לדלג לתוכן

מועצה אזורית ערבות הירדן

מועצה אזורית ערבות הירדן
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 21
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 22
ראש המועצה דוד אלחייני
תאריך ייסוד 1979
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2026 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 8,214 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 7,703 תושבי ישראל
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 199
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית ערבות הירדן
בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי 109
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.3717
    - דירוג ארצי 206
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2023
אוכלוסייה לפי גיל[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 12.9%
גילאי 5 - 9 14.1%
גילאי 10 - 14 11.8%
גילאי 15 - 19 8.5%
גילאי 20 - 29 10.5%
גילאי 30 - 44 22.9%
גילאי 45 - 59 9.2%
גילאי 60 - 64 2.0%
גילאי 65 ומעלה 8.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2023
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 5
  יסודיים 2
  על-יסודיים 4
תלמידים 1,370
   יסודי 979
   על-יסודי 391
מספר כיתות 64
ממוצע תלמידים לכיתה בבתי ספר יסודיים 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ג (2022-2023)
פרופיל מועצה אזורית ערבות הירדן נכון לשנת 2023 באתר הלמ"ס
jordanvalley.org.il
אנדרטת הבקעה בתכנונו של הפסל יגאל תומרקין, הממוקמת סמוך למושב פצאל

מועצה אזורית ערבות הירדן היא מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון, בבקעת הירדן. בעוד זהו שמה במסמכים רשמיים של הממשלה, היא נקראת "מועצה אזורית בקעת הירדן" במסמכיה של המועצה האזורית עצמה. בתחומי המועצה 21 התנחלויות, ממוצע המרחקים בין יישובי המועצה הוא 18.9 ק"מ.

כל יישוביה הם התנחלויות המצויות ממזרח לקו הירוק. בדומה לשאר המועצות האזוריות ביהודה ושומרון, שטח השיפוט של המועצה כולל רק את שטחי היישובים היהודיים, ללא רצף קרקעי ביניהם.[4] ישובי המועצה נמצאים בשטח המשתרע על 860 אלף דונם, ממורדות הרי השומרון ועד לנהר הירדן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2026 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית ערבות הירדן 8,214 תושבים, מתוכם 7,703 תושבי ישראל (מקום 199 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ג (2022-2023) היה 80.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2022 היה 10,159 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,864 ש"ח).[5]

בשטח המועצה האזורית ערבות הירדן אין עיר מחוז. היישוב הישראלי הגדול ביותר באזור הוא מעלה אפרים, שאינו חלק מהמועצה האזורית אלא מוגדר כמועצה מקומית עצמאית שהוקמה בצו של צה"ל. המועצה האזורית גובלת בשטח העיר הפלסטינית יריחו וסביבותיה.

באוגוסט 2023 הודיע שר הפנים משה ארבל על בחינת איחודן של רשויות מקומיות, כולל הצעה לאיחוד מועצה מקומית מעלה אפרים ומועצה אזורית מגילות ים המלח עם מועצה אזורית ערבות הירדן, והנחה כי תהליך הבחינה יחל לאחר הבחירות לרשויות המקומיות. ביולי 2024 חתם מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ על כתב מינוי ועדה גאוגרפית לבחינת מעמד מוניציפלי ואיחוד רשויות מקומיות אלה.[6] ב-3 ביוני 2025 פורסם דו"ח הוועדה הממליץ שלא לאחד בין המועצות.[7]

מרכז אזורי שלומציון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הוקמה בינואר 1980.[8] משרדי המועצה ממוקמים במרכז אזורי "שלומציון", שצמוד לכביש 90, בין משואה ליפית. שם נמצאים גם שני בתי ספר יסודיים, מתנ"ס אזורי, יד לבנים וקריית ביטחון הכוללת מוקד ביטחון אזורי, תחנת כיבוי אש, תחנת מד"א ונקודת שיטור קהילתי.[9] המרכז האזורי שלומציון נקרא על-שם שלומציון המלכה.[10]

ישנו מרכז אזורי נוסף מדרום למושב יפית, הידוע בכינוי "מפגש הבקעה" ומשמש כמרכז מסחרי אזורי, ובו: קופת חולים (כללית), בית קפה, סופרמרקט ועוד.

ראשי המועצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישובי המועצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה מספר תושבים (2024)
1 מושב ארגמן 1968 184
2 מושב בקעות 1972 254
3 מושב בתרון 2022 ?
4 מאחז גבעת סלעית 2001 20 משפחות
5 יישוב קהילתי נווה גדיד 2017 40 משפחות
6 מושב גיתית 1972 600
7 קיבוץ גלגל 1970 221
8 יישוב קהילתי חמדת 1979 431
9 מושב חמרה 1971 286
10 מושב ייט"ב 1970 183
11 מושב יפית 1980 279
12 יישוב קהילתי מבואות יריחו 1999 492
13 מושב מחולה 1967 789
14 מושב מכורה 1973 270
15 מושב משואה 1969 481
16 יישוב קהילתי משכיות 2004 397
17 מושב נעמ"ה 1982 337
18 קיבוץ נערן 1971 155
19 מושב נתיב הגדוד 1975 222
20 מושב פצאל 1970 573
21 מושב רועי 1976 148
22 יישוב קהילתי רותם 2001 330
23 מושב שדמות מחולה 1984 771
24 מושב תומר 1976 444
25 יישוב קהילתי תמרה 2004 ?
ערך מורחב – בקעת הירדן

בתחום המועצה עובר אחד מכבישי האורך החשובים במדינת ישראל: כביש 90, המהווה ציר ראשי המקשר בין דרום הארץ לצפונה.

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:

רקע היסטורי וחברתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתי המושב יפית
שדמות מחולה, תצלום אוויר

השטח עליו הוקמה לאחר מכן המועצה, נכבש על ידי ישראל מממלכת ירדן בשנת 1967 במהלך מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה הוחל בהקמת יישובים ישראליים בבקעה. ראשון היישובים היה מחולה, שהוקם בשנת 1967, ולאחריה הוקמו כיישובים אזרחיים פצאל, חמרה, ארגמן ובקעות. כן הוקמו היאחזויות נח"ל שאוזרחו לאחר מכן. תחילה קיבלו היישובים שירותים ממועצה אזורית בקעת בית שאן.[15][16]

המועצה האזורית הוקמה בתחילת 1980 בצו של המושל הצבאי של צה"ל באזור יהודה ושומרון.[17]

ממצאים ארכאולוגיים מעידים על התיישבות יהודית באזור הן בתקופת בית שני והן בתקופות מוקדמות יותר. לדוגמה, בעיר יריחו נמצאו שרידי בית כנסת עתיק.

מבחינה כלכלית חברתית סובלים יישובי המועצה האזורית ערבות הירדן מבעיות האופייניות לאזורי פריפריה המרוחקים מהמרכז: מיעוט תעסוקה לעובדים בעלי השכלה אקדמית, הגירה שלילית של צעירים, תשתיות לא מספקות בתחומי החינוך, התרבות ומחסור בתחבורה ציבורית.

כיום ישנם אזורים, בעיקר בצפון הבקעה שסובלים מטרור חקלאי של כפרים פלסטינים בעיקר מהכפרים ברדלה וכרדלה ועין אל-בידה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
  2. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. 1 2 3 4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2023
  4. מבקר המדינה, היבטים בהתנהלות המועצות האזוריות בשומרון, ראו הערה בעמ' 554
  5. פרופיל מועצה אזורית ערבות הירדן באתר הלמ"ס
  6. הוועדה לבחינת איחודי רשויות מקומיות יוצאת לדרך
  7. פורסמו המלצות הוועדה הגאוגרפית לבחינת איחודי רשויות, ב-3 מקבצי רשויות שנבחנו על ידי הוועדה, בהתאם לכתב המינוי שניתן לה על ידי מנכ"ל משרד הפנים. באתר משרד הפנים
  8. מבקר המדינה, הממשל הצבאי בשטחים המוחזקים – שירותים ליישובים, דין וחשבון שנתי מס' 30 לשנת 1979 ולחשבונות שנת הכספים 1978, עמ' 802
  9. ע"פ אתר המועצה
  10. ראו: מי גדולת המנהיגות של העם היהודי?, סרטון בערוץ "כאן דיגיטל - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 09:19), 22 בדצמבר 2022, סיור וירטואלי עם נתנאל אלינסון
  11. דובר המועצה בדף הפייסבוק של המועצה
  12. יוסי אחימאיר, בקעת הירדן: מן המסוף ניבט הסוף, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 בנובמבר 2005
  13. מתוך גלריית אתר נווה שמואל
  14. ראש מועצת בקעת הירדן: "הפלסטינים מנצחים אותנו, אנחנו מאבדים את הבקעה", גלעד צוויק, מידה, 2017
  15. יוסף וייץ, דבר, 26 בספטמבר 1972
    דוד שליו, מניין ישובי הבקעה, דבר, 8 בפברואר 1973
  16. הוחל בחישמול דרום הבקעה, דבר, 8 ביוני 1975
  17. ברוך מאירי, 16 ישובי בקעת הירדן חגגו הקמת מועצתם, מעריב, 3 בינואר 1980
    פרופיל של הצעירה במועצות האזוריות, מעריב, 20 בפברואר 1980