עוסק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:01, 22 בפברואר 2019

מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי.

חוק מס ערך מוסף מחייב כל עוסק להירשם במשרדי רשות המיסים. לאחר הרישום הוא יקבל תעודה, או אישור אחר על הרישום. החוק מחלק את העוסקים לשני סוגים: עוסק מורשה, ועוסק פטור. עוסק מורשה חייב בגביית מס ערך מוסף (מע"מ) בגין עסקאותיו, ולאחר קיזוז מע"מ על תשומותיו הוא מעביר מס זה לאוצר. עוסק פטור הוא עוסק הפטור מגביית מס ערך מוסף בגין עסקאותיו ואינו רשאי לקזז מע"מ בגין תשומותיו. רשות המיסים קובעת מיהו עוסק מורשה ומיהו עוסק פטור, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק. הקריטריון העיקרי הוא מחזור העסקאות: ונכון לשנת 2017 עוסק פטור היה מי שמחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 98,707 ש"ח. עוסקים מסוימים מסווגים כעוסק מורשה גם כאשר הם עומדים בתנאי של מחזור עסקאות נמוך. עוסק מנהל את עסקיו בצורות שונות של התאגדות: כעצמאי, כשותפות או כחברה.

כאמור בהגדרת "עוסק", לא נכללים בהגדרה זו שני סוגים של גופים העוסקים במכירה או במתן שירות תמורת תשלום:

מוסד כספי: בנקים, חברות ביטוח ונותני שירותים פיננסיים חייבים במס שכר ורווח על השכר ששילמו והרווח שהפיקו. שיעור המס החל עליהם זהה, למעשה, לשיעור המע"מ הנגבה מעסקים, והם אינם זכאים להחזר של מס תשומות.
מוסד ללא כוונת רווח: לרבות מוסדות המדינה, חייבים במס שכר בשיעור של כמחצית משיעור המע"מ על תשלומי השכר שלהם.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 לפי [[חוק מס ערך מוסף]], '''עוסק''' הוא
 {{ציטוט|תוכן=מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו [[מלכ"ר]] או [[מוסד כספי]], וכן מי שעושה עסקת אקראי.}}
-[[חוק מס ערך מוסף]] מחייב כל עוסק להירשם במשרדי [[רשות המסים בישראל|רשות המסים]]. לאחר הרישום הוא יקבל תעודה, או אישור אחר על הרישום. החוק מחלק את העוסקים לשני סוגים: [[עוסק מורשה]], ו[[עוסק פטור]]. עוסק מורשה חייב בגביית [[מס ערך מוסף]] (מע"מ) בגין עסקאותיו, ולאחר קיזוז מע"מ על תשומותיו הוא מעביר מס זה לאוצר. עוסק פטור הוא עוסק הפטור מגביית מס ערך מוסף בגין עסקאותיו ואינו רשאי לקזז מע"מ בגין תשומותיו. רשות המסים קובעת מיהו עוסק מורשה ומיהו עוסק פטור, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק. הקריטריון העיקרי הוא מחזור העסקאות: ונכון לשנת 2017 עוסק פטור היה מי שמחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 98,707 ש"ח. עוסקים מסוימים מסווגים כעוסק מורשה גם כאשר הם עומדים בתנאי של מחזור עסקאות נמוך. עוסק מנהל את [[עסק]]יו בצורות שונות של התאגדות: כ[[עצמאי]], כ[[שותפות]] או כ[[חברה (תאגיד)|חברה]].
+[[חוק מס ערך מוסף]] מחייב כל עוסק להירשם במשרדי [[רשות המסים בישראל|רשות המיסים]]. לאחר הרישום הוא יקבל תעודה, או אישור אחר על הרישום. החוק מחלק את העוסקים לשני סוגים: [[עוסק מורשה]], ו[[עוסק פטור]]. עוסק מורשה חייב בגביית [[מס ערך מוסף]] (מע"מ) בגין עסקאותיו, ולאחר קיזוז מע"מ על תשומותיו הוא מעביר מס זה לאוצר. עוסק פטור הוא עוסק הפטור מגביית מס ערך מוסף בגין עסקאותיו ואינו רשאי לקזז מע"מ בגין תשומותיו. רשות המיסים קובעת מיהו עוסק מורשה ומיהו עוסק פטור, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק. הקריטריון העיקרי הוא מחזור העסקאות: ונכון לשנת 2017 עוסק פטור היה מי שמחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 98,707 ש"ח. עוסקים מסוימים מסווגים כעוסק מורשה גם כאשר הם עומדים בתנאי של מחזור עסקאות נמוך. עוסק מנהל את [[עסק]]יו בצורות שונות של התאגדות: כ[[עצמאי]], כ[[שותפות]] או כ[[חברה (תאגיד)|חברה]].
 כאמור בהגדרת "עוסק", לא נכללים בהגדרה זו שני סוגים של גופים העוסקים במכירה או במתן שירות תמורת תשלום: