יונקי הביב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
|תת-מחלקה=[[קדם יונקים]]
|תת-מחלקה=[[קדם יונקים]]
|סדרה='''בעלי ביב'''
|סדרה='''בעלי ביב'''
|משפחות=ראו בגוף הערך.
|משפחות=
*Ornithorhynchidae
*Tachyglossidae
|שם מדעי=Monotremata
|שם מדעי=Monotremata
}}
}}
שורה 18: שורה 20:
** סוג ומין יחיד [[קיפודן נמלים אוסטרלי]] (''Tachyglossus aculeatus'')
** סוג ומין יחיד [[קיפודן נמלים אוסטרלי]] (''Tachyglossus aculeatus'')
** סוג [[קיפודן חרטומני]] (''Zaglossus'')
** סוג [[קיפודן חרטומני]] (''Zaglossus'')
*** מין ''Zaglossus attenboroughi''
*** מין [[קיפודן נמלים אטנבורו]] (''Zaglossus attenboroughi'')
*** מין [[קיפודן נמלים חרטומני]] (''Zaglossus bruijni'')
*** מין [[קיפודן נמלים חרטומני]] (''Zaglossus bruijni'')
*** מין ''Zaglossus bartoni''
*** מין [[קיפודן נמלים מזרחי]] (''Zaglossus bartoni'')


==מאפיינים==
==מאפיינים==
המינים בסדרה נפוצים ב[[אוסטרליה]], ב[[טסמניה]] וב[[גינאה החדשה]], ומצויים בכל [[ביומה|אזורי המחיה]], אם ביער ואם ובמדבר. בניגוד ל[[שיליניים|יונקי שליה]], לביבאים יש פתח יחיד בגופם, הקרוי [[פתח ביב]] (Cloaca), המשמש אותם לצורכי הפרשות ה[[שתן]] וה[[צואה]] ול[[רבייה]]. מכאן שם הסדרה כולה. הנקבה חסרת [[רחם]] ובמקום תהליך ה[[היריון]], מטילה היא [[ביצה]] אחת אשר מוחזקת בקפל עור שעיר עד לבקיעתה. לצאצא יש "שן ביצה" (כמו אצל ה[[זוחלים]]), שבעזרתה הוא מצליח ליצור פתח בקליפת הביצה. לאחר בקיעתו הוא נותר בקפל העור מספר שבועות עד אשר הוא גדל ויוצא לעולם החיצון. בתקופה הזו הוא ניזון מ[[חלב]] המופרש מ[[בלוטה|בלוטות]] הפזורות על העור. לאחר יציאתו, מצטמק קפל העור עד לעונת הרבייה הבאה.
המינים בסדרה נפוצים ב[[אוסטרליה]], ב[[טסמניה]] וב[[גינאה החדשה]], ומצויים בכל [[ביומה|אזורי המחיה]], אם ביער ואם ובמדבר. בניגוד ל[[שיליניים|יונקי שליה]], לביבאים יש פתח יחיד בגופם, הקרוי [[פתח ביב]] (Cloaca), המשמש אותם לצורכי הפרשות ה[[שתן]] וה[[צואה]] ול[[רבייה]]. מכאן שם הסדרה כולה. הנקבה חסרת [[רחם]] ובמקום תהליך ה[[היריון]], מטילה היא [[ביצה]] אחת אשר מוחזקת בקפל עור שעיר עד לבקיעתה. לצאצא יש "שן ביצה" (כמו אצל ה[[זוחלים]]), שבעזרתה הוא מצליח ליצור פתח בקליפת הביצה. לאחר בקיעתו הוא נותר בקפל העור מספר שבועות עד אשר הוא גדל ויוצא לעולם החיצון. בתקופה הזו הוא ניזון מ[[חלב]] המופרש מ[[בלוטה|בלוטות]] הפזורות על העור. לאחר יציאתו, מצטמק קפל העור עד לעונת הרבייה הבאה.


בעלי הביב מגוונים בגודלם מגודל של [[ברווזן]] ששוקל עד 2.4 ק"ג, עד לגודל של [[קיפודן נמלים חרטומני]] ששוקל עד 16.5 ק"ג.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ימין|ויקישיתוף=Category:Monotremata}}
{{מיזמים|ימין|ויקישיתוף=Category:Monotremata}}

גרסה מ־01:38, 16 בדצמבר 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קריאת טבלת מיוןבעלי ביב
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
תת־מחלקה: קדם יונקים
סדרה: בעלי ביב
משפחות
  • Ornithorhynchidae
  • Tachyglossidae
שם מדעי
Monotremata
בונפרטה, 1837
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בעלי ביב (שם מדעי: Monotremata) היא סדרה המשתייכת לקבוצת קדם יונקים.

מיון

מאפיינים

המינים בסדרה נפוצים באוסטרליה, בטסמניה ובגינאה החדשה, ומצויים בכל אזורי המחיה, אם ביער ואם ובמדבר. בניגוד ליונקי שליה, לביבאים יש פתח יחיד בגופם, הקרוי פתח ביב (Cloaca), המשמש אותם לצורכי הפרשות השתן והצואה ולרבייה. מכאן שם הסדרה כולה. הנקבה חסרת רחם ובמקום תהליך ההיריון, מטילה היא ביצה אחת אשר מוחזקת בקפל עור שעיר עד לבקיעתה. לצאצא יש "שן ביצה" (כמו אצל הזוחלים), שבעזרתה הוא מצליח ליצור פתח בקליפת הביצה. לאחר בקיעתו הוא נותר בקפל העור מספר שבועות עד אשר הוא גדל ויוצא לעולם החיצון. בתקופה הזו הוא ניזון מחלב המופרש מבלוטות הפזורות על העור. לאחר יציאתו, מצטמק קפל העור עד לעונת הרבייה הבאה.

בעלי הביב מגוונים בגודלם מגודל של ברווזן ששוקל עד 2.4 ק"ג, עד לגודל של קיפודן נמלים חרטומני ששוקל עד 16.5 ק"ג.

קישורים חיצוניים