ישראל יוסף לאו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:41, 24 באוגוסט 2015

הרב ישראל יוסף לאו (לבוב תרמ"ח, 1888 – בלז'ץ, אלול תש"ב, 1942) – רבה האחרון של העיר קולומיאה בגליציה.

ביוגרפיה

נולד בלבוב, בנו הבכור של הרב צבי יהודה ולאה הינדה לאו (לויא). בן דודו היה הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין^[1]. אחיו היה הרב משה חיים לאו, לימים רבה של פיוטרקוב. למד אצל סבו הרב שמואל יצחק שור, בעל ה"מנחת שי", שקירבו לחסידות צ'ורטקוב, וכן למד בבית המדרש הגדול מחוץ לעיר. נסמך לרבנות על ידי על ידי סבו החורג הרב שלום מרדכי שבדרון^[2], הרב יצחק שמלקיש ועוד.

נשא את בתו של הבנקאי ר' יעקב בידוף, מחסידי ויז'ניץ בקולומיה. מאז היה מקורב מאוד לחסידות זו. לא רצה לסמוך על שלחן חותנו ולא רצה לקבל עליו את עול הרבנות. היה עוזר לחותנו בניהול עסקיו ובמקביל עסק בצורכי ציבור. היה פעיל בתנועת אגודת ישראל וצעירי אגודת ישראל ופעל להקמת בתי ספר של רשת בית יעקב בגליציה.

מאז עזיבת רב העיר הרב גדליה שמלקיש בשנת תרס"ד לא התמנה רב לעיר, בעיקר נוכח יריבות בין המפלגות, והתנצחות לגבי זהות המועמד. בשנת תרצ"א הציעו אנשי המזרחי את הרב ישראל יוסף לאו לרב העיר, בתנאי שיפסיק את פעילותו המפלגתית. מאז כיהן הרב לאו כרב העיר. הוא התבלט בנאומיו הבהירים וכשרונו הרטורי. ייצג את הקהילה גם בפני מועצת העיר.

עם פרוץ שואת יהודי פולין בלטו פעולותיו למען קהילתו. הוא סירב לבקשות לברוח לצ'כוסלובקיה והונגריה הסמוכות. יצא עם בני קהילתו למחנה המוות בלז'ץ באלול תש"ב, שם נספה עם אשתו ושלוש בנותיו. בן יחידי ששרד עלה לישראל.

לקריאה נוספת

מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ג' בערכו

קישורים חיצוניים

ספר זיכרון לקהילת קולומיה והסביבה בעריכת דב נוי ומרדכי שוצמן, הוצאת ארגון יוצאי קולומיה והסביבה בארץ ובתפוצות, 1972. עמ' 187-189
הרב יוסף ישראל לאו משביע חיילים יהודיים לצבא פולין, על מגרש הספורט הלאומי בקולומיאה, מאתר יד ושם

הערות שוליים

^ אמותיהם של הרב י' י' לאו והרב שפירא היו בנותיו של הרב שמואל יצחק שור, בעל "מנחת שי", מגדולי הרבנים בגליציה
^ נישא לאלמנתו של הרב שמואל יצחק שור.

[1] אמותיהם של הרב י' י' לאו והרב שפירא היו בנותיו של הרב שמואל יצחק שור, בעל "מנחת שי", מגדולי הרבנים בגליציה

[2] נישא לאלמנתו של הרב שמואל יצחק שור.

[1]

[2]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 נשא את בתו של הבנקאי ר' יעקב בידוף, מ[[חסידות ויז'ניץ|חסידי ויז'ניץ]] בקולומיה. מאז היה מקורב מאוד לחסידות זו. לא רצה לסמוך על שלחן חותנו ולא רצה לקבל עליו את עול הרבנות. היה עוזר לחותנו בניהול עסקיו ובמקביל עסק בצורכי ציבור. היה פעיל בתנועת [[אגודת ישראל]] ו[[צעירי אגודת ישראל]] ופעל להקמת בתי ספר של רשת [[בית יעקב]] בגליציה.
-מאז עזיבת רב העיר הרב גדליה שמלקיס בשנת [[תרס"ד]] לא התמנה רב לעיר, בעיקר נוכח יריבות בין המפלגות, והתנצחות לגבי זהות המועמד. בשנת [[תרצ"א]] הציעו אנשי [[המזרחי]] את הרב ישראל יוסף לאו לרב העיר, בתנאי שיפסיק את פעילותו המפלגתית. מאז כיהן הרב לאו כרב העיר. הוא התבלט בנאומיו הבהירים וכשרונו הרטורי. ייצג את הקהילה גם בפני מועצת העיר.
+מאז עזיבת רב העיר הרב [[גדליה שמלקיש]] בשנת [[תרס"ד]] לא התמנה רב לעיר, בעיקר נוכח יריבות בין המפלגות, והתנצחות לגבי זהות המועמד. בשנת [[תרצ"א]] הציעו אנשי [[המזרחי]] את הרב ישראל יוסף לאו לרב העיר, בתנאי שיפסיק את פעילותו המפלגתית. מאז כיהן הרב לאו כרב העיר. הוא התבלט בנאומיו הבהירים וכשרונו הרטורי. ייצג את הקהילה גם בפני מועצת העיר.
 עם פרוץ שואת יהודי פולין בלטו פעולותיו למען קהילתו. הוא סירב לבקשות לברוח ל[[צ'כוסלובקיה]] ו[[הונגריה]] הסמוכות. יצא עם בני קהילתו למחנה המוות [[בלז'ץ]] באלול תש"ב, שם נספה עם אשתו ושלוש בנותיו. בן יחידי ששרד עלה ל[[ישראל]].