בית אלישבע – הבדלי גרסאות
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
Netanel488 (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מבנה|סגנון אדריכלי=הסגנון הבנלאומי|מפה={{ממי}}}} |
{{מבנה|סגנון אדריכלי=הסגנון הבנלאומי|מפה={{ממי}}}} |
||
'''בית אלישבע''' הוא מבנה ציבור בשכונת [[קטמון]] שב[[ירושלים]]. המבנה ניצב בפינת הרחובות אלעזר המודעי וחזקיהו המלך. את הקמת המבנה יזמה [[מועצת הפועלות]] (כיום |
'''בית אלישבע''' הוא מבנה ציבור בשכונת [[קטמון]] שב[[ירושלים]]. המבנה ניצב בפינת הרחובות אלעזר המודעי וחזקיהו המלך. את הקמת המבנה יזמה [[מועצת הפועלות]] (כיום ״נעמת״), תנועת הנשים של [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|ההסתדרות]], והוא שימש כמרכז תרבות, [[מעון יום]] ומרכז [[הכשרה מקצועית]] לנשים. הבניין נחנך בשנת [[1963]] ונקרא על שם [[אלישבע קפלן אשכול]], מאנשי [[העלייה השלישית]] ואשתו השנייה של ראש הממשלה השלישי [[לוי אשכול]]. |
||
לאחר שמרכז ההכשרה נסגר, שימש המבנה כמרכז לפעילות נוער. בשנות ה-90 התמקם בו [[רעות (בית ספר בירושלים)|בית הספר הפלורליסטי "רעות"]]. בתחילת שנות האלפיים ביקשו תושבי שכונת קטמון מהעירייה להפוך את המבנה ל[[מתנ"ס]] ומרכז קהילתי, אך |
לאחר שמרכז ההכשרה נסגר, שימש המבנה כמרכז לפעילות נוער. בשנות ה-90 התמקם בו [[רעות (בית ספר בירושלים)|בית הספר הפלורליסטי "רעות"]]. בתחילת שנות האלפיים ביקשו תושבי שכונת קטמון מהעירייה להפוך את המבנה ל[[מתנ"ס]] ומרכז קהילתי, אך בקשתם לא נענתה. |
||
כיום משמש חלקו המרכזי של המבנה את הסניף הירושלמי של [[סטודיו למשחק ניסן נתיב|בית הספר למשחק ניסן נתיב]], ובחצרו הוקם במבנה זמני אולם ספורט המשמש בשבתות גם כבית כנסת. בחלק התחתון של המבנה |
כיום משמש חלקו המרכזי של המבנה את הסניף הירושלמי של [[סטודיו למשחק ניסן נתיב|בית הספר למשחק ניסן נתיב]], ובחצרו הוקם במבנה זמני אולם ספורט המשמש בשבתות גם כבית כנסת. בחלק התחתון של המבנה פועלים עד היום גני ילדים. |
||
== אדריכלות == |
== אדריכלות == |
||
את הבניין תכננו האדריכלים [[שולמית נדלר|שולמית]] ו[[מיכאל נדלר]] ו[[שמואל ביקסון]], בסגנון [[אדריכלות מודרנית|מודרניסטי]]-מינמליסטי. המבנה מורכב משני אגפים מאונכים היוצרים את צורת האות L, אגף נמוך לאורך הרחוב ואגף גבוה הממשיך לתוך המגרש. בנקודת המפגש בין האגפים מוקמו הכניסה, אולם המבואה, המדרגות ואולם המופעים. חלק מקירות המבואה הם קירות מסך עשויים זכוכית, שמאפשרים קשר עין בין הרחוב למבנה ולחצר הפנימית שמאחוריו. בהצטלבות האגפים ממשיך חלק מהאגף הגבוה ו"מרחף" בחלל הרחוב, מעל מדרגות הכניסה הראשית לבניין. באגף הנמוך שכן גן הילדים ובאגף הגבוה הכיתות של מרכז התרבות וההכשרה המקצועית. |
את הבניין תכננו האדריכלים [[שולמית נדלר|שולמית]] ו[[מיכאל נדלר]] ו[[שמואל ביקסון]], בסגנון [[אדריכלות מודרנית|מודרניסטי]] - מינמליסטי. המבנה מורכב משני אגפים מאונכים היוצרים את צורת האות L, אגף נמוך לאורך הרחוב ואגף גבוה הממשיך לתוך המגרש. בנקודת המפגש בין האגפים מוקמו הכניסה, אולם המבואה, המדרגות ואולם המופעים. חלק מקירות המבואה הם קירות מסך עשויים זכוכית, שמאפשרים קשר עין בין הרחוב למבנה ולחצר הפנימית שמאחוריו. בהצטלבות האגפים ממשיך חלק מהאגף הגבוה ו"מרחף" בחלל הרחוב, מעל מדרגות הכניסה הראשית לבניין. באגף הנמוך שכן גן הילדים ובאגף הגבוה הכיתות של מרכז התרבות וההכשרה המקצועית. |
||
המבנה מועצב על פי עקרונות [[הסגנון הבינלאומי]], עם השפעות מאוחרות יותר, לקראת המעבר ל[[ברוטליזם]]. העיצוב מינימליסטי ו"נקי", הבניין מחופה ב[[אבן נסורה]] וכולל חלונות פס אופקיים ארוכים והעמדה חלקית על קומת עמודים ("פילוטי", בהתאם לעקרונות שקבע [[לה קורבוזיה]]). עקב הפרשי גבהים הוא ניצב על [[מסד (אדריכלות)|מסד]] בגובה משתנה. לבניין שלוש כניסות, שנועדו לשלושה השימושים העיקריים בו. |
המבנה מועצב על פי עקרונות [[הסגנון הבינלאומי]], עם השפעות מאוחרות יותר, לקראת המעבר ל[[ברוטליזם]]. העיצוב מינימליסטי ו"נקי", הבניין מחופה ב[[אבן נסורה]] וכולל חלונות פס אופקיים ארוכים והעמדה חלקית על קומת עמודים ("פילוטי", בהתאם לעקרונות שקבע [[לה קורבוזיה]]). עקב הפרשי גבהים הוא ניצב על [[מסד (אדריכלות)|מסד]] בגובה משתנה. לבניין שלוש כניסות, שנועדו לשלושה השימושים העיקריים בו. שטח הבניין הכולל הוא 2,300 מ"ר. |
||
כיום סובל המבנה מהזנחה - על קירותיו נתלו מזגנים, נבנו תוספות בנייה שפוגמות בצורתו המקורית, וחצרו הוזנחה. |
כיום סובל המבנה מהזנחה - על קירותיו נתלו מזגנים, נבנו תוספות בנייה שפוגמות בצורתו המקורית, וחצרו הוזנחה. |
||
גרסה מ־04:10, 14 בדצמבר 2017
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מבנה ציבורי  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1963 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1963 |
| אדריכל |
שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון |
| סגנון אדריכלי | הסגנון הבנלאומי |
| קואורדינטות | 31°45′44″N 35°12′48″E / 31.76225°N 35.213333333333°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית אלישבע | |
  | |
בית אלישבע הוא מבנה ציבור בשכונת קטמון שבירושלים. המבנה ניצב בפינת הרחובות אלעזר המודעי וחזקיהו המלך. את הקמת המבנה יזמה מועצת הפועלות (כיום ״נעמת״), תנועת הנשים של ההסתדרות, והוא שימש כמרכז תרבות, מעון יום ומרכז הכשרה מקצועית לנשים. הבניין נחנך בשנת 1963 ונקרא על שם אלישבע קפלן אשכול, מאנשי העלייה השלישית ואשתו השנייה של ראש הממשלה השלישי לוי אשכול.
לאחר שמרכז ההכשרה נסגר, שימש המבנה כמרכז לפעילות נוער. בשנות ה-90 התמקם בו בית הספר הפלורליסטי "רעות". בתחילת שנות האלפיים ביקשו תושבי שכונת קטמון מהעירייה להפוך את המבנה למתנ"ס ומרכז קהילתי, אך בקשתם לא נענתה.
כיום משמש חלקו המרכזי של המבנה את הסניף הירושלמי של בית הספר למשחק ניסן נתיב, ובחצרו הוקם במבנה זמני אולם ספורט המשמש בשבתות גם כבית כנסת. בחלק התחתון של המבנה פועלים עד היום גני ילדים.
אדריכלות
את הבניין תכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון, בסגנון מודרניסטי - מינמליסטי. המבנה מורכב משני אגפים מאונכים היוצרים את צורת האות L, אגף נמוך לאורך הרחוב ואגף גבוה הממשיך לתוך המגרש. בנקודת המפגש בין האגפים מוקמו הכניסה, אולם המבואה, המדרגות ואולם המופעים. חלק מקירות המבואה הם קירות מסך עשויים זכוכית, שמאפשרים קשר עין בין הרחוב למבנה ולחצר הפנימית שמאחוריו. בהצטלבות האגפים ממשיך חלק מהאגף הגבוה ו"מרחף" בחלל הרחוב, מעל מדרגות הכניסה הראשית לבניין. באגף הנמוך שכן גן הילדים ובאגף הגבוה הכיתות של מרכז התרבות וההכשרה המקצועית.
המבנה מועצב על פי עקרונות הסגנון הבינלאומי, עם השפעות מאוחרות יותר, לקראת המעבר לברוטליזם. העיצוב מינימליסטי ו"נקי", הבניין מחופה באבן נסורה וכולל חלונות פס אופקיים ארוכים והעמדה חלקית על קומת עמודים ("פילוטי", בהתאם לעקרונות שקבע לה קורבוזיה). עקב הפרשי גבהים הוא ניצב על מסד בגובה משתנה. לבניין שלוש כניסות, שנועדו לשלושה השימושים העיקריים בו. שטח הבניין הכולל הוא 2,300 מ"ר.
כיום סובל המבנה מהזנחה - על קירותיו נתלו מזגנים, נבנו תוספות בנייה שפוגמות בצורתו המקורית, וחצרו הוזנחה.
ראו גם
- תיאטרון ירושלים, בתכנון נדלר-נדלר-ביקסון
- מרכז תרבות עמים לנוער, מבנה דומה שתוכן על ידי אותם האדריכלים במושבה הגרמנית
קישורים חיצוניים
- כתבה על הבניין במוסף "גלריה" של עיתון הארץ
- קטעי עיתונות על מחאת התושבים באתר המינהל הקהילתי גינות העיר
- מיכאל יעקובסון, סיבוב בירושלים בכמה מקומות מעניינים (בין השאר בבית אלישבע), בבלוג חלון אחורי
