לדלג לתוכן

אולם ספורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולם ספורט למשחקי כדוריד
אולם הספורט בקיבוץ הרדוף
אולם ספורט צאלים אילת במימון מפעל הפיס צילום: איל תגר

אולם ספורט הוא אולם המיועד לפעילות ספורט.

עיצוב אולם הספורט תואם את הפעילות המתוכננת בו. לעיתים מיועד אולם ספורט לפעילות מסוימת, כגון כדורסל, ולעיתים היו מיועד לקשת רחבה יותר של פעילויות, כגון כדורסל, כדוריד, כדורעף והתעמלות, תוך אפשרות לערוך את ההתאמה הנדרשת לכל פעילות. בנוסף למתקנים המשרתים את הספורטאים, פעמים רבות כולל אולם ספורט גם מקומות ישיבה לצופים בפעילות הספורט, בעיקר כאשר האולם מיועד גם לספורט תחרותי.

אולמות ספורט נבנים לשימושם של קהלים מגוונים:

  • אולם ספורט בבית ספר: משמש בשעות הלימודים את תלמידי בית הספר, ולאחר שעות הלימודים הוא משמש לעיתים את דיירי הסביבה.
  • אולם ספורט עירוני: נועד בעיקר לשימושן של קבוצות ספורט עירוניות.
  • אולם ספורט אזורי: נועד למופעי ספורט המושכים קהל מאזור נרחב, ברדיוס של עשרות קילומטרים מסביב לאולם. באולם כזה יש חשיבות רבה לחלק האולם המשמש את קהל הצופים. אולם כזה קרוי היכל ספורט.

מאפייניו של אולם הספורט מאפשרים לעשות בו שימוש גם שלא למטרות ספורט, כגון כנס רב משתתפים או מופע בידור, המנצלים את יכולתו של האולם לשרת קהל צופים גדול.

בישראל נבנו אולמות ספורט רבים במימונם של המועצה להסדר ההימורים בספורט ומפעל הפיס.

היכלי ספורט בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היכלי כדורסל בישראל

היכלים סגורים בישראל המכילים כ-2,000 מקומות ישיבה (או הכילו בעבר).

שם גודל עיר הקמה קבוצות הערות
פיס ארנה 11,000 ירושלים 2014 הפועל ירושלים האולם הרב תכליתי היחיד שיכול להכיל אף משטח הוקי קרח תקני של 1,800 מ"ר
היכל מנורה מבטחים 10,383 תל אביב 1963 מכבי תל אביב פעל כאצטדיון פתוח עם 5000 מקומות מ-1963, בשנים 1968–1971 הורחב ל-10,000 מקומות והותקן גג
בשנים 2005–2007 נבנה בו מחדש היציע העליון והורחב בכ-1000 מקומות, נוספו תאי צפייה ועבר מודרניזציה
היכל טוטו חולון 5,500 חולון 2015 הפועל חולון לצידו קיים אולם אימונים מחופה פרקט
היכל הספורט רוממה 5,000 חיפה 1976 הפועל חיפה, מכבי חיפה ב-2012 הורחב מ-3,400 מקומות ושופץ באופן נרחב
היכל קבוצת שלמה 3,504 תל אביב 2014 הפועל תל אביב
היכל הספורט העירוני אשקלון 3,000 אשקלון 1999 אליצור אשקלון
אולם הקונכייה 3,000 באר שבע 2014 הפועל באר שבע
אולם הפחים 2,800 חולון 1985 פעל כמגרש כדורסל מ-1953, הפך להיכל מקורה ב-1985, משמש כאולם אימונים עירוני. ב-2021 הוצגה תוכנית להריסתו
היכל אנרבוקס 2,700 חדרה 2020 מכבי חדרה
אולם עין שרה 2,500 נהריה 2002 עירוני נהריה
היכל הספורט בית מכבי 2,500 ראשון לציון 2008 מכבי ראשון לציון, מכבי ראשון לציון (כדוריד) 1,500 בכדוריד
אולם הקריה 2,200 אשדוד 2001 מכבי אשדוד, מכבי בנות אשדוד הורחב ב-2014 מ-1,200 מקומות
היכל הספורט גן נר 2,057 גן נר 2008 הפועל גלבוע גליל הורחב מ-900 מקומות ב-2010
היכל הספורט מלחה 2,000 ירושלים 1985 בית"ר ירושלים הכיל בעבר 2,242 מקומות ללא יציעי עמידה ו-2,826 צופים עם יציעי עמידה
אולם קריית מנחם 2,000 רמלה 2004 אליצור נווה-דוד רמלה, אליצור רמלה (כדורסל נשים)
היכל הספורט נעמן 1,500 עין המפרץ 1968 הפועל מטה אשר עכו משמש לכדורעף וכדורסל, ב-2021 צומצמה הקיבולת מכ-1,900 ל-1,500 מקומות
אולם פיס כפר בלום 1,360 כפר בלום 1988 הפועל גליל עליון-קריית שמונה הכיל בעבר 2,200 צופים

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • איתמר לויטין, אולמות ספורט בישראל, ההוצאה לאור של מכון וינגייט, 1993

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אולם ספורט בוויקישיתוף