, שחקנים זרים ראשונים במועדון: דון מוזר וסטיוארט פרידמן.
בעונה זו הגיע פיני גרשון לעמדת המאמן והגיעו שחקנים חדשים למועדון כמו מוטי דניאל, ישראל אלימלך, ניב בוגין, אבי מאור ואורן שילוני שבעתיד יובילו את חולון לצמרת הכדורסל הישראלי.
שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנות השמונים היו שנים מוצלחות למועדון כאשר הוא מגיע במשך חמש עונות לארבעת המקומות הראשונים בליגה מגיע ארבע פעמים לחצי גמר הפלייאוף ומגיע פעם אחת לגמר גביע המדינה. את העשור פתח המועדון עם שלוש עונות לא מוצלחות במיוחד.
עונת 1982/1983 הייתה עונה טובה למועדון כאשר הפועל חולון מסיימת במקום הרביעי ומגיעה לחצי גמר הפלייאוף מול מכבי תל אביב אך מפסידה לה 2:0, במשחק הראשון בסדרה הפועל חולון הפסידה מסל ניצחון של ג'ק צימרמן.
בעונת 1984/1985 הגיעה הקבוצה לחצי גמר הפלייאוף ואף ניצחה את האלופה מכבי תל אביב במשחק השני בתוצאה 72:70 אך הפסידה במשחק השלישי והמכריע וסיימה את העונה במקום השלישי והמכובד.
בעונת 1985/1986 הפועל חולון סיימה הקבוצה במקום השני בליגה לראשונה מאז 1955, אך הפסידה בחצי גמר הפלייאוף 2:0 לאליצור נתניה. באותה עונה הפועל חולון הגיעה לגמר גביע המדינה בכדורסל בו הפסידה למכבי תל אביב 90:86.
בעונת 1986/1987 חוותה הפועל חולון את אחת העונות הסדירות הטובות בתולדותיה במקום השני עם מאזן של 17 ניצחונות מול 5 הפסדים ואף הנחילה למכבי תל אביב את הפסדה היחיד בעונה הסדירה בישראל בתוצאה 85:66. אך ברבע גמר הפלייאוף ספגה שני הפסדים מפתיעים להפועל חיפה וסיימה את העונה המבטיחה באכזבה.
לקראת עונת 1987/1988 מונה מרווין קסלר למאמן הקבוצה והובאו שחקנים חדשים כמו שמוליק זיסמן, ג'ו דאוסן וקני אורנג'. הפועל חולון סיימה את העונה במקום השלישי בסיום העונה הסדירה ופגשה ברבע הגמר את אליצור נתניה לסדרה של הטוב משלושה משחקים. בסדרה חולון ניצחה 2:0 ועלתה לחצי הגמר נגד הקבוצה מהמקום השני בטבלה: הפועל תל אביב. שתי הקבוצות התמודדו בסדרה של הטוב משלושה כאשר להפועל תל אביב יש את הביתיות בסדרה. הפועל תל אביב ניצחה במשחק הראשון בסדרה באולם אוסישקין בתוצאה 86:73, במשחק השני באולם אחד במאי בחולון ניצחה הפועל חולון בתוצאה 70:66. המשחק השלישי והמכריע נערך באולם אוסישקין, הפועל תל אביב ניצחה בתוצאה 95:89 ועלתה לגמר הפלייאוף מול מכבי תל אביב. בסדרה על המקום השלישי הפועל חולון ניצחה את הפועל גליל עליון 2:0.
את עונת 1988/1989 סיימה הפועל חולון במקום החמישי ולא העפילה למשחקי הפלייאוף.
שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
את העשור (1990/1991) פתחה חולון עם הגעה לגמר גביע המדינה בכדורסל אחרי ניצחון על הפועל גליל עליון, בו הפסידה למכבי תל אביב בתוצאה 100:90, המאמן בחולון היה אפי בירנבוים ושיחקו בחולון באותה עונה ישראל אלימלך, ניב בוגין, האחים קובי ואלי בלול, ריצ'י דומאס, ארל ויליאמס וג'ונתן דלזל. בשלוש השנים לאחר מכן הקבוצה לא הצליחה להתברג בצמרת.
בשנת 1994 הצטרף למועדון איש העסקים נחום מנבר שהזרים כספים רבים והביא לקבוצה שחקנים כמו עדי גורדון, תומר שטיינהאור ומייקל קרטר. את עונת 1994/1995 פתח המועדון עם ציפיות להישגים בפלייאוף ואפילו לתואר, ציפיות אלו היו קרובות להגשמה כאשר חולון מסיימת במקום השני בתום העונה הסדירה ומגיעה לגמר גביע המדינה בכדורסל לאחר ניצחון מרשים על הפועל ירושלים בחצי הגמר (88-64), אך הפסד מפתיע לבני הרצליה 88:77 בגמר הגביע קוטע את הציפיות של חולון לזכייה בגביע ובחצי גמר הפלייאוף היא מודחת על ידי הפועל גליל עליון. בסיום העונה מחליט עדי גורדון לעזוב את הקבוצה והוא משכנע את נחום מנבר לבוא יחד איתו להפועל ירושלים.
בשנים שלאחר ההפסד הכואב לבני הרצליה בגמר גביע המדינה בכדורסל בשנת 1995 ועזיבתו של הספונסר נחום מנבר להפועל ירושלים, התקשה המועדון להישאר בצמרת ואף ירד ליגה.
בעונת 1998/1997 הגיעה הפועל חולון לחצי גמר גביע המדינה בכדורסל אך הפסידה להפועל גליל עליון.

בעונת 1999/1998 סיימה במקום השלישי תחת הדרכתו של המאמן אלי קנטי, הדיחה את הפועל גליל עליון בסדרת רבע גמר הפלייאוף, ובחצי הגמר הפסידה בשלושה משחקים למכבי תל אביב.
העשור הראשון של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 1999/2000 אומנה הקבוצה על ידי ישראל לב, והפתיעה בהגיעה למקום החמישי בליגה, עם זאת היא הפסידה ברבע גמר הפלייאוף להפועל גליל עליון.
בעונת 2000/2001 עברה הקבוצה משבר כלכלי ומקצועי, ובסיום העונה ירדה לליגה הלאומית.
בעונת 2001/2002 ירדה עד לליגה הארצית. בשנת 2002 נרכשה הקבוצה על ידי איש העסקים מיקי דורסמן אשר הזרים כספים רבים לקבוצה ושימש מאז ועד עונת 2007/2008 כמאמן הקבוצה.
בעונת 2002/2003 העפילה חולון לליגה הלאומית.
בעונת 2003/2004 זכתה הקבוצה באליפות הליגה הלאומית הסדירה אך כשלה בחצי גמר הפלייאוף מול מכבי פתח תקווה (3:1).
בעונת 2004/2005 הקבוצה כשלה בסדרת פלייאוף הלאומית ולא עלתה לליגת העל.
בעונת 2005/2006 זכתה באליפות הליגה הלאומית, לאחר שניצחה את הפועל עפולה, עם סל ניצחון דרמטי של עדי פרג, אך לא נרשמה לליגת העל משיקולים תקציביים.
בעונת 2006/2007 זכתה הקבוצה פעם נוספת באליפות הליגה הלאומית לאחר שגברה על הפועל באר שבע 3:2 בסדרה והפעם נרשמה ועלתה לליגת העל.
עונת 2007/2008 הביאה עימה הצלחה חסרת תקדים לקבוצה, אשר בסופה הוכרזה כאלופת המדינה. באותה עונה שיחקו בקבוצה פי ג'יי טאקר, אריק קמפבל, טריי סימונס, מאליק דיקסון, מורן רוט, אבישי גורדון, גוני יזרעאלי, כריס ווטסון, אלטון בראון, טוני ווישהאם ועמית תמיר.
הקבוצה, בבעלותו של מיקי דורסמן אשר שימש גם כמאמן, השיגה הישגים מרשימים במהלך כל העונה, אך סבלה מתקרית אירוע השלכת החזיז במלחה בה אוהד כדורסל זרק מיציעה חזיז במשחק נגד הפועל ירושלים, וגרם לפציעתו של מאבטח. התרעומת בעקבות המקרה הייתה גדולה ודורסמן אף שקל בפומבי לעזוב את הקבוצה, בעוד שהתאחדות הכדורסל הטילה על הקבוצה הפסד טכני, הורדת נקודה נוספת וארבעה משחקים ללא קהל.
אף על פי כן סיימה הקבוצה את העונה הסדירה במקום הראשון בליגת העל, לראשונה בתולדות המועדון, עם מאזן של 20 ניצחונות מול 7 הפסדים, מיקי דורסמן זכה בתואר מאמן העונה ושחקנה פי ג'יי טאקר בתואר שחקן העונה, חולון הצליחה לנצח את מכבי תל אביב פעמיים באותה עונה. חולון עלתה לפיינל פור, ולאחר ניצחון על עירוני נהריה בחצי הגמר ניצבה למשחק הגמר מול מכבי תל אביב, אשר זכתה עד לאותה העת ב-14 אליפויות ברצף. חולון ניצחה את תל אביב בתוצאה 73:72 מסל ניצחון של מאליק דיקסון וזכתה באליפות.
לאחר עונת האליפות הודיע דורסמן, לאחר שלא נמצאו מקורות מימון נוספים, להפרד מהקבוצה. משמעות הדבר הייתה ירידה בתקציב. כמו כן, האליפות בה זכתה הקבוצה הביאה למרכז תשומת לבם של מאמנים רבים, וכמעט כל שחקני עונת האליפות שיחקו בעונה שלאחר מכן בקבוצות אחרות, למעט כריס ווטסון שנשאר והפך לקפטן הקבוצה. הקבוצה אף דחתה ההזמנה להשתתף בגביע יול"ב, לה זכתה מעצם האליפות. למרות התחלה לא אופטימלית זו לעונה זו, זכתה חולון לראשונה בתולדותיה בגביע המדינה בכדורסל, לאחר שגברה במשחק הגמר על מכבי חיפה בתוצאה 68:69 משלשת ניצחון של בריאן טולברט. בהמשך העונה הפועל חולון סיימה במקום הרביעי בעונה הסדירה והפסידה בסדרת פלייאוף רבע הגמר להפועל גלבוע/גליל בתוצאה 3:2.
העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי העשור הקודם שהיה ההפכפך ביותר בתולדות המועדון שכלל ירידת שתי ליגות וזכייה בשני תארים החלה עונת 2009/2010 שבו הפועל חולון ניצחה את עירוני נהריה בסדרת פלייאוף על הישארות בליגת העל בתוצאה 2–3. בחודש יולי 2011 הצטרף פיני גרשון לצוות הניהולי של הקבוצה, דן שמיר מונה למאמן, ומוטי דניאל מונה למנכ"ל הקבוצה. לעוזרו של שמיר באימון הקבוצה מונה אלעד חסין. עונת 2011/2012 נפתחה בטורניר גביע ווינר שבו הפועל חולון התמודדה בגמר אך הפסידה למכבי תל אביב בתוצאה 78:74. בהמשך העונה הגיעה לחצי גמר גביע המדינה ולחצי גמר הפיינל-פור שבשני המפעלים הפסידה למכבי תל אביב. במרץ 2013 פיני גרשון התפטר מתפקידו לאחר שלא הצליח בתפקידו, וכחודשיים אחר כך מיקי דורסמן חזר לקבוצה לתפקיד המנהל המקצועי לאחר שקבוצת רכישה הכוללת מספר אנשי עסקים בראשות שלמה אייזיק בעלי ספונסרית הפועל חולון "יונט", רכשו עמו את הקבוצה.
בקיץ 2013 פרש דן שמיר מאימון הקבוצה לטובת משרת עוזר מאמן במוסקבה ובמקומו מונה ליאור ליובין. במרץ 2014 התפטר ליובין מתפקידו כמאמן, עקב חוסר גיבוי מצד הקהל וחוסר היכולת של הקבוצה, שהייתה במשך כל העונה במרכז הטבלה, להתקדם לצמרת בהתאם לציפיות[2]. אלעד חסין, שהיה עוזר מאמן בתקופת דן שמיר והמשיך בתפקידו גם תחת ליובין, קודם לעמדת המאמן. הקבוצה סיימה את העונה הסדירה במקום השביעי והודחה על ידי הפועל ירושלים בסדרת רבע גמר הפלייאוף.
עונת 2014/2015 הייתה העונה האחרונה שבה שיחקה הקבוצה באולם הפחים המיתולוגי. הקבוצה סיימה את העונה הסדירה במקום השלישי, אך הפסידה למכבי ראשון לציון בסדרת רבע גמר הפלייאוף. בסוף העונה עברה הבעלות על הקבוצה למיקי דורסמן.
את עונת 2015/2016 פתחה הקבוצה בהיכל הטוטו, אולמה הביתי החדש, אך לא הצליחה להגיע להישגים על המגרש וחודשיים לאחר פתיחת העונה מצאה עצמה במקום האחרון בטבלה. בסוף נובמבר 2015 פוטר אלעד חסין מאימון הקבוצה ובמקומו מונה דן שמיר לקדנציה השנייה שלו[3]. לאחר מאבקי תחתית במשך רוב העונה, הצליחה הקבוצה להינצל מירידת ליגה וסיימה את העונה במקום העשירי. בקיץ 2016, לאחר סכסוך בעלות מתוקשר, עברה הבעלות על הקבוצה לאנשי העסקים שלמה אייזיק ואיתן לנציאנו, בעוד דורסמן שמר על הבעלות על מחלקת הנוער של המועדון[4].
עונת 2016/17 נפתחה בצל מאבקי הכוחות בהנהלת הקבוצה, אך במהלכה הקבוצה רשמה הישגים כמו הגעה לחצי גמר גביע המדינה (שבו הפסידה להפועל ירושלים) וסיום העונה הסדירה במקום הראשון בטבלה, לראשונה מאז עונת 2007/08. הקבוצה בסופו של דבר הודחה ברבע גמר הפלייאוף, לאחר הפסד 1–3 בסדרה למכבי חיפה (זו הפעם הראשונה בתולדות ליגת העל שהקבוצה שדורגה ראשונה בתום העונה הסדירה הודחה בפלייאוף על ידי המדורגת שמינית). השחקנים הבולטים בעונה זו היו קאליף וייאט (שקרע את הרצועה הצולבת בחודש פברואר 2017 ולא שב לשחק בשאר העונה), טו הולוואי (שהגיע במקום וייאט), ג'יימס בל ודריון אטקינס.
בעונת 2017/18 סיימה הקבוצה כסגנית האלופה וזכתה בגביע המדינה לאחר שניצחה בגמר את מכבי תל אביב בתוצאה 84:86 מסל ניצחון של גלן רייס ג'וניור 1.6 שניות לסיום, במשחק גמר הליגה הובסה על ידי מכבי תל אביב בתוצאה 95:75. בעונת 2018/19 קבעה חולון שיא מועדון כאשר ניצחה ב-24 משחקים בעונה הסדירה. בפלייאוף הודחה הקבוצה על ידי מכבי ראשון לציון בסדרת רבע הגמר. חולון העפילה לחצי גמר גביע המדינה, שם הודחה על ידי הפועל ירושלים. באותה עונה רשמה חולון את הישג השיא שלה באירופה כאשר העפילה לחצי גמר היורופקאפ שם הפסידה לסאסארי (לאחר שנשרה מליגת האלופות של פיב"א). באותה עונה בלט בקבוצה קורי וולדן שנבחר לשחקן העונה בליגת העל.
אולם ביתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1953–2015 שיחקה הפועל חולון את משחקיה הביתיים בהיכל אחד במאי שבחולון, האולם מכונה גם "אולם הפחים" בעקבות היותו עשוי מברזלים דמויי פח. הוא נחנך ביום העצמאות ה-5 למדינת ישראל, בשנת 1953, במשחק מול הפועל תל אביב, בו ניצחה הפועל חולון בתוצאה 41:38. האולם היה הראשון בארץ שהותקנה בו תאורה שאפשרה לשחק גם בשעות החשיכה.
החל מעונת 2015/2016 מארחת הקבוצה את משחקיה באולם החדש, היכל טוטו חולון, המכיל 5,500 מקומות ישיבה במשחקי הבית של הקבוצה.
השתתפות באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה החלה להשתתף במסגרות האירופאיות בעונת 1985/6 כאשר נטלה חלק בגביע קוראץ' ומאז השתתפה מספר פעמים בגביעי אירופה השונים. עם זאת, במספר מקרים לאורך השנים ויתרה הקבוצה על זכותה להשתתף במסגרות אירופאיות, בעיקר מסיבות כלכליות. לאחר שזכתה בכרטיס לגביע קוראץ' בתום עונת 1999/2000 ויתרה הקבוצה על זכותה לשחק במפעל בעונת 2000/01[5]. ב-2008 לאחר זכייתה באליפות המדינה ויתרה הפועל חולון על השתתפות בגביע יול"ב[6], וב-2009 לאחר זכייתה בגביע ויתרה הקבוצה על זכותה להשתתף ביורוצ'לנג'[7].
להלן פירוט של השתתפות הקבוצה במסגרות אירופאיות:
שנה | מפעל | שלב |
---|---|---|
1985/86 | גביע קוראץ' | הודחה בשלב המוקדמות הראשון על ידי אולימפיק אנטיב |
1986/87 | גביע אירופה למחזיקות | הודחה בשלב המוקדמות השני על ידי וילרבאן |
1988/89 | גביע קוראץ' | הודחה בשלב המוקדמות הראשון על ידי פנאתינאיקוס אתונה |
1989/90 | גביע קוראץ' | סיימה במקום הרביעי בבית רבע הגמר |
1991/92 | גביע אירופה לקבוצות | הודחה בשלב המוקדמות השלישי על ידי גליל עליון |
1995/96 | גביע קוראץ' | הודחה בשלב המוקדמות השני על ידי טימסיסטם בולוניה |
1996/97 | גביע קוראץ' | סיימה במקום השלישי בשלב הבתים |
2012/13 | יורוצ'לנג' | סיימה במקום הרביעי בשלב הבתים השני |
2017/18 | ליגת האלופות של פיב"א | סיימה במקום השביעי בשלב הבתים |
2018/19 | ליגת האלופות של פיב"א | סיימה במקום החמישי בשלב הבתים ונשרה ליורופקאפ |
יורופקאפ | הודחה בשלב חצי הגמר על ידי דינמו סאסארי | |
2019/20 | ליגת האלופות של פיב"א | סיימה את שלב הבתים במקום השישי |
תלבושת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפועל חולון משחקת בתלבושת צהובה-סגולה שנתרמה במקור בעונת 1983/84 על ידי רוני מן, איש עסקים ישראלי שחי בלוס אנג'לס ואוהד הלוס אנג'לס לייקרס, אשר משחקת בתלבושת דומה. עד אז שיחקה הקבוצה בתלבושת אדומה-לבנה, כמו רוב קבוצות הפועל.[8]
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלך הסלים בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-9 בפברואר 2020[9]. השחקנים המודגשים עדיין פעילים
# | שם השחקן | נקודות | הופעות | ממוצע למשחק |
---|---|---|---|---|
1 | עופר אשד | 7495 | 323 | 23.2 |
2 | רמי צייג-ברק | 3470 | 257 | 13.5 |
3 | ישראל אלימלך | 3453 | 334 | 10.3 |
4 | ניב בוגין | 2774 | 264 | 10.5 |
5 | דזי בארמור | 2087 | 116 | 18 |
6 | מוטי דניאל | 1996 | 158 | 12.6 |
7 | שלומי הרוש | 1825 | 242 | 7.5 |
8 | אבי מאור | 1673 | 178 | 9.4 |
9 | צחי פלד | 1587 | 170 | 9.3 |
10 | אורי שטרן | 1566 | 84 | 18.6 |
11 | דני הדר | 1460 | 115 | 12.7 |
12 | מרסל חפץ | 1255 | 100 | 12.6 |
13 | מייק קרטר | 1180 | 109 | 10.8 |
14 | דייוויד הנדרסון | 1163 | 52 | 22.4 |
15 | עופר יעקובי | 1010 | 78 | 12.9 |
הישגים לפי עונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישגים בליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפועל חולון זכתה באליפות המדינה לעונת 2007/2008 אחרי שניצחה את מכבי תל אביב 73:72 במשחק גמר הפיינל פור בהיכל יד אליהו.
הפועל חולון היא אחת משמונה הקבוצות שהרכיבו את הליגה הבכירה בישראל בעונתה הראשונה וכיום רק ארבע מקבוצות אלו נותרו קיימות וביניהן חולון.
הפועל חולון משחקת 55 עונות בליגת העל (נכון לעונת 2020/2021) שלישי רק למכבי תל אביב (67 עונות) והפועל תל אביב (57 עונות).
הפועל חולון סיימה את העונה הסדירה במקום הראשון פעמיים (2008, 2017) ובמקום השני שש פעמים (1954, 1955, 1986, 1987, 1995, 2018).
נכון ל-2020, הפועל חולון השתתפה בפלייאוף ב-20 עונות. הפועל חולון הגיעה תשע פעמים לחצי גמר הפלייאוף, העפילה פעמיים לגמר הפלייאוף וזכתה באליפות פעם אחת.
הישגים בגביע
הפועל חולון הגיעה ארבע עשרה פעמים לחצי גמר גביע המדינה, שבע פעמים לגמר גביע המדינה וזכתה בו פעמיים.
תוצאות גמרי הגביע בהם השתתפה הפועל חולון:
1958/1959 הפסד 53:47 למכבי תל אביב
1960/1961 הפסד 74:46 למכבי תל אביב
1985/1986 הפסד 90:86 למכבי תל אביב
1990/1991 הפסד 100:90 למכבי תל אביב
1994/1995 הפסד 88:77 לבני הרצליה
2008/2009 ניצחון 68:69 על מכבי חיפה
2017/2018 ניצחון 86:84 על מכבי תל אביב
עונה | מאמן | ליגת העל | גביע המדינה | הישגים באירופה | הערות |
---|---|---|---|---|---|
1953/1954 | מיכה שמבן | סגנית האלופה | לא נערך | ||
1954/1955 | סגנית האלופה | לא נערך | |||
1955/1956 | לא נערכה | חצי גמר | |||
1956/1957 | מקום 7 | לא נערך | |||
1957/1958 | מקום 3 | רבע גמר | |||
1958/1959 | מרסל חפץ | מקום 5 | גמר | ||
1959/1960 | ברוך שליין | מקום 5 | לא נערך | ||
אברהם שניאור | |||||
1960/1961 | ברוך שליין | מקום 6 | גמר | ||
1961/1962 | מקום 7 | שמינית גמר | |||
1962/1963 | שלום קוסובר | מקום 7 | סיבוב ד' | ||
1963/1964 | אליהו עמיאל | מקום 4 | שמינית גמר | ||
1964/1965 | אריה דווידסקו | מקום 4 | סיבוב ד' | ||
1965/1966 | דני ארז | מקום 8 | סיבוב ה' | ||
1966/1967 | מקום 7 | לא נערך | |||
1967/1968 | שמואל יעקובסון | מקום 9 | לא נערך | ||
1968/1969 | מקום 3 | רבע גמר | |||
1969/1970 | יצחק פלד | מקום 3 | רבע גמר | ||
1970/1971 | יהושע רוזין | מקום 5 | רבע גמר | ||
1971/1972 | אריה דוידסקו | מקום 11 | סיבוב א' | ||
1972/1973 | ליגה שנייה | סיבוב א' | |||
1973/1974 | לא נערך | ||||
1974/1975 | סיבוב א' | ||||
1975/1976 | שמינית גמר | ||||
1976/1977 | סיבוב א' | ||||
1977/1978 | סיבוב א' | ||||
1978/1979 | פיני גרשון | מקום 6 | רבע גמר | ||
1979/1980 | מקום 6 | רבע גמר | |||
1980/1981 | מרדכי זלצר | מקום 8 | שמינית גמר | ||
1981/1982 | מקום 9 | שמינית גמר | |||
1982/1983 | אריה מליניאק | מקום 4 | שמינית גמר | ||
1983/1984 | מקום 7 | שמינית גמר | |||
1984/1985 | איוון דאנקן | מקום 3 | חצי גמר | ||
1985/1986 | מולי קצורין | מקום 3 | גמר | גביע קוראץ': סיבוב ראשון | |
1986/1987 | מקום 5 | רבע גמר | גביע ספורטה: סיבוב שני | ||
1987/1988 | מרווין קסלר | מקום 3 | רבע גמר | ||
1988/1989 | 5 | שמינית גמר | גביע קוראץ': סיבוב ראשון | ||
איוון דאנקן | |||||
1989/1990 | משה ויינקרנץ | 7 | רבע גמר | גביע קוראץ': טופ 16 | |
1990/1991 | אפי בירנבוים | 5 | גמר | ||
1991/1992 | 6 | שמינית גמר | גביע ספורטה: סיבוב שלישי | ||
אילן קובלסקי | |||||
1992/1993 | 10 | שמינית גמר | |||
1993/1994 | 9 | שמינית גמר | |||
1994/1995 | אריק שיבק, מאיר קמינסקי | מקום 3 | גמר | ||
1995/1996 | חנוך מינץ | 6 | שמינית גמר | ||
1996/1997 | ניב בוגין, רלף קליין | 8 | רבע גמר | גביע קוראץ': סיבוב שני | |
1997/1998 | עופר חירותי, אלי קנטי | 9 | חצי גמר | ||
1998/1999 | אלי קנטי | מקום 3 | שמינית גמר | ||
1999/2000 | ישראל לב | 5 | שמינית גמר | ||
2000/2001 | 14 | סיבוב א' | |||
2001/2002 | ליגה שנייה | סיבוב א' | |||
2002/2003 | ליגה שלישית | לא השתתפה | |||
2003/2004 | ליגה שנייה | שמינית גמר | |||
2004/2005 | סיבוב א' | ||||
2005/2006 | מיקי דורסמן | שמינית גמר | |||
2006/2007 | סיבוב א' | ||||
2007/2008 | אלופה | חצי גמר | |||
2008/2009 | דני פרנקו | מקום 5 | מחזיקת הגביע | ||
2009/2010 | עמיר עוזי, מיקי דורסמן | מקום 12 | רבע גמר | ||
2010/2011 | דני פרנקו | מקום 7 | שמינית גמר | ||
2011/2012 | דן שמיר | מקום 3 | חצי גמר | פיינליסטית גביע ווינר | |
2012/2013 | מקום 9 | רבע גמר | יורוצ'לנג': טופ 16 | ||
2013/2014 | ליאור ליובין | מקום 7 | שמינית גמר | ||
אלעד חסין | |||||
2014/2015 | מקום 5 | שמינית גמר | |||
2015/2016 | מקום 10 | סיבוב א' | |||
דן שמיר | |||||
2016/2017 | מקום 5 | חצי גמר | אלופת העונה הסדירה | ||
2017/2018 | סגנית האלופה | מחזיקת הגביע | ליגת האלופות: שלב הבתים | ||
2018/2019 | מקום 5 | חצי גמר | ליגת האלופות: שלב הבתים | ||
יורופקאפ: חצי גמר | |||||
2019/2020 | שרון דרוקר, סטפאנוס דדאס | מקום 5 | רבע גמר | ליגת האלופות: שלב הבתים | |
2020/2021 | סטפאנוס דדאס | ליגת האלופות: שלב הבתים | פיינליסטית גביע ווינר |
מחלקות הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלקות הנוער של הפועל חולון כוללות מעל ל-1,000 ילדים ובני נוער מרחבי העיר חולון. קבוצת הנוער של המועדון זכתה באליפות המדינה ב-1978 וב-1984 ובגביע המדינה ב-1978, 1979, 1986, 1995 וב-1996[10].
סגל הקבוצה בעונת 2020/2021[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפועל חולון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
שחקנים | מאמנים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מאמן:
עוזרי מאמן:
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עודכן בתאריך: 29 באוקטובר 2020 |
שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הפועל חולון
- הפועל חולון בפייסבוק / Official Facebook Page
- 3 שנים לסקציית הכדורסל בחולון, דבר, 23 ביולי 1954
- מתי ברוש, אחרי ח"י שנים בלאומית חושבים בחולון על החייאת קבוצת הכדורסל, דבר, 7 במאי 1972
- יצחק ויסהוף, לזכרם: חללי הפועל חולון לדורותיהם, באתר nrg מעריב, 9 במאי 2011
- יניב פכטר, חולון, יס: אנו מכריזים בזאת על הקמת חולוניה, באתר ynet
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חולון רוצה לחדש ימיה כקדם, בעיתון "מעריב" 25 באפריל 1978
- ^ אריה ליבנת, ליאור ליובין התפטר מהפועל חולון, אלעד חסין יחליפו, באתר הארץ, 18 במרץ 2014
- ^ יעל שחרור, דן שמיר חתם לעונה וחצי בהפועל חולון, באתר ynet, 27 בנובמבר 2015
- ^ ברק חקלאי, עשן לבן: הפועל חולון תעבור לאייזיק, באתר ynet, 5 ביולי 2016
- ^ גביע אירופה לשיקולים כלכליים, YNET, 2 ביולי, 2000
- ^ דנה סידי, חולון ויתרה על היול"ב, הבעלות עברה מדורסמן לטובי שוורץ, YNET, 26 ביוני, 2008
- ^ אבי אורנן, מכבי חיפה לא תתמודד באירופה, הפועל ירושלים תקבל את מקומה ביורוקאפ, nrg, 24 ביוני, 2009
- ^ אהרל'ה ויסברג, סודות מחדר ההלבשה: סיפורי התלבושות המוזרים בכדורסל הישראלי, וואלה!, 9 באוקטובר, 2015
- ^ הפועל חולון, קלעי כל הזמנים, אתר מנהלת הליגה
- ^ אלופות ומחזיקות גביע הנוער בכל הזמנים, ספסל (ארכיון)
ליגת האלופות בכדורסל 2020/2021 - שלב הבתים | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
בית א' |
בית ב' |
בית ה' |
בית ז' |
בית ח' |
הליגה הבלקנית – עונת 2020/2021 | |
---|---|
|