ייעוץ פסיכולוגי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:52, 16 ביולי 2017

ייעוץ פסיכולוגי פירושו אבחון, מתן ייעוץ תפקודי-התנהגותי ותמיכה פסיכולוגית בכלל, וטיפול נפשי, על פי ידע וכלים פסיכולוגיים שככלל הם מבוססים מדעית ו\או קונבנציונאליים בפסיכולוגיה, כאשר הייעוץ הפסיכולוגי ניתן תמיד על ידי פסיכולוג שהוא המוכשר לתת אותו. ייעוץ פסיכולוגי יכול להיות נוירופסיכולוגי וילמד את הפרט לווסת התנהגויות על סמך מניפולציות מחשבתיות על אזורים מוחיים שונים, כמו בצורה מסוימת של היפנוזה עצמית, אוטוסוגסטיה, וביופידבק, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, כגון הענקת טכניקות קוגניטיביות להתמודדות עם תחושות דכדוך ודיכוי עצמי כמו על ידי שינוי דפוס הייחוסים שהפרט עושה, חיסול תפיסות אוטומטיות-דפרסוגוניות, פירוק סכמות דפרסוגניות ומעכבות. הענקת טכניקות לארגון זמן וכלכלה בדרכים שונות המותאמות למטופל, טיפול בלקויות למידה והענקת טכניקות יעילות להתמודדות עימן, וכן, טיפול פסיכולוגי במחלות פסיכיאטריות שונות, לעתים כחלק מטיפול תרופתי, כגון הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעה דלוזיונלית (הפרעת הרהורי-שווא), סכיזופרניה, טיפול בגישה מדעית להפרעות אישיות, ביצוע היפנוזה, ועוד. פסיכולוגים לרוב גם מעניקים טיפול פסיכואנליטי, אם כי לא בהכרח בגישה פרוידיאנית, אלא בגישות פסיכודינאמיות מודרניות יותר (כמו זו האדלריאנית), אשר נחלו הצלחה מרובה יותר מהגישות הקלאסיות ושהן הרבה יותר ממוקדות לבעיות ספציפיות, והטיפול בהן אורך פחות זמן (שבועות עד חודשים לעומת שנים בטיפולים הקלאסיים).

ככלל, פסיכולוג אינו רופא ואינו רושם תרופות, אך פסיכולוג המוכשר בתחום ביופסיכולוגי או טיפולי הוא הסמכות לקבוע בצורה מעמיקה אם בעיה מסוימת ראויה לטיפול תרופתי, ואפשר שידגים מן הידע המחקרי, בחוות דעתו, את הטיפול התרופתי הקונבנציונאלי היעיל ביותר לכאורה להפרעה נתונה ויכווין רופאים במתן טיפולים כאלה ובסנכרון שלהם עם מצבו הנפשי ונפשו המודעת של הפציינט.

בין ייעוץ פסיכולוגי לפסיכיאטריה וההבדלים ביניהם

ראו גם – פסיכותרפיה, פסיכואנליזה, פסיכיאטריה

ייעוץ פסיכיאטרי (פסיכותרפיה ופסיכואנליזה) הוא ייעוץ טיפולי-נפשי שאינו בהכרח מעמיק כמו ייעוץ פסיכולוגי, ונוגע גם לטיפול בתרופות פסיכיאטריות. פסיכולוג עלול להפנות את מטופלו או לקוחו לפסיכיאטר לקבלת טיפול פסיכיאטרי, בין אם לסייע לטיפול הקיים בתרופות, ובין אם להמשך טיפול תרופתי בלבד. פסיכותרפיה היא מונח כללי המתאר טיפול "נפשי". לא כל התרפיות הנוגעות לנפש הן פסיכולוגיות-מדעיות. טיפול פסיכולוגי ניתן אך ורק על ידי פסיכולוג ומתן ייעוץ פסיכולוגי על ידי מי שאינו פסיכולוג יכול להיות מטעה ומסוכן והוא עבירה על החוק. החוק בישראל קובע: "לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג".^[1]

בפסיכיאטריה מטפלים באמצעות תרופות והזרקת תרופות בלבד, אמצעי זה פחות אפקטיבי ורק מספק רגיעה זמנית, לעיתים אף רק בעל השפעה פסיכולוגית כפלצבו כטיפול בבעיה - המטופל מאמין שהוא נדרש לתרופות ולאור השימוש בתרופה הבעיה תטופל ולכן ממתן את עצמו, מחשבותיו ורגשותיו לאחר השימוש בתרופות. בפסיכותרפיה מטפלים טיפול נפשי או רגשי באמצעי עיסוק, כמו שיחות עם אנשים, מעורבות חברתית, טיפול באמצעות אמנות או חיות. כשעצם העיסוק בשיח, בעבודה או בפעילות מסוימת מסיח את הדעת ומאפשר את השמירה על השפיות, בנוסף למניעת אפשרות לאיבוד שפיותו של האדם.

לעתים אנשים נקלעים למצב של חוסר שפיות לאחר ובמהלך תאונה, פציעה, מחלה קשה, מוות או התאבדות של הורים. מצב שכזה יכול גם להיווצר במקרה של גירושים או גירושי הורים. הסתבכות, הסתובבות, היכרות, מפגש, התיידדות ושיח עם אנשים לא שפויים או בעלי בעיות ומצוקות קשות משל עצמם - גם יכול להשפיע על מצבו הנפשי של אדם באופן אישי ויוצר אפקט וזיכרון בלתי ניתנים למחיקה, שיכולים להוביל לבעיה פסיכולוגית אצלו עצמו (לדוגמא: גם פסיכולוגים רבים פונים בעצמם לייעוץ פסיכולוגי לאור המצבים בהם יוצא להם להיתקל ולטפל. ראו גם: בטיפול). אירועים נוספים שיכולים להוביל אדם למצב של חוסר שפיות הם:בגידה מצד בן או בת זוג, סירוב מצד בן או בת הזוג לקיים יחסים עם בן או בת זוגה, בעיות במשפחה, אבטלה, אי יכולת למצוא בן או בת זוג מתאימים לנישואים, אי-יכולת להרות, אירוע אונס, אירוע תקיפה, אירוע גניבה, שיחה לא נעימה עם אדם שהובילה לפגיעה נפשית וחוסר יציבות נפשית, חשש ופחד ממחלות, חיידקים ומחלות מין, שימוש בסמים, אלכוהול, לימודי דת (בעיקר תורת הקבלה), מצב של שברון לב או סירוב מצד בן-זוג פוטנציאלי לנישואים או אפשרות לקשר. לרוב אירוע שכזה קורה במעמד של חוסר עבודה במקביל, כי אז גם במקרה של פרידה אין דבר שיסיח את הדעת או יצור עיסוק לאותו אדם. לאור כך, במצבים שכאלו כדאי להימנע מקשר, בנוסף להימנע מלהיקלע למצב שכזה.

קופות החולים מאפשרות ייעוץ פסיכולוגי והעמדת קבוצות ייעוץ בתשלום של עד 150 ש"ח לפגישה עם פסיכולוג או פסיכיאטר, כשקופות החולים גם מאפשרות העמדת קבוצות, במידה ואדם אינו מעוניין ללכת לשם לבד. הדבר גם מתאפשר לצורך טיפול בבעיות חברתיות של אנשים ובבעיות זוגיות.

ייעוץ פסיכולוגי בישראל

ניתן להיוועץ בפסיכולוגים פרטיים או ממשלתיים. קיימים בתי חולים לבריאות הנפש בהם ניתן לקבל ייעוץ או אשפוז. לשם לקיחת אדם מסוים למקום שכזה נדרש אישור הורים, זאת במידה והוגדר כמוגבל נפשית, אחרת הדבר נחשב לחטיפה, והעונש בהתאם. במידה ולא הוגדר כמוגבל נפשית, אין טעם לקחת מישהו למקום שכזה, והדבר נחשב לטעות. קיימת גם אפשרות להיוועץ בפסיכולוגים או פסיכיאטרים מטעם קופות החולים, שם הייעוץ ניתן בחינם או בעלות מוזלת לפגישה. קיימים גם קבוצות וקבוצות תמיכה לבעלי בעיות חברתיות, ומשפחות של בעלי מוגבלויות, נפגעי נפש ומוגבלים נפשית.

נוער בסיכון וצעירים במצוקה

משרד הרווחה מעמיד ארגונים ומסגרות לנוער במצוקה, בסיוע עובדים סוציאלים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. בנוסף לבעלי בעיות אכילה, אלכוהול וסמים. מפעיל מעונות יום, משפחות אומנה, מועדוניות ומסגרות אחרות בקהילה.^[2]

נוצרים, דרוזים, מוסלמים, דתיים וחרדים בצה"ל

ראו גם – צבא הגנה לישראל

בצה"ל קיימים ארגונים ומקצועות שתפקידם לסייע לצעירים ממשפחות בהם פחות מקובל להתגייס לצה"ל ושפחותיהם מתנגדים לגיוסם ולבישת המדים. עיקרי מחזיקי התפקידים הם מש"קיות ת"ש וחינוך. בנוסף קיימים יחידות ייעודיות לחרדים ודתיים כדוגמאת (הנח"ל החרדי) וכדומה.

להט"בים במצוקה

לעתים קיימת התנגדות מצד ההורים והסביבה לקיום אורח חיים הומוסקסואלי, ואף מקרים של הטרדות מיניות ומחלות מין בקרב הקהילה. קיימים ארגונים התומכים והמסייעים לנוער ומבוגרים במצבים שכאלו ובשיקומם הנפשי והמקצועי.^[3]

סיוע לנפגעי תקיפה מינית

קיימים בישראל ארגונים המסייעים טלפונית לנפגעות תקיפה מינית, שחוו אונס או פגיעה מינית באמצעים כללים או סם אונס. בנוסף קיימים מוסדות ומקלטים לנפגעות תקיפה מינית. על-מנת להגיש תלונה מובהקת ועליה לתביעה כהוכחה לתקיפה מינית יש להגיע לתחנת המשטרה ישר לאחר האירוע לאסיפת דגימת הזרע להוכחת מקרה התקיפה והתוקף. במקרה של שימוש בקונדום, קיימים אמצעי מעקב של הקלטה והאזנות, ניתן להיעזר ביחידת הסיגינט של המשטרה.

סיוע לנפגעי אלימות במשפחה

קיימים מוסדות ומקלטים לנשים מוכות ומשפחותיהן, במימון ממשלתי ופרטי. לצורך הוכחת הפגיעה ופתיחת תיק במשטרה כולל הנפקת צו הסגרה וצו הרחקה יש לגשת עם שתי עדים.

הערות שוליים

^ חוק הפסיכולוגים, סעיף 5
^ ילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
^ ארגונים של הקהילה ההומו-לסבית

[1] חוק הפסיכולוגים, סעיף 5

[2] ילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

[3] ארגונים של הקהילה ההומו-לסבית

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 בפסיכיאטריה מטפלים באמצעות תרופות והזרקת תרופות בלבד, אמצעי זה פחות אפקטיבי ורק מספק רגיעה זמנית, לעיתים אף רק בעל השפעה פסיכולוגית כ[[פלצבו]] כטיפול בבעיה - המטופל מאמין שהוא נדרש לתרופות ולאור השימוש בתרופה הבעיה תטופל ולכן ממתן את עצמו, מחשבותיו ורגשותיו לאחר השימוש בתרופות. בפסיכותרפיה מטפלים טיפול נפשי או רגשי באמצעי עיסוק, כמו שיחות עם אנשים, מעורבות חברתית, טיפול באמצעות אמנות או חיות. כשעצם העיסוק בשיח, בעבודה או בפעילות מסוימת מסיח את הדעת ומאפשר את השמירה על השפיות, בנוסף למניעת אפשרות לאיבוד שפיותו של האדם.
-לעתים אנשים נקלעים למצב של חוסר שפיות לאחר ובמהלך תאונה, פציעה, מחלה קשה, מוות או התאבדות של הורים. מצב שכזה יכול גם להיווצר במקרה של גירושים או גירושי הורים. הסתבכות, הסתובבות, היכרות, מפגש, התיידדות ושיח עם אנשים לא שפויים או בעלי בעיות ומצוקות קשות משל עצמם - גם יכול להשפיע על מצבו הנפשי של אדם באופן אישי ויוצר אפקט וזיכרון בלתי ניתנים למחיקה, שיכולים להוביל לבעיה פסיכולוגית אצלו עצמו (לדוגמא: גם פסיכולוגים רבים פונים בעצמם לייעוץ פסיכולוגי לאור המצבים בהם יוצא להם להיתקל ולטפל. ראו גם: [[בטיפול]]). אירועים נוספים שיכולים להוביל אדם למצב של חוסר שפיות הם:בגידה מצד בן או בת זוג, בעיות במשפחה, אבטלה, אי יכולת למצוא בן או בת זוג מתאימים לנישואים, אי-יכולת להרות, אירוע אונס, אירוע תקיפה, אירוע גניבה, שיחה לא נעימה עם אדם שהובילה לפגיעה נפשית וחוסר יציבות נפשית, חשש ופחד ממחלות, חיידקים ומחלות מין, שימוש בסמים, אלכוהול, לימודי דת (בעיקר תורת ה[[קבלה]]), מצב של שברון לב או סירוב מצד בן-זוג פוטנציאלי לנישואים או אפשרות לקשר. לרוב אירוע שכזה קורה במעמד של חוסר עבודה במקביל, כי אז גם במקרה של פרידה אין דבר שיסיח את הדעת או יצור עיסוק לאותו אדם. לאור כך, במצבים שכאלו כדאי להימנע מקשר, בנוסף להימנע מלהיקלע למצב שכזה.
+לעתים אנשים נקלעים למצב של חוסר שפיות לאחר ובמהלך תאונה, פציעה, מחלה קשה, מוות או התאבדות של הורים. מצב שכזה יכול גם להיווצר במקרה של גירושים או גירושי הורים. הסתבכות, הסתובבות, היכרות, מפגש, התיידדות ושיח עם אנשים לא שפויים או בעלי בעיות ומצוקות קשות משל עצמם - גם יכול להשפיע על מצבו הנפשי של אדם באופן אישי ויוצר אפקט וזיכרון בלתי ניתנים למחיקה, שיכולים להוביל לבעיה פסיכולוגית אצלו עצמו (לדוגמא: גם פסיכולוגים רבים פונים בעצמם לייעוץ פסיכולוגי לאור המצבים בהם יוצא להם להיתקל ולטפל. ראו גם: [[בטיפול]]). אירועים נוספים שיכולים להוביל אדם למצב של חוסר שפיות הם:בגידה מצד בן או בת זוג, סירוב מצד בן או בת הזוג לקיים יחסים עם בן או בת זוגה, בעיות במשפחה, אבטלה, אי יכולת למצוא בן או בת זוג מתאימים לנישואים, אי-יכולת להרות, אירוע אונס, אירוע תקיפה, אירוע גניבה, שיחה לא נעימה עם אדם שהובילה לפגיעה נפשית וחוסר יציבות נפשית, חשש ופחד ממחלות, חיידקים ומחלות מין, שימוש בסמים, אלכוהול, לימודי דת (בעיקר תורת ה[[קבלה]]), מצב של שברון לב או סירוב מצד בן-זוג פוטנציאלי לנישואים או אפשרות לקשר. לרוב אירוע שכזה קורה במעמד של חוסר עבודה במקביל, כי אז גם במקרה של פרידה אין דבר שיסיח את הדעת או יצור עיסוק לאותו אדם. לאור כך, במצבים שכאלו כדאי להימנע מקשר, בנוסף להימנע מלהיקלע למצב שכזה.
 קופות החולים מאפשרות ייעוץ פסיכולוגי והעמדת קבוצות ייעוץ בתשלום של עד 150 ש"ח לפגישה עם [[פסיכולוג]] או [[פסיכיאטר]], כשקופות החולים גם מאפשרות העמדת קבוצות, במידה ואדם אינו מעוניין ללכת לשם לבד. הדבר גם מתאפשר לצורך טיפול בבעיות חברתיות של אנשים ובבעיות זוגיות.