פילוסופיה קונטיננטלית

פילוסופיה קונטיננטאלית הנה מונח שניתן במקורו על ידי פילוסופים דוברי אנגלית, בעיקר אלו שעסקו בפילוסופיה אנליטית, בכדי לתאר מגוון מסורות פילוסופיות שמקורן ביבשת אירופה (בעיקר בגרמניה ובצרפת). המונח הנו כללי ומעורפל למדי, וכולל את זרמי המחשבה הבאים:

• הפנומנולוגיה של אדמונד הוסרל ומוריס מרלו-פונטי
• האונטולוגיה הפונדמנטאלית של מרטין היידגר
• הביקורת הגנאולוגית של פרידריך ניטשה ומישל פוקו
• הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד וז'אק לאקאן
• האקזיסטנציאליזם של ז'אן פול סארטר
• הזרמים השונים של המרקסיזם (לואי אלתוסר, אסכולת פרנקפורט, יורגן הברמס)
• הסטרוקטורליזם של מדעי החברה שפתחו קלוד לוי-שטראוס ומישל פוקו
• הסוציולוגיה של פייר בורדייה
• ההרמנויטיקה מבית מדרשם של הנס גאורג גדמר (Gadamer) ופול ריקר (Ricœur)
• הדקונסטרוקציה של ז'אק דרידה
• סמיולוגיה וסמיוטיקה שפתחו פרדינן דה סוסיר ואחריו רולן בארת
• ביקורת הספרות
• תאוריות פמיניסטיות

המונח נמצא בשימוש בעיקר אצל פילוסופים לא-אירופאים או במחלקות ללימודים הומאניים לשם תיאור פעילות הנבדלת מהפילוסופיה האנליטית, ומההגות אשר עוסקת במדעים מדויקים, כגון מדעי-האדם, מדעי החברה,אסתטיקה, ספרות, או בתאוריות בארכיטקטורה, קולנוע ותקשורת.