סקסטנט – הבדלי גרסאות
תיקון תמונה שבה הטקסט נותק ממשמעו בשתי הגרסאות הקודמות |
מ סקריפט החלפות (גאוגר) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מכשיר למדידת זוויות|אחר=קבוצת כוכבים|ראו=[[סקסטנט (קבוצת כוכבים)]]}} |
{{פירוש נוסף|נוכחי=מכשיר למדידת זוויות|אחר=קבוצת כוכבים|ראו=[[סקסטנט (קבוצת כוכבים)]]}} |
||
[[ |
[[קובץ:Using sextant.gif|שמאל|ממוזער|300px|'''שימוש בסקסטנט לצורך מדידת זווית השמש מעל קו האופק'''{{ש}} |
||
1. לכוון את הסקסטנט אל קו האופק{{ש}} |
1. לכוון את הסקסטנט אל קו האופק{{ש}} |
||
2. ללחוץ על המהדק כדי לשחרר את לוח המחוונים{{ש}} |
2. ללחוץ על המהדק כדי לשחרר את לוח המחוונים{{ש}} |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
כדי למנוע נזק לעין מצפייה ישירה ב[[השמש|שמש]], נעשה שימוש בעדשות כהות אשר מקטינות את אור השמש. |
כדי למנוע נזק לעין מצפייה ישירה ב[[השמש|שמש]], נעשה שימוש בעדשות כהות אשר מקטינות את אור השמש. |
||
יש צורך |
יש צורך בשני תנאים לביצוע מדידות אמיתיות במכשיר: |
||
#שהגוף השמימי יראה בבהירות ולא יכוסה בעננים או באובך. |
#שהגוף השמימי יראה בבהירות ולא יכוסה בעננים או באובך. |
||
#שהאופק ייראה בבהירות כקו חד ללא הפרעות ערפל, אובך וכדומה. מסיבה זו מדידת זוויות בלילה אינה יעילה כי עקב החשיכה קו האופק יראה קרוב יותר ולא במרחק האמיתי. |
#שהאופק ייראה בבהירות כקו חד ללא הפרעות ערפל, אובך וכדומה. מסיבה זו מדידת זוויות בלילה אינה יעילה כי עקב החשיכה קו האופק יראה קרוב יותר ולא במרחק האמיתי. |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
תמונה:Sextant-2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סקסטנט |
תמונה:Sextant-2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סקסטנט |
||
תמונה:Marine sextant He.svg|200px|חלקי הסקסטנט. |
תמונה:Marine sextant He.svg|200px|חלקי הסקסטנט. |
||
File:TakingSight.JPG|מציאת הרוחב |
File:TakingSight.JPG|מציאת הרוחב הגאוגרפי על ידי מדידת גובה השמש בעת הצהריים במכשיר הסקסטנט. |
||
</gallery> |
</gallery> |
||
גרסה מ־09:05, 6 בנובמבר 2016
1. לכוון את הסקסטנט אל קו האופק
2. ללחוץ על המהדק כדי לשחרר את לוח המחוונים
3. להביא את השמש אל קו האופק
4. לשחרר את המהדק ולהתאים את מיקום השמש
5. לסובב קלות ימינה ושמאלה כדי לוודא את המיקום
6. לקרוא את הזווית הרשומה בחלון
סקסטנט הוא מכשיר מכני-אופטי למדידת זוויות, המשמש בעיקר לצורכי ניווט. המכשיר הומצא במחצית הראשונה של המאה השמונה עשרה.
שמו בא מהמילה הלטינית Sexstas שפירושה שישית (1/6), וזאת משום שהדגמים הראשונים של מכשיר זה היו בעלי קשת מדידה של שישית המעגל, 60 מעלות. עם פיתוח ושילוב של טכנולוגיה אופטית, הוכפלה פי שניים קשת המדידה ל-120 מעלות, אך שמו השתמר.
מכל עזרי הניווט, הסקסטנט הוא שמייצג ומסמל את יכולתו של האדם לנווט בלב ים, ללא כל קשר אל חוף מוכר. הסקסטנט הוא מכשיר חיוני ביותר במציאת מיקום על ידי ניווט אסטרונומי. עד היום, למרות אמצעי ניווט משוכללים כגון GPS, נמצא הסקסטנט בכל כלי שיט ומטוס כמכשיר גיבוי.
עקרון פעולה
הסקסטנט מורכב ממראות שמעבירות את אור הגורם השמיימי לעיגול המכיל בחציו מראה (המחזירה לעין את הגוף השמיימי) ובחציו השני זכוכית שקופה (המראה את האופק), על ידי שינוי זווית של מראה בחלק העליון של המכשיר "מורידים" את הגוף השמיימי עד שהוא משיק לאופק, וכך מוצאים את הזווית בינו לבין האופק. כדי למנוע נזק לעין מצפייה ישירה בשמש, נעשה שימוש בעדשות כהות אשר מקטינות את אור השמש.
יש צורך בשני תנאים לביצוע מדידות אמיתיות במכשיר:
- שהגוף השמימי יראה בבהירות ולא יכוסה בעננים או באובך.
- שהאופק ייראה בבהירות כקו חד ללא הפרעות ערפל, אובך וכדומה. מסיבה זו מדידת זוויות בלילה אינה יעילה כי עקב החשיכה קו האופק יראה קרוב יותר ולא במרחק האמיתי.
-
סקסטנט -
חלקי הסקסטנט. -
מציאת הרוחב הגאוגרפי על ידי מדידת גובה השמש בעת הצהריים במכשיר הסקסטנט.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סקסטנט באתר "שער לים"
- רב חובל אברהם אריאל, סיפורו של סקסטנט באתר משמר המורשת הימית.
