מאיר מלובלין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21: שורה 21:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{אוצר ישראל|ו|86|מאיר בן גדליה מלובלין|עמודים=76–78}}
* {{גדולי ישראל|ד|9|ר׳ מאיר (בר׳ גדליה) מלובלין (מהר"ם)|עמודים=1018-1016}}
*{{אנצ דעת|947}}
*{{אנצ דעת|947}}
*ד"ר יהודה רוזנטל, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/lekorot-4.htm תולדות המהר"ם וקוים לאישיותו], באתר "דעת"
*ד"ר יהודה רוזנטל, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/lekorot-4.htm תולדות המהר"ם וקוים לאישיותו], באתר "דעת"
* {{גדולי ישראל|ד|9|ר׳ מאיר (בר׳ גדליה) מלובלין (מהר"ם)|עמודים=1018-1016}}

[[קטגוריה:ראשוני האחרונים]]
[[קטגוריה:ראשוני האחרונים]]
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]

גרסה מ־13:55, 1 בנובמבר 2015

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

תולדותיו

רבי מאיר נולד בלובלין שבפולין בשנת 1558, וכבר בילדותו נודע כעילוי. הלך ללמוד בישיבה בקראקא, והתחתן עם אסתר, בתו של ראש הישיבה ואב בית הדין, רבי יצחק כ"ץ. ב-1582 הלך לייסד ישיבה בלובלין, וחמש שנים מאוחר יותר, ב-1587 נתמנה לראש ישיבה ולאב"ד בקראקא, במקום חותנו שנפטר. ב-1595 נתמנה לרב בלבוב, וכיהן שם עד שנת 1613. בעקבות הסכסוך על הגט מוינה נאלץ לעזוב את כס הרבנות שם, וחזר ללובלין, שם כיהן כרב העיר עד לפטירתו, בט"ז באייר ה'שע"ו (1616).

שו"ת מהר"ם לובלין, ורשה, 1881

שיטת לימוד ופסיקה

המהר"ם היה פלפלן, ודן רבות בדברי רש"י והתוספות, דייק בכל מילה מדבריהם וברוח זו כתב את חיבורו הגדול "מאיר עיני חכמים" שנדפס שנים לאחר מכן בש"ס וילנא לצד המהרש"א והמהרש"ל, תחת השם "מהר"ם". פעמים רבות הוא מתווכח עמם על הבנת פירושי הראשונים.

בפסיקה, נראה שהמהר"ם היה מאסכולת המתנגדים לקודיפיקציה שנכנסה בעקבות כתיבת השלחן ערוך, והוא מציין בספר הפסקים שלו "שו"ת מהר"ם" כי אין לסמוך בעינים עצומות על פסקי המחבר והרמ"א (ראה למשל סוף סימן יא). מאידך, וכנראה דווקא בגלל זאת, חש כבוד עמוק כלפי המהרש"ל, כפי שמתבטא רבות בפירושיו על הש"ס, וגם נכתב מפורשות בתשובותיו.

הוא צידד ב"כחא דהיתרא" והשתדל להקל במקום הצורך.

הסכסוך על הגט מוינה

בשנת 1612 סידרו רבי מנוח הענדל ורבי יהושע פלק כץ ("הסמ"ע"), גט בווינה, לאשה שבעלה היה חולה, ולאחר שהבריא הבעל, לא ביטלו הרבנים את הגט. המהר"ם כתב תשובה ארוכה בעניין, והתיר לאשה לחזור לבעלה, על ידי ביטול הגט. למרות שרבנים חשובים כבעל ה"לבוש" תמכו בעמדתו, מכיוון שהמהרש"א והסמ"ע התנגדו, אחד מבעלי הבתים החשובים בלבוב מחה נגדו בחריפות, ובשל כך נאלץ המהר"ם לעזוב את לבוב.

תלמידים מפורסמים

קישורים חיצוניים