עכובית הגלגל – הבדלי גרסאות
AdiNargasi (שיחה | תרומות) |
AdiNargasi (שיחה | תרומות) ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 24: | שורה 24: | ||
==שימושים רפואיים== |
==שימושים רפואיים== |
||
הצמח נחשב לאחד מצמחי המאכל והמרפא החשובים בארץ ישראל. עקב הקטיפה המוגברת שלו, הוא הוכנס לרשימת ה[[צמחים מוגנים בישראל|צמחים המוגנים בישראל]].{{ערך טבע מוגן}}{{הערה|1= |
הצמח נחשב לאחד מצמחי המאכל והמרפא החשובים בארץ ישראל. עקב הקטיפה המוגברת שלו, הוא הוכנס לרשימת ה[[צמחים מוגנים בישראל|צמחים המוגנים בישראל]].{{ערך טבע מוגן}}{{הערה|1={{nrg|עדי חשמונאי|הצמח הקוצני שהפך לאוצר בסכנת הכחדה|350/929|28 במרץ 2012|1|2}}}} הערבים וכן יהודים יוצאי ה[[משרק]], נוהגים להכין סלט מעלי העכובית ומתפרחתה. את השורש הם מבשלים עם [[בצל הגינה|בצל]] ובשר. |
||
כל חלקי הצמח העל-קרקעיים משמשים ב[[רפואה העממית]] כתרופה למחלות בדרכי העיכול, מחלות [[כבד]], [[אלרגיה|אלרגיות]], [[בחילה]], [[סחרחורת]] ו[[לחץ דם]] נמוך. |
כל חלקי הצמח העל-קרקעיים משמשים ב[[רפואה העממית]] כתרופה למחלות בדרכי העיכול, מחלות [[כבד]], [[אלרגיה|אלרגיות]], [[בחילה]], [[סחרחורת]] ו[[לחץ דם]] נמוך. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
{{מידע טקסונומי}} |
{{מידע טקסונומי}} |
||
* [http://www.geocities.com/HotSprings/Bath/6482/Hebrew/plants/akovithagalgal.htm הצמח באתר הרפואה העממית והפולקלור של נסים קריספיל] |
* [http://www.geocities.com/HotSprings/Bath/6482/Hebrew/plants/akovithagalgal.htm הצמח באתר הרפואה העממית והפולקלור של נסים קריספיל] |
||
שורה 34: | שורה 35: | ||
<gallery> |
<gallery> |
||
תמונה:Yaar yatir12.JPG| |
תמונה:Yaar yatir12.JPG| |
||
תמונה:Yaar yatir15.JPG|עכובית הגלגל- בסוף מחזור החיים שלה. |
תמונה:Yaar yatir15.JPG|עכובית הגלגל- בסוף מחזור החיים שלה. |
||
תמונה:Yaar yatir16.JPG| |
תמונה:Yaar yatir16.JPG| |
||
</gallery> |
</gallery> |
||
גרסה מ־15:17, 30 במרץ 2019
עכובית הגלגל | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | אסטראים |
משפחה: | מורכבים |
סוג: | עכובית |
מין: | עכובית הגלגל |
שם מדעי | |
Gundelia tournefortii ליניאוס, 1753 |
עכובית הגלגל (שם מדעי: Gundelia tournefortii, מוכר בעברית גם בשם הערבי "עַכּוּבּ") הוא צמח בעל פרחים וקוץ ממשפחת המורכבים.
גובהו של הצמח כ-25–45 ס"מ. הפרחים יושבים על קרקפות הנישאות בראשי הגבעולים. צבע הפרחים צהוב-סגלגל. הצמח נחשב לדוגמה קלאסית ל"צמח-גלגל". צמח-גלגל הוא צמח שכולו, כיחידה אחת, מתגלגל ברוח להפיץ את זרעיו, כלומר, שיחידת התפוצה שלו היא הצמח השלם (פרט לחלקיו התת-קרקעיים הרב-שנתיים).
בישראל, פורחת העכובית בחודשים מרץ-מאי.
העכובית במקורות
בעקבות התופעה האופיינית לצמח זה, שהוא מתגלגל בשדות, לשם הפצת זרעיו, נמשלו אויבי עם ישראל בתנ"ך ל"גלגל" בשני מקומות :
"לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן, וְגָעַר בּוֹ, וְנָס מִמֶּרְחָק, וְרֻדַּף, כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי-רוּחַ, וּכְגַלְגַּל, לִפְנֵי סוּפָה:" (ישעיהו י"ז י"ג). "אֱלֹהַי, שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל, כְּקַשׁ, לִפְנֵי-רוּחַ:" (תהלים פ"ג י"ד).
בספרות חז"ל הוא מופיע יחד עם הקנרס כצמח מאכל, בשם הדומה לשם הערבי של ימינו: "וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה, קוץ זה קינרס, דרדר אלו עכביות" (בראשית רבה פ"כ, כ"ג).
שימושים רפואיים
הצמח נחשב לאחד מצמחי המאכל והמרפא החשובים בארץ ישראל. עקב הקטיפה המוגברת שלו, הוא הוכנס לרשימת הצמחים המוגנים בישראל.[1][2] הערבים וכן יהודים יוצאי המשרק, נוהגים להכין סלט מעלי העכובית ומתפרחתה. את השורש הם מבשלים עם בצל ובשר.
כל חלקי הצמח העל-קרקעיים משמשים ברפואה העממית כתרופה למחלות בדרכי העיכול, מחלות כבד, אלרגיות, בחילה, סחרחורת ולחץ דם נמוך.
קישורים חיצוניים
- עכובית הגלגל, באתר ITIS (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר NCBI (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר צמח השדה
- עכובית הגלגל, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- עכובית הגלגל, באתר Tropicos (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר GBIF (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר The Plant List (באנגלית)
- עכובית הגלגל, באתר IPNI (באנגלית)
- הצמח באתר הרפואה העממית והפולקלור של נסים קריספיל
- יגאל מוסקו המלחמה על הקוץ האכיל, מתוך אולפן שישי, 30 במרץ 2019, באתר Mako
-
עכובית הגלגל- בסוף מחזור החיים שלה.
הערות שוליים
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
- ^ עדי חשמונאי, הצמח הקוצני שהפך לאוצר בסכנת הכחדה, באתר nrg, 28 במרץ 2012