מועצה אזורית מטה בנימין


מועצה אזורית מטה בנימין
LogoMateBinyamin.jpg
מבנה מועצה אזורית מטה בנימין.jpg
בניין המועצה החדש (מדצמבר 2020) בשער בנימין
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 28
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 11
ראש המועצה ישראל גנץ
תאריך ייסוד 1980
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 75,652 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 26
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.5% בשנה
מפת היישובים של מועצה אזורית מטה בנימין
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]Israel Map - Mateh Binyamin Regional Council.svg
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי 131
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.4477
    - דירוג ארצי 48
לאום ודת[3]
יהודים: 99.2%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.8%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 13.5%
גילאי 5 - 9 14.0%
גילאי 10 - 14 13.2%
גילאי 15 - 19 10.8%
גילאי 20 - 29 14.5%
גילאי 30 - 44 16.5%
גילאי 45 - 59 11.3%
גילאי 60 - 64 2.3%
גילאי 65 ומעלה 3.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 65
–  יסודיים 43
–  על-יסודיים 28
תלמידים 16,989
 –  יסודי 12,411
 –  על-יסודי 4,578
מספר כיתות 789
ממוצע תלמידים לכיתה 24.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל מועצה אזורית מטה בנימין נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
http://www.binyamin.org.il
ירושלים כפי שהיא נשקפת מהישוב אדם.
בניין המועצה הישן בפסגות (שימש עד דצמבר 2020)

מועצה אזורית מטה בנימין היא מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון. איזור המועצה חופף ברובו לשטח נפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית. משתרעת מלטרון במערב ועד בקעת הירדן במזרח, מירושלים בדרום ועד אזור העיר אריאל בצפון. בשנת 2021 התגוררו במועצה כ-72,900 תושבים, וזהו מספר התושבים הגדול ביותר במועצה אזורית ישראלית.[4] בתחום המועצה 46 התנחלויות, מתוכן 34 יישובים קהילתיים, 10 מאחזים, שני מושבים חקלאיים ואזור התעשייה שער בנימין. בתחום המועצה 62 בתי ספר ומאות גני ילדים. במליאת המועצה יושבים 33 חברי מועצה ובראשה עומד ישראל גנץ. באיזור המועצה נמצאים כ-50 יישובים פלסטינים בהם אוכלוסייה של כ-300,000 איש, מה שהופך אותה למוקד חיכוך עיקרי ורב אירועים בין ישראלים לפלסטינים.

שם המועצה משמר את מיקום נחלת שבט בנימין בתקופת התנ"ך, אם כי חלקים נרחבים משטחי המועצה שוכנים בנחלת שבט אפרים המקראית. זיקה זו מוצגת בסמל המועצה האזורית, שבו מופיעות המילים "בנימין זאב יטרף", שמקורן בברכת יעקב לבנו בנימין.[5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח המועצה נכבש בידי ישראל מידי ירדן במלחמת ששת הימים. ב־1969 הוקם היישוב הראשון בתחום המועצה לעתיד – מבוא חורון, ולאחריו הוקמו עפרה (1975) ומצפה יריחו (1977). המערכת המונציפאלית הראשונית שטיפלה ביישובים הללו היתה "מועצת יישובי יהודה ובנימין" שהתנהלה בחסות מועצה אזורית מטה יהודה, והיתה אחראית גם ליישובי גוש עציון[6]. במאי 1979 הוקמה המועצה רשמית, שהתנהלה באופן ישיר מול משרד הפנים[7] שכללה 8 יישובים (בית אל, בית חורון, גבעון החדשה, מבוא חורון, מצפה יריחו, עפרה, שילה ונוה צוף).[8] לראש המועצה נבחר פנחס ולרשטיין תושב עפרה. מקום מושבה הראשון של המועצה היה בבית אל, וב-1981 עברה המועצה לפסגות. בדצמבר 2020 עבר המבנה הראשי של המועצה לאזור התעשייה שער בנימין. מרבית יישובי המועצה הוקמו מאמצע שנות ה-80 ועד תחילת שנות ה-90.[9] בשנת 1983 הוכן על ידי מועצת מטה בנימין והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, מסמך מפורט "תכנון אזורי כולל מטה בנימין" התוכנית קבלה מעמד סטטוטורי והופקדה במועצת התכנון העליונה. בתוכנית המתאר של המועצה משנת 1984 נתקבלה ההחלטה להקים עד שנת 2009 עוד 27 יישובים נוספים על 20 היישובים הקיימים, שיאכלסו יחד [10]190 אלף תושבים.

שטח המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח המועצה משתרע על פני כמיליון דונם (אלף קמ"ר).[11] בשל מיקומה באיו"ש תחום השיפוט שלה כולל רק את היישובים היהודיים שבשטחה, בעוד היישובים הפלסטינים משתייכים לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית, ושאר השטח נמצא בסמכות אלוף פיקוד המרכז.[12] המועצה גובלת בצפון במועצה אזורית שומרון, במזרח במועצה אזורית בקעת הירדן, בדרום בירושלים, מועצה אזורית מטה יהודה, מעלה אדומים, מועצה אזורית גוש עציון, מועצה אזורית מגילות והר אדר, ובמערב במודיעין-מכבים-רעות, מודיעין עילית, מועצה אזורית גזר ומועצה אזורית חבל מודיעין. בשטחי המועצה יישובים שהיוו חלק מיישוביה והפכו במרוצת השנים לרשויות עצמאיות - בית אל, הר אדר, ובית אריה-עופרים.

מבנה אדמיניסטרטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנון מועצה אזורית מטה בנימין כולל כ־2,000 עובדים (מספר שאינו כולל עובדי עמותות ועובדי קבלן) המועסקים באגפי המועצה השונים. כמנכ"ל המועצה משמש משנת 2022 אילן רום.

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב המועצה עמד בשנת 2018 על 980 מיליון ש"ח, מהם 400 מיליון בתב"ר (תקציב בלתי רגיל).

לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2017, המועצה מקבלת מהמדינה מימון של 66% מתקציבה, לעומת ממוצע של 48% בכלל המועצות האזוריות בישראל. בהתייחס לביקורת זו טענה המועצה כי הפער נובע מ"מורכבות החיים ביהודה ושומרון, בייחוד בהיבט הביטחוני".[13]

אגפי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מינהל תפעול
  • מינהל הכספים
  • אגף שפ"ע
  • אגף חינוך
  • אגף נכסים והכנסות
  • אגף רפואה
  • אגף הנדסה
  • אגף השירותים החברתיים
  • אגף ביטחון
  • אגף אסטרטגיה
  • אגף תיירות
  • אגף משאבי אנוש
  • מחלקת תקשורת וההסברה

בשנת 2019 הוקמה חברה כלכלית.[14]

הנהלת המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשות המועצה עמד מאז הקמתה ועד 2007 פנחס ולרשטיין. לאחר פרישתו נבחר לתפקיד אבי רואה שהיה סגנו. בשנת 2018, לאחר 11 שנות כהונה של רואה נבחר לתפקיד ישראל גנץ, שהיה סגנו. במליאת המועצה יושבים 33 נציגים של היישובים, כאשר לכל יישוב נציג אחד למעט ליישוב גבע בנימין אשר בגלל גודלו יש לו שני נציגים.[15] מבנה המועצה נמצא באזור תעשייה שער בנימין.

מס' ראש המועצה מספר קדנציות תקופת כהונה יישוב מגורים
1 פנחס ולרשטיין 5 19812007 עפרה
2 אבי רואה 2 20072018 כוכב יעקב
3 ישראל גנץ 1, מכהן 2018 פסגות

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2022 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית מטה בנימין 75,652 תושבים (מקום 26 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.5%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 78.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,794 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[16]

עולים חדשים מהווים 8% מכלל התושבים במועצה. מרביתם הגיעו מארצות הברית ומצרפת.

המועצה זכתה ממשרד הפנים בפרס ניהול תקין בכל השנים שבהן חולק הפרס.[17] בשנת 2010 נכללה המועצה ברשימת הרשויות האיתנות הזוכות ליתר עצמאות מפיקוח משרד הפנים בזכות התנהלותן התקינה.[18] המועצה מעבירה מדי שנה למועצת יש"ע שני מיליון ש"ח, כפליים מהחלק היחסי שלה באוכלוסייה.[19]

רב המועצה האזורית הוא הרב שמעון אליטוב.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחומי המועצה פועלים כ-350 כיתות מעון וגן, 43 בתי ספר יסודיים ו-19 על-יסודיים. במועצה מספר מוסדות על-תיכוניים, בהם המכינה קדם-צבאית בני דוד בעלי, שהיא המכינה הקדם-צבאית הראשונה שהוקמה בישראל. כמו כן, פועלות במועצה מספר תוכניות של מכינת עין פרת. בנוסף קיימת במועצה עמותת לב בנימין המסייעת לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם.

מבנה המועצה החדש תחילת הבנייה (ינואר 2018)
מתחם שירותי המועצה החדש במערב בנימין ביישוב נעלה
עינות ענר ליד היישוב נריה
כרם גפן ליד עדי עד
מבט על ספר מדבר יהודה כפי שצולם מהיישוב כפר אדומים שבבנימין.

יישובי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה מספר תושבים (2020)
1 יישוב קהילתי אדם - גבע בנימין 1984 5,879
2 מאחז אחיה 1997 70 משפחות
3 יישוב קהילתי אלון 1990 250 משפחות
4 מאחז אש קודש 2001 75 משפחות
5 יישוב קהילתי בית חורון 1977 1,454
6 יישוב קהילתי גבעון החדשה 1981 1,044
7 מאחז גבעת אסף 2001 130
8 מאחז גבעת הראל 1998 70 משפחות
9 מאחז גבעת הרואה 2003
10 יישוב קהילתי גני מודיעין 1985 2,678
11 יישוב קהילתי דולב 1983 1,513
12 יישוב קהילתי חרשה 1997 67 משפחות
13 יישוב קהילתי חשמונאים 1987 2,640
14 יישוב קהילתי טלמון 1989 5,148
15 יישוב קהילתי כוכב השחר 1980 2,522
16 יישוב קהילתי כוכב יעקב 1984 9,643
17 יישוב קהילתי כפר אדומים 1979 4,983
18 יישוב קהילתי כפר האורנים 1997 2,607
19 יישוב קהילתי כרם רעים 2001 5,061
20 מושב מבוא חורון 1969 2,691
21 יישוב קהילתי מגרון 1999 73 משפחות בערך
22 יישוב קהילתי מעלה לבונה 1984 946
23 יישוב קהילתי מעלה מכמש 1981 1,635
24 יישוב קהילתי מצפה דני 1998 42 משפחות
25 יישוב קהילתי מצפה יריחו 1976 2,640
26 מאחז מצפה כרמים 1999 254
27 מושב שיתופי מתתיהו 1981 900
28 יישוב קהילתי נוה צוף 1977 1,494
29 מאחז נוה ארז 2001 33 משפחות
30 יישוב קהילתי נופי פרת 1992 1,200
31 יישוב קהילתי נחליאל 1984 735
32 יישוב קהילתי ניל"י 1981 1,848
33 יישוב קהילתי נעלה 1988 2,623
34 יישוב קהילתי נריה 1991 380 משפחות
35 מאחז סנה 2007 68 משפחות
36 מאחז עדי עד 1990 50 משפחות
37 יישוב קהילתי עטרת 1981 943
38 יישוב קהילתי עלי 1984 4,640
39 יישוב קהילתי עמיחי 2017 209
40 יישוב קהילתי עלמון (ענתות) 1982 1,440
41 יישוב קהילתי עפרה 1975 3,016
42 יישוב קהילתי פסגות 1981 2,037
43 מאחז קידה 2003 80 משפחות
44 יישוב קהילתי רימונים 1980 700
45 יישוב קהילתי שבות רחל 1992 115 משפחות
46 יישוב קהילתי שילה 1978 4,844
47 יישוב קהילתי תל ציון 2000 6,500

ב-1989 הופרד היישוב בית אריה (שהוקם ב-1981) מהמועצה והוכרז כמועצה מקומית עצמאית.

ב-1995 הופרד מהמועצה היישוב הר אדר, שהוכרז כמועצה מקומית עצמאית.

ב-1996 הופרד היישוב גני מודיעין מהמועצה והוכלל במודיעין עילית.

ב-1997 הופרדו מהמועצה היישובים בית אל א' ובית אל ב' והפכו למועצה מקומית עצמאית אחת.

בשנת 2003 הועבר היישוב הקהילתי עופרים לרשות המועצה המקומית בית אריה ומאז חדל להיות יישוב עצמאי.

בשנת 2016 הועבר היישוב גני מודיעין ממודיעין עילית לתחום שיפוט המועצה האזורית מטה בנימין.

בשנת 2018 הוקם במועצה היישוב החדש עמיחי לתושבי עמונה שפונתה.[20]

אתרי טבע והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח המועצה קיימים אתרי טבע, נוף, היסטוריה וארכאולוגיה רבים.

המועצה שוכנת בנחלה ההיסטורית של שבט בנימין ושבט אפרים, והתרחשו בה אירועים תנ"כים והיסטוריים רבים:

חלוקת נחלות השבטים על ידי יהושע, המקום בו שכן משכן שילה, פסל מיכה, סיפור פילגש בגבעה, קרבות שאול ויהונתן, קרבות המכבים, ועוד.

בנוסף, ישנם אתרי נוף וטבע רבים ברחבי המועצה, תצפיות נוף לכיוון השפלה- מצפה עטרת, הגג של המדינה ליד חרשה, ותצפיות לכיוון בקעת הירדן - קובת א-נג'מה, קידה, ועוד.

בגלל אופיו הגאולוגי של אזור ההר, הבנוי מסלעי גיר, ישנם מעיינות רבים באזור[21]: מעין הכרמים, מעין השקת, מעיין עטרת, עין בובין, עין אגוז, עין תות, מעין חרשה, מעיין הגבורה, עין עוז ועוד.

האתר הארכאולוגי שילה הקדומה הוא אתר תיירות מרכזי הנמצא בשטח המועצה האזורית מטה בנימין. במהלך השנה נערכים מספר אירועים כגון מחוללות בכרמים שנערך מדי שנה ב-ט"ו באב, תפילת חנה ותפילת אלקנה הנביא.[22][23]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ 1 2 3 4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
  4. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קובץ הרשויות המקומיות בישראל - 2017, אתר הלמ"ס
  5. ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"ז
  6. ^ כדי להגשים חלום, ירושלים: אולפנת עפרה, תשע"ו, עמ' 478
  7. ^ לפי צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), תשל"ט–1979, עליו חתום מפקד אזור יהודה ושומרון
  8. ^ מועצה אזורית מטה בנימין, מעריב, 30 במאי 1979
  9. ^ בוקי נאה, היום תונח אבן־פינה ליישוב חדש ביו"ש, מעריב, 19 בינואר 1984
  10. ^ ר. בן בשט א. סילברסטון, תכנון אזורי כולל מטה-בנימין - עמוד 11, ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית חבל ירושלים, נובמבר 1983
  11. ^ דוחות על הביקורת בשלטון המקומי 2017, בעמ' 701
  12. ^ מפת המועצה באתר המועצה, ומפת הנפה הפלסטינית בוויקיפדיה האנגלית
  13. ^ שחר אילן, המועצה האזורית מטה בנימין תקצבה עמותה ששימשה צינור להזרמת כספים למועצת יש"ע, באתר כלכליסט, 21 בנובמבר 2017
  14. ^ אודות, חברה כלכלית בנימין
  15. ^ מליאת המועצה, אתר מועצה אזורית מטה בנימין
  16. ^ פרופיל מועצה אזורית מטה בנימין באתר הלמ"ס
  17. ^ דוחות על הביקורת בשלטון המקומי 2017, בעמ' 768
  18. ^ רשויות איתנות לשנת 2010, משרד הפנים, המינהל לשלטון מקומי
  19. ^ שחר אילן, המועצה האזורית מטה בנימין תקצבה עמותה ששימשה צינור להזרמת כספים למועצת יש"ע, באתר כלכליסט, 21 בנובמבר 2017
  20. ^ גדי דויטש, ‏לאחר 14 חודשים: תושבי עמונה נכנסו לביתם ביישוב החדש, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2018
  21. ^ הרי בית אל (חבל בנימין) סקר נוף ומסלולי טיול, מנחם מרכוס
  22. ^ אביעד ברטוב, רה"מ נתניהו בשילה הקדומה: "זה מרגש. זו עדות לקשר שלנו עם ארץ ישראל", מקומון אינטרנטי לתושבי השומרון בנימין גוש עציון והר חברון, ‏2019-03-19
  23. ^ צפו: עיר הבירה של ישראל במשך 300 שנה ב-360 מעלות, וואלה! תיירות, ‏2018-01-25