אתנן זונה ומחיר כלב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אתנן זונה: הרחבה קלה
שורה 6: שורה 6:


אין האתנן נאסר לבית המקדש, אלא אם כן ניתן על ידי מבצע החדירה, ואפילו אם קיים את יחסי המין עם [[זכר]] (דהיינו שזכר קיים [[מין אנאלי]] עם זכר אחר, מה שנחשב ל[[איסור משכב זכר]]), אבל אם ניתן על ידי הנבעל, מותר האתנן לבית המקדש,{{הערה|{{בבלי|תמורה|כט|ב}}; {{רמב"ם||איסורי מזבח|ד|ט}}.}} גם אם הנבעל הוא זכר.{{הערה|[[מנחת חינוך]], מצווה תקע"א.}}
אין האתנן נאסר לבית המקדש, אלא אם כן ניתן על ידי מבצע החדירה, ואפילו אם קיים את יחסי המין עם [[זכר]] (דהיינו שזכר קיים [[מין אנאלי]] עם זכר אחר, מה שנחשב ל[[איסור משכב זכר]]), אבל אם ניתן על ידי הנבעל, מותר האתנן לבית המקדש,{{הערה|{{בבלי|תמורה|כט|ב}}; {{רמב"ם||איסורי מזבח|ד|ט}}.}} גם אם הנבעל הוא זכר.{{הערה|[[מנחת חינוך]], מצווה תקע"א.}}

איסור הבאת האתנן אינו בהבאה הפיזית אל בית המקדש{{הערה|[[ספרי]].}}, אלא בהגשתו לקרבן: [[הקדש (הלכה)|הקדשתו]] לקרבן, {{הערה|[[תוספתא]], מסכת מכות, פרק ד'. אמנם ראו [[מנחת חינוך]], מצווה תקע"א הסובר אחרת.}} [[שחיטה (מצווה)|שחיטתו]], {{הערה|ספרי; רבי [[אליעזר ממיץ]], '''ספר יראים''', סימן רצ"ג.}}, הקרבתו על המזבח, {{הערה|{{רמב"ם||איסורי מזבח|ג|ז}}.}} וזריקת דמו.{{הערה|[[תוספתא]], מסכת מכות, פרק ד'.}}


==מחיר כלב==
==מחיר כלב==

גרסה מ־14:32, 3 ביולי 2017

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב, היא מצוות לא תעשה המופיעה בפרשת כי תצא.[1]

אתנן זונה

אתנן הוא השכר הניתן לזונה. תשלום שכר לקדשה נחשב לחילול מצוות ה', והבאתם אל בית המקדש נאסרה משום שיש בכך עבודת אלילים וחילול הקודש. מקדשים אשר הגיעו אליהם עולי רגל היוו מקום מפגש לזנות בשכר. אווירה זאת נתפסה כלא מוסרית היות והרווח הגיע ממקום לא מוסרי, כפי שבא לידי ביטוי בדברי הושע הנביא המוכיח את העם בדבריו: "לֹא-אֶפְקוֹד עַל-בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה, וְעַל-כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה--כִּי-הֵם עִם-הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ, וְעִם-הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ; וְעָם לֹא-יָבִין, יִלָּבֵט"[2] לדעת יעקב חיים טיגאי, הזנות לא הייתה מנוהלת על ידי המקדש והן לא חויבו בטקס דתי כפי הנהוג ביוון העתיקה.

אין האתנן נאסר לבית המקדש, אלא אם כן ניתן על ידי מבצע החדירה, ואפילו אם קיים את יחסי המין עם זכר (דהיינו שזכר קיים מין אנאלי עם זכר אחר, מה שנחשב לאיסור משכב זכר), אבל אם ניתן על ידי הנבעל, מותר האתנן לבית המקדש,[3] גם אם הנבעל הוא זכר.[4]

איסור הבאת האתנן אינו בהבאה הפיזית אל בית המקדש[5], אלא בהגשתו לקרבן: הקדשתו לקרבן, [6] שחיטתו, [7], הקרבתו על המזבח, [8] וזריקת דמו.[9]

מחיר כלב

חז"ל מפרשים את הביטוי "מְחִיר כֶּלֶב" בהחלפת שה בכלב. בפרשנות המודרנית פורש ביטוי זה כשכרה של הקדשה, מתוך הסברה כי המילה כלב היא כינוי שרווח במזרח הקדום לקדש. הסבר זה מבוסס על התקבולת המופיעה בפסוק: המילה אתנן מקבילה למילה מחיר ואילו המילה זונה מקבילה למילה כלב.[10] למילה "כלב" בציווי החוק מספר פירושים: יש הסוברים כי המונח "כלב" מתייחס לזונה ממין זכר.[11]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ט.
  2. ^ ספר הושע, פרק ד', פסוק י"ד.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף כ"ט, עמוד ב';
    שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק איסורי מזב"ח, הלכות ד'ט'.
  4. ^ מנחת חינוך, מצווה תקע"א.
  5. ^ ספרי.
  6. ^ תוספתא, מסכת מכות, פרק ד'. אמנם ראו מנחת חינוך, מצווה תקע"א הסובר אחרת.
  7. ^ ספרי; רבי אליעזר ממיץ, ספר יראים, סימן רצ"ג.
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק איסורי מזב"ח, הלכות ג'ז'.
  9. ^ תוספתא, מסכת מכות, פרק ד'.
  10. ^ דוד כהן-צמח, עולם התנ"ך: דברים, תל אביב, דודזון עתי, 1997, ע"מ 180
  11. ^ יעקב חיים טיגאי, מקרא לישראל: דברים ט"ז, י"ח - ל"ד, י"ב, ירושלים, מאגנס, 2016, ע"מ 582-581