טיבוע אל-אמיר פארוק – הבדלי גרסאות
קודקוד צהוב (שיחה | תרומות) |
קודקוד צהוב (שיחה | תרומות) |
||
שורה 54: | שורה 54: | ||
האמיר פארוק התגלתה מול חופי [[עזה]] במהלך [[מבצע יואב]], לאחר שיצאה מ[[אלכסנדריה]] עמוסת חיילים ואספקה. מטרת המצרים הייתה להעביר כוחות צבאיים לעזה כל עוד הפסקת האש לא בתוקפה, על מנת לבסס את נוכחותם הצבאית באזור. [[יוסף דרור]] וצוות חבלנים צוללים יצאו על גבי [[אח"י פלמ"ח]] ארבעה לילות רצופים, במטרה להצמיד מוקשים לאונייה בעת עגינתה ולהטביעה, אך האמיר פארוק לא הייתה במקום.{{הערה|[[יוסף דרור]], '''הקומנדו הימי אליו וממנו''' עמ' 50.}} |
האמיר פארוק התגלתה מול חופי [[עזה]] במהלך [[מבצע יואב]], לאחר שיצאה מ[[אלכסנדריה]] עמוסת חיילים ואספקה. מטרת המצרים הייתה להעביר כוחות צבאיים לעזה כל עוד הפסקת האש לא בתוקפה, על מנת לבסס את נוכחותם הצבאית באזור. [[יוסף דרור]] וצוות חבלנים צוללים יצאו על גבי [[אח"י פלמ"ח]] ארבעה לילות רצופים, במטרה להצמיד מוקשים לאונייה בעת עגינתה ולהטביעה, אך האמיר פארוק לא הייתה במקום.{{הערה|[[יוסף דרור]], '''הקומנדו הימי אליו וממנו''' עמ' 50.}} |
||
==התקיפה== |
|||
==פעולת הטבעת האונייה== |
|||
בצהרי 22 אוקטובר נמצאה [[שייטת המשחתות|השייטת הגדולה]] של חיל הים בסיור מול החוף, ובהחלטת מפקד החיל [[פול שולמן]] פנתה צפונה ויצאה מטווח ראייה. [[אח"י מעוז ק-24|אח"י מעוז]] (ק-24) ועליה לוחמי [[שייטת 13|היחידת לחבלה ימית]] בפיקודו של [[יוחאי בן-נון]], שלוש [[ב-10 |סירות נפץ]] וסירת איסוף אחת. התוקפים היו זלמן אברמוב, יעקב ורדי ו[[יוחאי בן-נון]]. האוספים היו יצחק ברוקמן ויעקב ריטוב. הכוונה הייתה לתקוף בעדיפות את 'האמיר פארוק' ואת [[שולת מוקשים|שולת המוקשים]] שאיבטחה אותה. |
בצהרי 22 אוקטובר נמצאה [[שייטת המשחתות|השייטת הגדולה]] של חיל הים בסיור מול החוף, ובהחלטת מפקד החיל [[פול שולמן]] פנתה צפונה ויצאה מטווח ראייה. [[אח"י מעוז ק-24|אח"י מעוז]] (ק-24) ועליה לוחמי [[שייטת 13|היחידת לחבלה ימית]] בפיקודו של [[יוחאי בן-נון]], שלוש [[ב-10 |סירות נפץ]] וסירת איסוף אחת. התוקפים היו זלמן אברמוב, יעקב ורדי ו[[יוחאי בן-נון]]. האוספים היו יצחק ברוקמן ויעקב ריטוב. הכוונה הייתה לתקוף בעדיפות את 'האמיר פארוק' ואת [[שולת מוקשים|שולת המוקשים]] שאיבטחה אותה. |
||
לפי התוכנית היה על זלמן אברמוב להסתער ראשון על "האמיר פארוק" ויעקב ורדי בסירה השניה את שולת המוקשים. [[יוחאי בן-נון]] בסירה שלישית, לפי התנהלות ההתקפה, יחליט את מי לתקוף. יעקב ריטוב ויצחק ברוקמן היו בסירה רביעית וללא חומר נפץ ומשימתם לשוט בעקבות המסתערים ולאסוף אותם לאחר ביצוע הההתקפה. לראשי המסתערים הורכב נצנץ אינפרא אדום ולאוספים הייתה משקפת מיוחדת לראותם בלילה. |
'''לפי התוכנית''' היה על זלמן אברמוב להסתער ראשון על "האמיר פארוק" ויעקב ורדי בסירה השניה את שולת המוקשים. [[יוחאי בן-נון]] בסירה שלישית, לפי התנהלות ההתקפה, יחליט את מי לתקוף. יעקב ריטוב ויצחק ברוקמן היו בסירה רביעית וללא חומר נפץ ומשימתם לשוט בעקבות המסתערים ולאסוף אותם לאחר ביצוע הההתקפה. לראשי המסתערים הורכב נצנץ אינפרא אדום ולאוספים הייתה משקפת מיוחדת לראותם בלילה. |
||
הסירה הראשונה ועליה זלמן אברמוב תקפה, על פי התוכנית, את ה"פארוק". בעת הפעלת חומר הנפץ והקפיצה למים המצוף ניתק מהסירה ונפל למים, אך לבסוף אברמוב מצא אותו והצליח לפתוח אותו. הסירה פגעה פגיעה מדויקת בגוף הספינה באזור הדוודים. הספינה החלה לטבוע ולהעלות עשן. יעקב ורדי הבחין שהאנייה בתנועה ותקף גם הוא את ה"פארוק".{{ביאור|יעקב ורדי זוכר שדנו במקרים ותגובות ונאמר אם 'האמיר פארוק' אינה עוגנת יתקוף גם הוא אותה כדי לודא פגיעה וכך עשה.}}{{ש}} |
'''הביצוע''' - הסירה הראשונה ועליה זלמן אברמוב תקפה, על פי התוכנית, את ה"פארוק". בעת הפעלת חומר הנפץ והקפיצה למים המצוף ניתק מהסירה ונפל למים, אך לבסוף אברמוב מצא אותו והצליח לפתוח אותו. הסירה פגעה פגיעה מדויקת בגוף הספינה באזור הדוודים. הספינה החלה לטבוע ולהעלות עשן. יעקב ורדי הבחין שהאנייה בתנועה ותקף גם הוא את ה"פארוק".{{ביאור|יעקב ורדי זוכר שדנו במקרים ותגובות ונאמר אם 'האמיר פארוק' אינה עוגנת יתקוף גם הוא אותה כדי לודא פגיעה וכך עשה.}}{{ש}} |
||
תקלה בשחרור המצוף גרמה לורדי לבצע סיבוב פרסה וניסיון תקיפה חוזר, ולאחר ששחרר את המצוף וקפץ למים, סירתו פגעה סמוך לחרטום הספינה. |
תקלה בשחרור המצוף גרמה לורדי לבצע סיבוב פרסה וניסיון תקיפה חוזר, ולאחר ששחרר את המצוף וקפץ למים, סירתו פגעה סמוך לחרטום הספינה. |
||
⚫ | |||
'''תקיפת שולת המוקשים''' -במקביל, החלה שולת המוקשים להתקדם לעבר סירת האיסוף תוך כדי ירי [[מקלע|מקלעים]] ותאורה עם זרקורים. בן-נון החליט לתקוף את שולת המוקשים שביצעה ירי רצוף עליו. בשל תקלה גם במנגנון המצוף שלו, קפץ בן-נון מהסירה רק בטווח של כ-50 מטר משולת המוקשים, במקום 100 מטר כמתוכנן לאחר הקפיצה מהסירה גילה כי הוא נגרר אחריה וחתך את החבל באמצעות סכין שחגר עליו. {{ש}} |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
==סיכום== |
==סיכום== |
גרסה מ־10:53, 26 ביוני 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:אונייה
פרמטרים ריקים [ מצבה כיום ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ מקום טביעתה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
אנית הדגל של הצי המצרי אל אמיר פארוק. | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | אניה חמושה |
צי | הצי המצרי |
דגל הצי | |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | R. & W. Hawthorn, Leslie and Company |
תקופת הפעילות | 1926–הווה (כ־98 שנים) |
אחריתה | טובעה ב-22 באוקטובר 1948 על ידי סירות נפץ של חיל הים הישראלי |
נתונים כלליים | |
הֶדְחֶק | 1,440 טון |
אורך | 247 רגל |
רוחב | 34 רגל |
שוקע | 13.5 רגל |
מהירות | 17 קשר |
גודל הצוות | 70 |
מספר תרנים | 2 |
הנעה | קיטור מחומם בדלק |
צורת הנעה | שני מדחפים |
חימוש | תותח 3 אינץ' וארבע מכונות ירייה MG |
האמיר פארוק הייתה אוניית מלחמה ששמשה כאוניית הדגל של הצי המצרי. האונייה השתתפה בסיוע לחיל המשלוח המצרי בארץ ישראל, וטובעה מול חוף עזה ב-22 באוקטובר 1948 על ידי סירות נפץ שרכש חיל הים הישראלי מעודפי הצבא האיטלקי ממלחמת העולם ה-II, שהיו עד אז נשק הפתעה.
האונייה הושקה בבריטניה בשנת 1926 והייתה חמושה בתותח 3 אינץ', ובארבע מכונות ירייה MG. היא השתתפה במערכה על ארץ ישראל מ-15 במאי 1948, והובילה כוחות צבא ואספקה.
ניסיון הטבעה
- ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת העצמאות
האמיר פארוק התגלתה מול חופי עזה במהלך מבצע יואב, לאחר שיצאה מאלכסנדריה עמוסת חיילים ואספקה. מטרת המצרים הייתה להעביר כוחות צבאיים לעזה כל עוד הפסקת האש לא בתוקפה, על מנת לבסס את נוכחותם הצבאית באזור. יוסף דרור וצוות חבלנים צוללים יצאו על גבי אח"י פלמ"ח ארבעה לילות רצופים, במטרה להצמיד מוקשים לאונייה בעת עגינתה ולהטביעה, אך האמיר פארוק לא הייתה במקום.[1]
התקיפה
בצהרי 22 אוקטובר נמצאה השייטת הגדולה של חיל הים בסיור מול החוף, ובהחלטת מפקד החיל פול שולמן פנתה צפונה ויצאה מטווח ראייה. אח"י מעוז (ק-24) ועליה לוחמי היחידת לחבלה ימית בפיקודו של יוחאי בן-נון, שלוש סירות נפץ וסירת איסוף אחת. התוקפים היו זלמן אברמוב, יעקב ורדי ויוחאי בן-נון. האוספים היו יצחק ברוקמן ויעקב ריטוב. הכוונה הייתה לתקוף בעדיפות את 'האמיר פארוק' ואת שולת המוקשים שאיבטחה אותה.
לפי התוכנית היה על זלמן אברמוב להסתער ראשון על "האמיר פארוק" ויעקב ורדי בסירה השניה את שולת המוקשים. יוחאי בן-נון בסירה שלישית, לפי התנהלות ההתקפה, יחליט את מי לתקוף. יעקב ריטוב ויצחק ברוקמן היו בסירה רביעית וללא חומר נפץ ומשימתם לשוט בעקבות המסתערים ולאסוף אותם לאחר ביצוע הההתקפה. לראשי המסתערים הורכב נצנץ אינפרא אדום ולאוספים הייתה משקפת מיוחדת לראותם בלילה.
הביצוע - הסירה הראשונה ועליה זלמן אברמוב תקפה, על פי התוכנית, את ה"פארוק". בעת הפעלת חומר הנפץ והקפיצה למים המצוף ניתק מהסירה ונפל למים, אך לבסוף אברמוב מצא אותו והצליח לפתוח אותו. הסירה פגעה פגיעה מדויקת בגוף הספינה באזור הדוודים. הספינה החלה לטבוע ולהעלות עשן. יעקב ורדי הבחין שהאנייה בתנועה ותקף גם הוא את ה"פארוק".[א]
תקלה בשחרור המצוף גרמה לורדי לבצע סיבוב פרסה וניסיון תקיפה חוזר, ולאחר ששחרר את המצוף וקפץ למים, סירתו פגעה סמוך לחרטום הספינה.
תקיפת שולת המוקשים -במקביל, החלה שולת המוקשים להתקדם לעבר סירת האיסוף תוך כדי ירי מקלעים ותאורה עם זרקורים. בן-נון החליט לתקוף את שולת המוקשים שביצעה ירי רצוף עליו. בשל תקלה גם במנגנון המצוף שלו, קפץ בן-נון מהסירה רק בטווח של כ-50 מטר משולת המוקשים, במקום 100 מטר כמתוכנן לאחר הקפיצה מהסירה גילה כי הוא נגרר אחריה וחתך את החבל באמצעות סכין שחגר עליו.
פגיעת הסירה של בן-נון גרמה להוצאתה שולת המוקשים מכשירות והיא נעצרה. [ב]
ברוקמן וריטוב בסירה הרביעית אספו את מפעילי סירות הנפץ מאזור הטיבוע. את חלקם מצאו בעזרת צעקות מכיוון שגם מערכת האינפרא אדום לא סיפקה פתרון. חמשת הלוחמים שבו בשלום לאח"י מעוז.
סיכום
טיבועה של "האמיר פארוק" היווה מכה קשה לצי המצרי שאיבד חמש מאות מלחים, בהם קצינים ובני אצולה המקורבים למשפחת המלוכה המצרית. לאחר אובדן "האמיר פארוק" לא ניסה הצי המצרי לחדור למים הטריטוריאליים של ישראל. על פעולה זו הוענק ליוחאי בן-נון עיטור גיבור ישראל ב-17 ביולי 1949. הוא היה אחד משנים עשר לוחמי מלחמת העצמאות שעוטרו בעיטור זה.
צלילת זכרון
בשנת 1998, כ-50 שנה לאחר הטבעת "האמיר פארוק" יצאה לאתר הטביעה ספינה ממועדון 'צוללי הדרום' ועליה מטביעי הפארוק, מלבד בן-נון שנפטר בשנת 1994, בליווי צוללנים שירדו עם מצלמות לחקור את החורים שנפערו בגוף הספינה, וצוות צילום של ערוץ 2 אשר הכין כתבה ששודרה ב"אולפן שישי". בעת צלילה זו התגלו הפגיעות בבטן הספינה, ובהן חור הפגיעה השני, שנגרם מסירתו של יעקב ורדי, שככל הנראה תרם לטביעתה הסופית של הספינה.[2]
-
קבלת פנים במטכ"ל למטביעי "האמיר פארוק". ראשון מימין: הרמטכ"ל יעקב דורי, באמצע: דוד בן-גוריון, שישי מימין: יוחאי בן נון
-
תותח מהאמיר פארוק, כיום מוצג במוזיאון ההעפלה וחיל הים
קישורים חיצוניים
- על הטבעת האונייה "אמיר פארוק", באתר חיל הים
- סיפור הצלילה לספינה הטבועה ב-1998 מאתר IDIVE
הערות שוליים
- ^ יוסף דרור, הקומנדו הימי אליו וממנו עמ' 50.
- ^ דוד חוזר לגוליית, Idive, גיליון 101
שגיאת ציטוט: נראה כי בדף קיימות תבניות "ביאור" אך לא תבנית "ביאורים" להצגתן.