מאיר מלובלין – הבדלי גרסאות
שורה 12: | שורה 12: | ||
הוא צידד ב"כחא דהיתרא" והשתדל להקל במקום הצורך. |
הוא צידד ב"כחא דהיתרא" והשתדל להקל במקום הצורך. |
||
=== הסכסוך על הגט מוינה === |
=== הסכסוך על הגט מוינה === |
||
בשנת [[1612]] סידרו רבי [[מנוח הענדל]] ורבי [[יהושע פלק כץ]] ("הסמ"ע"), [[גט]] ב[[וינה|ווינה]], לאשה שבעלה היה חולה, ולאחר שהבריא הבעל, לא ביטלו הרבנים את הגט. המהר"ם כתב תשובה ארוכה בעניין, והתיר לאשה לחזור לבעלה, על ידי ביטול הגט. למרות שרבנים חשובים כבעל ה"[[מרדכי יפה|לבוש]]" תמכו בעמדתו, מכיוון שהמהרש"א וה[[סמ"ע]] התנגדו, אחד |
בשנת [[1612]] סידרו רבי [[מנוח הענדל]] ורבי [[יהושע פלק כץ]] ("הסמ"ע"), [[גט]] ב[[וינה|ווינה]], לאשה שבעלה היה חולה, ולאחר שהבריא הבעל, לא ביטלו הרבנים את הגט. המהר"ם כתב תשובה ארוכה בעניין, והתיר לאשה לחזור לבעלה, על ידי ביטול הגט. למרות שרבנים חשובים כבעל ה"[[מרדכי יפה|לבוש]]" תמכו בעמדתו, מכיוון שהמהרש"א וה[[סמ"ע]] התנגדו, אחד מהרבנים החשובים בלבוב מחה נגדו בחריפות, ובשל כך נאלץ המהר"ם לעזוב את לבוב. |
||
== תלמידים מפורסמים == |
== תלמידים מפורסמים == |
גרסה מ־15:04, 16 ביוני 2016
רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.
תולדותיו
רבי מאיר נולד בלובלין שבפולין בשנת 1558, וכבר בילדותו נודע כעילוי. הלך ללמוד בישיבה בקראקא, והתחתן עם אסתר, בתו של ראש הישיבה ואב בית הדין, רבי יצחק כ"ץ. ב-1582 הלך לייסד ישיבה בלובלין, וחמש שנים מאוחר יותר, ב-1587 נתמנה לראש ישיבה ולאב"ד בקראקא, במקום חותנו שנפטר. ב-1595 נתמנה לרב בלבוב, וכיהן שם עד שנת 1613. בעקבות הסכסוך על הגט מוינה נאלץ לעזוב את כס הרבנות שם, וחזר ללובלין, שם כיהן כרב העיר עד לפטירתו, בט"ז באייר ה'שע"ו (1616).
שיטת לימוד ופסיקה
המהר"ם היה פלפלן, ודן רבות בדברי רש"י והתוספות, דייק בכל מילה מדבריהם וברוח זו כתב את חיבורו הגדול "מאיר עיני חכמים" שנדפס שנים לאחר מכן בש"ס וילנא לצד המהרש"א והמהרש"ל, תחת השם "מהר"ם". פעמים רבות הוא מתווכח עמם על הבנת פירושי הראשונים.
בפסיקה, נראה שהמהר"ם היה מאסכולת המתנגדים לקודיפיקציה שנכנסה בעקבות כתיבת השלחן ערוך, והוא מציין בספר הפסקים שלו "שו"ת מהר"ם" כי אין לסמוך בעינים עצומות על פסקי המחבר והרמ"א (ראה למשל סוף סימן יא). מאידך, וכנראה דווקא בגלל זאת, חש כבוד עמוק כלפי המהרש"ל, כפי שמתבטא רבות בפירושיו על הש"ס, וגם נכתב מפורשות בתשובותיו.
הוא צידד ב"כחא דהיתרא" והשתדל להקל במקום הצורך.
הסכסוך על הגט מוינה
בשנת 1612 סידרו רבי מנוח הענדל ורבי יהושע פלק כץ ("הסמ"ע"), גט בווינה, לאשה שבעלה היה חולה, ולאחר שהבריא הבעל, לא ביטלו הרבנים את הגט. המהר"ם כתב תשובה ארוכה בעניין, והתיר לאשה לחזור לבעלה, על ידי ביטול הגט. למרות שרבנים חשובים כבעל ה"לבוש" תמכו בעמדתו, מכיוון שהמהרש"א והסמ"ע התנגדו, אחד מהרבנים החשובים בלבוב מחה נגדו בחריפות, ובשל כך נאלץ המהר"ם לעזוב את לבוב.
תלמידים מפורסמים
- השל"ה, רבי ישעיה הלוי הורביץ.
- רבי מאיר כ"ץ, אביו של הש"ך.
- רבי אפרים זלמן שור, בעל ה"תבואת שור".
- הרב יהושע חריף, בעל שו"ת "פני יהושע".
קישורים חיצוניים
- "מאיר בן גדליה מלובלין", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 76–78, באתר היברובוקס
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר׳ מאיר (בר׳ גדליה) מלובלין (מהר"ם)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1018-1016, באתר היברובוקס
- מאיר מלובלין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ד"ר יהודה רוזנטל, תולדות המהר"ם וקוים לאישיותו, באתר "דעת"