עוסק פטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בישראל, עוסק פטור הוא עוסק הפטור מגביית מס ערך מוסף (מע"מ) בגין עסקאותיו ואינו רשאי לקזז מע"מ בגין תשומותיו. רשות המסים בישראל קובעת מיהו עוסק פטור, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.

עוסק פטור מוגדר בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 כעוסק שמחזור עסקאותיו בשנה אינו עולה על סכום הקבוע בחוק, אשר מתעדכן מדי שנה על פי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן. הגדרתו של מושג זה נועדה להקל על אנשים לפעול כעצמאים תוך הגמשת חלק מהביורוקרטיה הכרוכה בכך וצמצום מספר העוסקים המורשים הרשומים במע"מ.

בתיקון 23 לחוק מס ערך מוסף (1/7/2002), בוטלה הגדרתו של "עוסק זעיר" ו"עוסק זעיר פטור" וכיום מחליפה אותן הגדרת "עוסק פטור".

מחזור פטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוסק פטור הוא עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על סכום:

שנה מחזור
מחזור מקסימלי לעוסק פטור ממס ערך מוסף בישראל

2005 64,002 ש"ח
2006 65,721 ש"ח
2007 65,721 ש"ח
2008 67,555 ש"ח
2009 70,605 ש"ח
2010 73,300 ש"ח
2011 74,972 ש"ח
2012 76,884 ש"ח
2013 77,993 ש"ח
2014 79,482 ש"ח

מאפייני העוסק הפטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסקאותיו של עוסק פטור פטורות ממע"מ (למעט עסקאות מקרקעין). משמעות הפטור ממע"מ היא שהעוסק הפטור אינו חייב בתשלום מע"מ על עסקאותיו ואין הוא מחייב את לקוחותיו במע"מ, במקביל וכפועל יוצא, אין הוא רשאי לקזז ולדרוש את מס התשומות ששולם על ידיו. "עוסק פטור" הנו מעמד לעניין מע"מ בלבד. התנהלותו של העוסק הפטור מול רשויות המס האחרות אינה שונה מכל עסק או פעילות אחרת, אולם מאחר שחלק מהחובות של ניהול ספרים ודיווחים לרשויות נגזרים מהיקף הפעילות של העסק, העוסק הפטור שמעצם הגדרתו פועל בהיקפים קטנים, יהיה חייב בדיווחים וניהול ספרים המאופיינים לעסקים קטנים. העוסק הפטור מדווח אחת לשנה על מחזור עסקאותיו לרשויות מע"מ. כאשר מחזור העסקאות של העוסק הפטור עולה על סכום התקרה הקבוע, יהפוך לעוסק מורשה החייב בדיווח חודשי, או ישלם מע"מ על סכום העסקאות שמעל התקרה, אם המחזור החורג הוא חד-פעמי. העוסק הפטור אינו גובה מע"מ מלקוחותיו ולכן אין הוא רשאי להוציא חשבוניות מס בגין עסקאותיו, ויכול להוציא חשבוניות ו/או קבלות בלבד.

עוסק פטור מתאים בעיקר לשכיר שרוצה לעסוק בעבודה צדדית כעצמאי, לסטודנטים שנותנים שיעורים פרטיים וכו'.

חריגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם האמור לעיל, יש לדעת, כי קיימים בעלי עיסוקים ומקצועות החייבים להירשם כעוסקים מורשים, וזאת ללא כל קשר לגובה מחזור העסקאות השנתי שלהם. בעלי עיסוקים כאמור הם:

ניהול ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרם תחילת הפעילות יש להירשם כעוסק פטור ברשויות המס. תהליך הרישום כולל את הצעדים הבאים:

  • פתיחת תיק עוסק פטור במע"מ וקבלת מספר עוסק פטור שהוא מספר תעודת הזהות.
  • פתיחת תיק עצמאי ברשות המסים בישראל, וכאשר יש כוונה להעסיק עובדים - גם פתיחת תיק ניכויים ברשות המסים.
  • פתיחת תיק במוסד לביטוח לאומי.

הרישום הוא חד-פעמי וזהה במהותו לרישום של תחילת פעילות כעצמאי או חברה. ההבדל היחיד בתהליך רישומו של עוסק פטור הוא הגדרת הרישום במע"מ כ"עוסק פטור" ולא כעוסק מורשה.

נוסף על הליך הרישום ובמעמדו, רצוי גם להצטייד באישורים הבאים:

  • אישור ניכוי מס במקור ממס הכנסה הקובע את האחוז של ניכוי מס במקור התקף לעוסק הפטור (אפשרי גם 0%). גופים ציבוריים, עמותות ועסקים גדולים מחויבים לנכות מס במקור מכל תשלום אשר משולם לספקים. ללא אישור זה, גופים אילו מנכים באופן אוטומטי 30% מסכום התשלום כניכוי מס.
  • אישור על ניהול ספרים. אישור זה נדרש על-פי חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ח-1976, בעסקאות עם גופים מסוימים, כגון המדינה וחברות ציבוריות. ללא אישור זה, גופים המנויים בחוק לא יתקשרו עם העוסק הפטור.

ניהול ספרים שוטף[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פעילותו השוטפת הוא מחויב לנהל ספרי הנהלת חשבונות ולדווח לרשויות בדרכים הבאות:

  • על העוסק הפטור להוציא קבלות ולשם כך עליו להצטייד בפנקס קבלות שהוא יכול להדפיס בבית דפוס, או לרכוש בחנות כלי כתיבה.
  • ניהול ספר תשלומים תקבולים במהלך השנה ורישום ההכנסות וההוצאות במהלך הפעילות השוטף. (הכנסות חודשיות למול הוצאות, יש לרשום את מספר הקבלה, וניתן לרכוש בחנויות לכלי כתיבה)
  • חובת דיווח ותשלום מקדמה דו-חודשית למס הכנסה של אחוז מסוים מההכנסות בחודשיים שעברו (גם אם לא היו הכנסות באותן חודשיים, יש לדווח על הכנסה אפס). יש למלא את פנקס המקדמות (אותו מקבלים בתחילת השנה ממס הכנסה) אחת לחודשיים על פי ההכנסות. להפחית את הניכויים שהיו באותם החודשים ולשלם לפי האחוז שנקבע על ידי מס הכנסה, עד ל־15 בחודש.
  • חובת דיווח ותשלום לביטוח הלאומי באמצעות מקדמה דו-חודשית קבועה, שנקבעת בשיערוך בזמן פתיחת התיק. (בביטוח הלאומי קיימות שתי מדרגות מס בלבד).

יש לציין כי הגדרת "עצמאי" במוסד לביטוח לאומי אינה חופפת להגדרת "עוסק פטור" במע"מ וישנם מצבים בהם עוסקים פטורים אינם נחשבים כעצמאים מבחינת המוסד לביטוח לאומי ואינם חייבים בדיווח דו חודשי על הכנסתם לביטוח הלאומי.

תשלומים לרשויות המס מתקבלים בסניפי הבנקים, סניפי הדואר ובאינטרנט. ניהול הספרים (ספר תקבולים ותשלומים וחשבוניות/קבלות) ניתן לערוך באופן ידני או בתוכנות ממוחשבות ייעודיות.

דיווחים שנתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף כל שנת מס, על העוסק הפטור לדווח את הדיווחים הבאים:

  • למע"מ:
    • דיווח חד-פעמי למע"מ על גובה מחזור העסקאות השנתי. יש למלא את גובה ההכנסה השנתי באישור שנשלח בדואר על ידי מע"מ, הדיווח הוא עד 31 בינואר של השנה הבאה. במקרה שגובה העסקאות חורג מהתקרה, העוסק יהפוך בשנה שלאחר מכן לעוסק מורשה על כל המשתמע מכך, או ישלם מע"מ על סכום העסקאות שמעל התקרה אם המחזור החורג הוא חד-פעמי. את הדיווח למע"מ יש לבצע עד לסוף ינואר.
  • למס הכנסה:
    • מילוי דוח שנתי של הכנסות והוצאות למס הכנסה. יש למלא את הטופס המיוחד לדיווח עם כל הנספחים הנדרשים. במידה והעוסק הפטור מועסק גם כשכיר, יש לכלול את האישורים על תשלומי השכר (טופסי 106). אם לעוסק הפטור יש בן או בת זוג, יש לכלול גם את הכנסות בן הזוג בדיווח למס הכנסה. דיווח זה יש לדווח עד סוף מאי.
    • פעם בחמש שנים יש לדווח על כל הרכוש שנצבר, על פי דרישת מס הכנסה (הצהרת הון).

התנהלות כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר לניהול ספרי החשבונות, העוסק הפטור חייב בשמירתם של המסמכים הנוגעים לפעילות העסק, קבלות, הוצאות, אישורי ניכוי מס, טופסי 106 במידה והעוסק הפטור עובד גם כשכיר, אישורי תרומות, אישורים על הפקדות לקופות גמל וקרנות השתלמות. העוסק הפטור (ככל בעל עסק הרשום כעצמאי במס הכנסה), מחויב בשמירת ספרי הנח"ש והמסמכים הנוגעים לפעילות העסק לתקופה של שבע שנים. מומלץ שלא לאחר בהגשת הדיווחים כדי שלא לשלם קנסות מיותרים.

עוסק פטור יכול לנהל את היבטי הדיווח הקשורים לרשויות המס בעצמו, לקבל ייעוץ והדרכה לגבי מילוי הדוח השנתי בלשכות של משרדי מס הכנסה ולהיעזר בחוברות ההדרכה המוצאות על ידי רשות המסים מדי שנה. לעתים כדאי ורצוי להיוועץ ברואה חשבון או ביועץ מס במילוי הדיווח השנתי וההתנהלות הכללית. השימוש ביועץ מס כאיש מקצוע המתווך בין העוסק לבין שלטונות המס, יכול לייעל את ההתנהלות מול רשויות המס ומאפשר למצות את מלוא זכויות הנישום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.