חברת הגיחון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה, עות'מאני, \1על ידי, אינץ'\1
←‏אספקת מים לירושלים - אתגר מאז ומתמיד: clean up, replaced: == <u> ← == , '''</u> ← ''' באמצעות AWB
שורה 7: שורה 7:
== אספקת מים לירושלים - אתגר מאז ומתמיד ==
== אספקת מים לירושלים - אתגר מאז ומתמיד ==


<u>'''ירושלים שוכנת על ספק המדבר'''</u> '''-''' בהיותו מעיין הגיחון מקור מים כמעט בלעדי לתושבי ירושלים, היוו הגנתו והשמירה עליו כמשאב קיומי לתושבי ירושלים אתגר קשה החל מהתקופה התנ"כית ועד ימינו.
'''ירושלים שוכנת על ספק המדבר''' '''-''' בהיותו מעיין הגיחון מקור מים כמעט בלעדי לתושבי ירושלים, היוו הגנתו והשמירה עליו כמשאב קיומי לתושבי ירושלים אתגר קשה החל מהתקופה התנ"כית ועד ימינו.


=== מתקופת האבות ועד לחורבן בית שני ===
=== מתקופת האבות ועד לחורבן בית שני ===

גרסה מ־17:01, 23 באוגוסט 2016

חברת הגיחון בע"מ הוקמה בשנת 1996 הגיחון הינה בבעלות של עיריית ירושלים, מבשרת ציון ומועצת אבו גוש ומפוקחת על ידי הרשות הממשלתית למים וביוב.

החברה אחראית על מימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה של רשתות המים, הביוב והקולחין בירושלים, מבשרת ואבו גוש וכן לתפעול ותחזוקה של רשת הניקוז בירושלים.

במסגרת הנ"ל מספקת החברה שירות לאוכלוסייה של כמיליון איש וכן ללקוחות מוסדיים, מסחריים ואחרים, בהתאם לאמות מידה לשירות הנקבעות על ידי הרשות הממשלתית למים וביוב.

אספקת מים לירושלים - אתגר מאז ומתמיד

ירושלים שוכנת על ספק המדבר - בהיותו מעיין הגיחון מקור מים כמעט בלעדי לתושבי ירושלים, היוו הגנתו והשמירה עליו כמשאב קיומי לתושבי ירושלים אתגר קשה החל מהתקופה התנ"כית ועד ימינו.

מתקופת האבות ועד לחורבן בית שני

שימש מעיין הגיחון (עם ספיקת מים ממוצעת של 50 מ"ק ביום) כמקור המים העיקרי של העיר ירושלים. עם גידול אוכלוסיית העיר ירושלים בימי בית שני והתפתחות הטכנולוגיה של האימפריה הרומית, הורחבו תשתיות המים והביוב של העיר והונחו קילומטרים של אמות מים (מאזור גוש עציון - בריכות שלמה) ושל מנהרות ביוב.

בתקופה העות'מאנית

בתקופה זו, תפסו בורות המים את מקום אמות המים והיו לאמצעי אספקת המים העיקרי של ירושלים. כשהחלה היציאה מהחומות הקפידו בוני הבתים לחצוב עבור כל בית או לכל חצר משותפת בור מים, שבלעדיו לא ניתן היה לנהל חיים תקינים.

החיסרון העיקרי בשיטת הבורות היה התלות בגשם שימלאם. בהיעדרו, הייתה החלופה היחידה לקנות מים מהשקאים, בני הכפרים שהיו מוכרים את מימי המעיינות בעיר, בעיקר בשנים שחונות.

בתקופת המנדט הבריטי

בתקופה זו, נסגרו בורות המים. בפיקודו של גנרל אלבני, שילבו הבריטים מערכת משאבות מים, נמתחו צינורות ברזל (בקוטר של 6 אינץ') ונבנה מאגר מים רוממה במערב העיר, ממנו הוזרמו המים בצינורות קטנים יותר אל שכונות ירושלים העתיקה והחדשה, ואף אל הכפרים שסביב העיר. המערכת הזרימה מים מברכות שלמה לבירה, לא פחות ממיליון ליטר מידי יום. המערכת סיפקה מים זורמים ישירות לשכונות המגורים ובהמשך גם לבתיהם הפרטיים של תושבי העיר. יחד עם זאת, קטיעת אספקת המים לעיר בעת המצור על ירושלים במלחמת העצמאות הוכיחה עד כמה פגיעה העיר.

במלחמת העצמאות, בימי המצור על ירושלים

בפרק זמן זה, נעשה שימוש אחרון בבורות המים הוותיקים. כל הבורות ואפילו הקטנים והמוזנחים ביותר, נבדקו, נמדדו ומולאו מים. גדוד "מחלקי המים" של ארגון משמר העם פעל לחלוקה מסודרת של המים.

כיום

חברת מבט"י – מפעלי ביוב וטיהור ירושלים, היא חברת בת של חברת הגיחון. והוקמה כדי לטפל בשפכי ירושלים. באחריותה לתכנן, לפקח ולתחזק את מכוני הטיהור והפעלתם. החברה מטהרת באמצעות מכון טיהור שפכים בנחל שורק, כ- 50% משפכי ירושלים וישובי הסביבה.

מבנה החברה

הנהלת החברה מורכבת ממנכ"ל, מר זהר ינון, ארבעה סמנכ"לים וחמישה מנהלים נוספיםואשר פעילותה מפוקחת על ידי דירקטוריון הכולל 7 דירקטורים מתוכם 3 דח"צים בהם יו"ר הדירקטויריון מר אבי בלשניקוב.

משרדי המטה, אגפי ההנדסה ושירות הלקוחות ממוקמים בבית האומות שברח' דרך חברון בירושלים. בנוסף, החברה מפעילה שלושה מוקדי שרות נוספים ואתריפ תפעוליים ברחבי ירושלים.

בריכת איגום של חברת הגיחון

מט"ש מזרחי

חברת "מבט"י" מקדמת את התכנון של מכון טיהור חדש לשפכים שיטפל בשפכי מעלה אדומים, חלק מיישובי המועצה האזורית מטה בנימין והשכונות הצפוניות של ירושלים. באזור נבי מוסא אותר שטח של כ- 800 דונם לבניית מכון טיהור אקסטנסיבי בשיטת אגנים מאווררים. השיטה אמנם דורשת שטח גדול, אולם מבטיחה הקמה ותפעול הרבה יותר זולים וכמויות בוצה קטנות בהשוואה למכון טיהור אינטנסיבי דוגמת זה שבנחל שורק. המכון יטפל בשפכי אגן אוג המנקז את השפכים מהשכונות הצפון מזרחיות של ירושלים ובשפכים הזורמים כיום בנחל קדרון. בשלב הנוכחי כבר הוזמן תכנון כולל להקמת המכון. מכון הטיהור המזרחי ייבנה בשלבים. הוא יקלוט בתחילה 20,000 מ"ק ויגדיל את קליטת השפכים בהדרגה עד 40,000 מ"ק ביממה. המכון המזרחי יחליף את מאגר אוג שימשיך לשמש כמאגר מי קולחין להשקית גידולים של אגודות חקלאיות במועצות האזוריות מגילות ובקעת הירדן.

מכון טיהור חומת שמואל

שכונת חומת שמואל שוכנת בדרום העיר נמצאת באגן דרגות. מאחר שאגן נחל דרגות הוא אגן נפרד שאינו מחובר ישירות למערכת טיהור השפכים של ירושלים, הוחלט להקים עבור השכונה מכון טיהור נפרד שאליו יוזרמו גם השפכים של השכונות הכפרים אום טובא וצור באהר. מכון חומת שמואל יעשה שימוש בטכנולוגיה חדישה, שיטת הממברנות, שתאפשר להפיק מי קולחין איכותיים לחקלאות ולתעשייה וישמשו גם להשקיית גינות ציבוריות בשכונה עצמה ובאתרי נוי אחרים בעיר כטיילת שרובר, גן הפעמון, גן העצמאות ובעתיד גם גן סאקר. המכון ייבנה בשני שלבים. עם סיום השלב הראשון יוכל לקלוט 2,800 מ"ק שפכים ביום ואחרי סיום השלב השני יוכל לקלוט כמות כפולה.

תעודות הערכה ואותות הצטיינות

  • בכנס שהתקיים בפברואר 2014 בספרד הוענק לחברת הגיחון בכנס Wex Global תואר חברה מצטיינת בתחום ניהול תאגיד מים.
  • במחקר שנערך עבור חברת Cisco בתחום הIoT האינטרנט של הדברים אותרה חברת הגיחון כמובילה עולמית בתחום זה בענף המים.
  • בכנס קלינטק ישראל שנערך בפברואר 2015 זכתה חברת הגיחון בתואר אות החדשנות בקלינטק על תרומתה הייחודית בפיתוח והטמעת טכנולוגיות מים וביוב ישראליות תוך יצירת ערך מוסף משולש - כלכלי חברתי וסביבתי.
  • חברת הגיחון זכתה בשנת 2015 בתואר כוכב הזהב בתחרות השנתית של המועצה לישראל יפה וזאת בגין זכייתה בחמישה דגלי יופי במשך חמש שנים רצופות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חברת הגיחון בוויקישיתוף