דלקת צוואר הרחם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 28: שורה 28:


== דרכי מניעה ==
== דרכי מניעה ==
כיימות שיטות למניעה ולהפחתת סיכון לדלקת צוואר הרחם.
קיימות שיטות למניעה ולהפחתת סיכון לדלקת צוואר הרחם:
# הימנעות מקיום יחסי מין שאינם מוגנים - יפחיתו את הסיכון למחלות והידבקויות.

# הימנעות מקיום יחסי מין שאינם מוגנים, תפחית את הסיכון למחלות והידבקויות.
# הימנעות משימוש בשטיפות, טמפונים ריחניים וקונדומים - יפחיתו את הסיכון לתגובה אלרגית שגורמת לדלקת.
# הימנעות מהמשימוש בשטיפות, טמפונים ריחניים וקונדומים, תפחית את הסיכון לתגובה אלרגית שגורמת לדלקת.
# החדרת עצמים לנרתיקים כמו מתקן למניעת הריון או טמפון, תוך הקפדה על ניקוי והיגיינה, ועל פי ההנחיות הנתונות.
# החדרת עצמים לנרתיקים כמו מתקן למניעת הריון או טמפון, תוך הקפדה על ניקוי והיגיינה, ועל פי ההנחיות הנתונות.



גרסה מ־20:13, 15 בפברואר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה

פרמטרים [ ICD9 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

דלקת צוואר הרחם
תחום גינקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים דלקת עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 253402 עריכת הנתון בוויקינתונים
DiseasesDB 30734
MeSH D002575
MedlinePlus 001495
סיווגים
ICD-10 N72
ICD-11 GA04 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דלקת צוואר הרחם (באנגלית: Cervicitis) היא מחלה דלקתית של צוואר הרחם. יש לדלקת צוואר הרחם אצל נשים תכונות רבות המשותפות עם דלקת השופכה אצל גברים ומקרים רבים נגרמים על ידי מחלות המועברות במגע מיני, ובמקרים קיצוניים הדלקת יכולה לגרום למוות. גורמים שאינם זיהומיים לדלקת צוואר הרחם כוללים התקן תוך-רחמי, דיאפרגמות למניעת הריון, תגובות אלרגיות לקוטלי זרע או לטקס של קונדומים. לעתים קרובות ניתן לבלבל דלקת צוואר הרחם עם עווית נרתיק, שהוא מצב רפואי הרבה יותר פשוט, אשר ניתן לתיקון באופן קל יחסית בעזרת תרגילים פשוטים.

גורמים 

דלקת צוואר הרחם יכולה להיגרם על ידי מספר של זיהומים, אשר הנפוצים ביותר הם כלמידיה וזיבה, כשכלמידיה מהווה כ- 40% מהמקרים.[1]  כמחצית מהנשים בהריון הן אסימפטומטיות לזיהם זיבה צוואר הרחם.[2] טריכומוניאזיס והרפס הם גורמים פחות נפוצים לדלקת צוואר הרחם. ישנו קשר עקבי בין M. genitalium ותסמונות זיהום במערכת הרביה הנשית. ספציפית, זיהום M. genitalium נמצא קשור באופן משמעותי לסיכון מוגבר לדלקת צוואר הרחם .[3]

דלקת צוואר רחם של מוגלתי רירי (MPC)

דלקת צוואר רחם של מוגלתי רירי (Mucopurulent cervicitis) מאופיין על ידי - מוגלתי או מוגלתי ריר האנדוצרוויקאלית (mucopurulent endocervical) תפליט שמתגלה בבתעלה האנדוצרוויקאלית או בתוך דגימה ספוגית האנדוצרוויקאלית. כמה מומחים גם אבחנו MPC על בסיס היכולת לגרום דימום בצוואר הרחם. לעומת זאת כמה מומחים רואים ב מספר גדל  של גרנולוציט תאי הדם הלבנים על endocervical גראם כדרך יעילה  באבחנה של MPC, קריטריון זה לא היה אחיד, היה לו ערך מנבא חיובי  קטן (PPV), הוא לא זמין בכמה הגדרות.  לMPC לרוב אין תסמינים, אבל יש נשים שיש להם הפרשה אי-נורמלית מהנרתיק,ו דימום נרתיקי (למשל, לאחר קיום יחסי מין). MPC יכול להיות נגרמת על ידי trachomatis כלמידיה או Neisseria gonorrhoeae; עם זאת, ברוב המקרים אף אורגניזם יכול להיות מבודד.[4] MPC יכול להימשך למרות תהכלים חוזרים ונשנים של טיפול מיקרוביאלית. כי נסיגה או שמנצלת עם C. trachomatis או N. gonorrhoeae בדרך כלל אינה מתרחשת אצל אנשים במקרים מתמדים של MPC, גורמים אחרים שאינם מיקרוביולוגיות  (למשל, דלקת באזור של חריגה בפעילות בלוטת התריס) עלול להיות מעורב.

אבחנה

במקרה שהתסמינים של הדלקת מופיעים, צריך לעבור בדיקה על ידי רופא. במקרים רבים, מתגלה הדלקת במהלך בדיקה שגרתית, כך שבמקרים כאלו התסמינים אינם מופיעים.

ניתן לאבחן את דלקת הצוואר בהרבה דרכים : דרך ראשונה היא בדיקת האגן -בדיקה זו תתבצע באמצעות הפעלת לחץ על הבטן על ידי הרופא כך שהוא מחדיר אצבע נתונה בכפפה לתוך הנרתיק בו זמנית. ובכך יוכל לזהות חריגויות של אברי אגן, הכוללות את צוואר הרחם. בדיקת פאפ (PAP) לבדיקה זו, הרופא יקח באמצעות מברשת או ספוגית, דוגמית תאים מהנרתיק וצוואר הרחם, התאים שגורדו נאספים לתוך כלי מיוחד ונשלחים למעבדה, על מנת לבדוק חריגות.

טיפול

לא קיים טיפול קונבנציונלי לדלקת צוואר הרחם . זה תלוי מצב כך שהרופא יבחר את הטפול הטוב ביותר באופן אישי, ו בהתבסס על מספר גורמים הכוללים את הבריאות הכללית, ההיסטוריה הרפואית, חומרת התסמינים ומידת הדלקת.

כאשר נקבע הגורם לדלקת, ניתן לטפל בו. הטיפול הנפוץ ביותר הוא מתן אנטיביוטיקה על מנת לחסל את כל הזיהומים. במקרה של אי קבלת טיפול, המצב עלול להחמיר, להימשך שנים, והחמרת התסמינים ולגרום לכאבים בעת קיום יחסי מין.

לעתים לא שכיחות יש צורך בטיפולים פיזיקליים מקומיים לסילוק הרקמות הדלקתיות כמו חומצה טריכלורואצטית, פודופילין, חנקת הכסף, משחת פלואורו אורציל, צריבה בלייזר, הקפאה וצריבה חשמלית.

דרכי מניעה

קיימות שיטות למניעה ולהפחתת סיכון לדלקת צוואר הרחם:

  1. הימנעות מקיום יחסי מין שאינם מוגנים - יפחיתו את הסיכון למחלות והידבקויות.
  2. הימנעות משימוש בשטיפות, טמפונים ריחניים וקונדומים - יפחיתו את הסיכון לתגובה אלרגית שגורמת לדלקת.
  3. החדרת עצמים לנרתיקים כמו מתקן למניעת הריון או טמפון, תוך הקפדה על ניקוי והיגיינה, ועל פי ההנחיות הנתונות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Mitchell, Richard Sheppard; Kumar, Vinay; Robbins, Stanley L.; Abbas, Abul K.; Fausto, Nelson (2007). Robbins basic pathology (8th ed.). Saunders/Elsevier. pp. 716–8. ISBN 1-4160-2973-7.
  2. ^ Kenner, Carole (2014). Comprehensive neonatal nursing care (5th ed.). New York, NY: Springer Publishing Company, LLC. ISBN 9780826109750.
  3. ^ Lis, R.; Rowhani-Rahbar, A.; Manhart, L. E. (2015). "Mycoplasma genitalium Infection and Female Reproductive Tract Disease: A Meta-Analysis". Clinical Infectious Diseases. 61: 418–26. doi:10.1093/cid/civ312. ISSN 1058-4838. PMID 25900174.
  4. ^ Hynes NA (2008-10-30). "hopkins-abxguide.org". Point-of-care Information Technology. Johns Hopkins University. נבדק ב-2010-02-03.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.