בלד – הבדלי גרסאות
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים# |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{ס:\1| |
||
שורה 29: | שורה 29: | ||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
קיימות עדויות להתיישבות באזור כבר ב[[תקופת הברזל]], אך רק ב |
קיימות עדויות להתיישבות באזור כבר ב[[תקופת הברזל]], אך רק ב[[המאה השביעית|מאה השביעית]], עם הגיעם של ראשוני ה[[סלאבים]], החלה התיישבות משמעותית. ב-[[1004]] מסר הקיסר [[היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|היינריך השני]] את ה[[מבצר]] ואת אדמותיה של בלד ל[[בישוף]] של [[בריקסן]], שבדרום [[טירול (אזור היסטורי)|טירול]]. היא נותרה בשליטת הבישופים עד לראשית [[המאה ה-19]], אז עברה לידי [[בית הבסבורג]]. |
||
יופיו של המקום נודע כבר ב[[ימי הביניים]], אך ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] היו ששקלו לייבש את האגם כדי להשתמש ב[[חרסית]] שבקרקעיתו לייצור [[לבנה (בנייה)|לבנים]]. ב-[[1855]] פתח יזם [[שווייץ|שווייצרי]] [[מרחצאות]], והפוטנציאל ה[[תיירות|תיירותי]] של העיירה החל להתממש. התיירות קיבלה תנופה משמעותית ב-[[1870]], עם חנוכת קו ה[[רכבת]] בין [[ליובליאנה]] ל[[פילאך]], שעבר ליד בלד. |
יופיו של המקום נודע כבר ב[[ימי הביניים]], אך ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] היו ששקלו לייבש את האגם כדי להשתמש ב[[חרסית]] שבקרקעיתו לייצור [[לבנה (בנייה)|לבנים]]. ב-[[1855]] פתח יזם [[שווייץ|שווייצרי]] [[מרחצאות]], והפוטנציאל ה[[תיירות|תיירותי]] של העיירה החל להתממש. התיירות קיבלה תנופה משמעותית ב-[[1870]], עם חנוכת קו ה[[רכבת]] בין [[ליובליאנה]] ל[[פילאך]], שעבר ליד בלד. |
גרסה מ־06:12, 6 באפריל 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ שנת צפיפות, שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
סמל בלד | |
אגם בלד | |
מדינה | סלובניה |
---|---|
שטח | 188.50 קמ"ר |
גובה | 501 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 8,043 (1 בינואר 2020) |
קואורדינטות | 46°22′00″N 14°07′00″E / 46.3666666666667°N 14.1166666666667°E |
אזור זמן | UTC+1 |
http://www.bled.si/ | |
בלד (בסלובנית: Bled) היא עיירת נופש בצפון-מערב סלובניה, השוכנת לחופו של אגם קטן בעל אותו שם. בעיירה מתגוררים כ-8,000 תושבים.
היסטוריה
קיימות עדויות להתיישבות באזור כבר בתקופת הברזל, אך רק במאה השביעית, עם הגיעם של ראשוני הסלאבים, החלה התיישבות משמעותית. ב-1004 מסר הקיסר היינריך השני את המבצר ואת אדמותיה של בלד לבישוף של בריקסן, שבדרום טירול. היא נותרה בשליטת הבישופים עד לראשית המאה ה-19, אז עברה לידי בית הבסבורג.
יופיו של המקום נודע כבר בימי הביניים, אך במאה ה-18 היו ששקלו לייבש את האגם כדי להשתמש בחרסית שבקרקעיתו לייצור לבנים. ב-1855 פתח יזם שווייצרי מרחצאות, והפוטנציאל התיירותי של העיירה החל להתממש. התיירות קיבלה תנופה משמעותית ב-1870, עם חנוכת קו הרכבת בין ליובליאנה לפילאך, שעבר ליד בלד.
בבלד שכן מעון הקיץ של משפחת המלוכה ששלטה בממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים בין מלחמות העולם.
תיירות
אגם בלד הוא מקור המשיכה העיקרי של בלד. על מנת להגן עליו, השיט היחיד המותר בו הוא של סירות משוטים. בלב האגם אי קטן (Blejski Otok), ובו כנסייה מהמאה התשיעית. בכנסייה פעמון כבד מהמאה ה-15, שעל פי המסורת המקומית, משאלתו של המצלצל בו תתגשם. הכנסייה היא מקום פופולרי לחתונות בסלובניה.
בגובה של 130 מ' מעל בלד מתנשא מבצר בלד (Blejski Grad), שהוקם במאה ה-11, ושימש כמקום מושבם של הבישופים מבריקסן במשך כ-800 שנים. בתוך המבצר יש מוזיאון להיסטוריה של האזור.
בלד מהווה גם נקודת מוצא נוחה לטיולים באלפים היוליאניים.
בקרבת בלד, נמצא קניון וינטגר, שלאורכו (1.6 ק"מ) ניתן לטייל על שבילי עץ ולהנות מזרימת נהר הרדובנה, בריכות, מפלים ומטבע פראי.
גלריית תמונות
-
המבצר מעל האגם
-
תצפית מהמבצר על העיר
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של בלד (בסלובנית)
- אתר האי בלד
- עוזי טאובר, אגם בלד - הפנינה של סלובניה, באתר GoTravel