הלל דן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:17, 21 ביולי 2017

הלל דן (1900–1969), מראשוני העלייה השלישית, היה ממנהלי חברת סולל בונה ועמד בראשה מהתקופה שלפני הקמת המדינה ועד שנות החמישים.

חייו

דן נולד בליטא בשנת 1900 לשרגא ויהודית ועלה ארצה ב-1920. היה ממנהיגי גדוד העבודה, עבד בסלילת כבישים, בחציבה ובשיתוף פעולה עם סולל בונה. עבד בנהריים במפעל החשמל של פנחס רוטנברג.

דן היה אחד מחמשת מנהלי סולל-בונה מ-1933. סולל-בונה, שהייתה חברה הסתדרותית, פעלה בתקופת כהונתו הן לקידום מטרות עסקיות והן ציוניות. הלל דן גם הרחיב את פעולת המשק ההסתדרותי לתחומי התעשייה. לפי שמחה בלאס, הלל דן הוא אחד מארבעה אנשים שתרמו, לפני קום המדינה, "תרומה שאחר לא היה תורם". וכך כתב עליו:^[1].

כמעט לבדו הקים את התעשיה ההסתדרותית. אם לא יושמדו המסמכים, ידעו כותבי ההיסטוריה להעריך את תרומתו הסגולית לגיבוש הכוח, שעל בסיסו הוקמה המדינה.

ב1953 נענה לבקשת הממשלה ועמד, יחד עם פנחס ספיר בראשות מינהל מיוחד שיטפל בשילומים מגרמניה, לאחר שלוש שנים שב לעבודה מלאה בסולל בונה^[2].

בשלהי שנות ה-50 נקלע לעימותים עם בכירי ההסתדרות ומפלגת מפא"י. הם סברו שהתנהלותו דורסנית וכוחנית, והוא, כמו החברה שעמד בראשה, סולל בונה, צוברים עוצמה רבה מדי שעלולה להוות סכנה למשק כולו. מזכ"ל ההסתדרות דאז, פנחס לבון, הקים ועדה שהמליצה על פיצול סולל בונה לשלוש חטיבות נפרדות, ולאחר הפיצול, ב-1958, עזב דן את החברה שהיתה מזוהה עימו במשך שלושים שנה.^[3]

לאחר שסיים את תפקידו כאחראי לניהול המשק ההסתדרותי (סולל בונה, כור) פנה הלל דן לפעול בשוק הפרטי. כן ניהל מ-1962 את החברה לפיתוח המדע מטעם משרד הביטחון. דן נפטר ב-9 בינואר 1969 מהתקף לב בעת עמדו על דוכן העדים בבית המשפט במסגרת תביעה נגדו בנוגע לעסקיו הפרטיים^[4].

דן נישא לחיה לבית אליס, ולהם שתי בנות.

ספרו

בדרך לא סלולה: הגדת סולל בונה, הוצאת שוקן, תשכ"ג (1963)

קישורים חיצוניים

הלל דן, באתר בית אלון
דוד תדהר (עורך), "הלל (זלמן) דן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4425
אתר אודותיו

הערות שוליים

^ שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, ע' 25
^ שלמה שבא, דרך במדבר, ע' 271
^ שלמה שבא, דרך במדבר, ע' 283 ואילך
^ הלל דן, דבר, 10 בינואר 1969

[1] שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, ע' 25

[2] שלמה שבא, דרך במדבר, ע' 271

[3] שלמה שבא, דרך במדבר, ע' 283 ואילך

[4] הלל דן, דבר, 10 בינואר 1969

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 {{ציטוט|תוכן=כמעט לבדו הקים את התעשיה ההסתדרותית. אם לא יושמדו המסמכים, ידעו כותבי ההיסטוריה להעריך את תרומתו הסגולית לגיבוש הכוח, שעל בסיסו הוקמה המדינה.}}
-ב[[1953]]נענה לבקשת הממשלה ועמד, יחד עם [[פנחס ספיר]] בראשות מינהל מיוחד שיטפל בשילומים מגרמניה, לאחר שלוש שנים שב לעבודה מלאה בסולל בונה{{הערה|1=שלמה שבא, דרך במדבר, ע' 271}}.{{ש}}
+ב[[1953]] נענה לבקשת הממשלה ועמד, יחד עם [[פנחס ספיר]] בראשות מינהל מיוחד שיטפל בשילומים מגרמניה, לאחר שלוש שנים שב לעבודה מלאה בסולל בונה{{הערה|1=שלמה שבא, דרך במדבר, ע' 271}}.{{ש}}
 בשלהי [[שנות ה-50]] נקלע לעימותים עם בכירי [[הסתדרות העובדים הכללית|ההסתדרות]] ומפלגת [[מפא"י]]. הם סברו שהתנהלותו דורסנית וכוחנית, והוא, כמו החברה שעמד בראשה, סולל בונה, צוברים עוצמה רבה מדי שעלולה להוות סכנה למשק כולו. מזכ"ל ההסתדרות דאז, [[פנחס לבון]], הקים ועדה שהמליצה על פיצול סולל בונה לשלוש חטיבות נפרדות, ולאחר הפיצול, ב-[[1958]], עזב דן את החברה שהיתה מזוהה עימו במשך שלושים שנה.{{הערה|1=שלמה שבא, דרך במדבר, ע' 283 ואילך}}