פירדוסי – הבדלי גרסאות

פרדוסי
ابوالقاسم فردوسی طوسی
לידה	940; טוס, האימריה הסמאנית
פטירה	1020? (בגיל 80 בערך); טוס, השושלת הע'זנווית
שם לידה	אבו אל-קאסם פרדוסי טוסי
מדינה	האימריה הסמאנית, השושלת הע'זנווית
לאום	פרסי
מקום קבורה	טוס
שפות היצירה	פרסית
סוגה	שירה אפית, אפוס היסטורי
יצירות בולטות	שאהנאמה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:10, 5 באפריל 2019

פירדוסי (בפרסית: فردوسی; 940–1019 או 1025) הוא הכינוי הספרותי שקיבל המשורר הלאומי הפרסי, חכים אבואלקאסם פרדוסי טוסי (בפרסית: حکیم ابوالقاسم فردوسی توسی; 934-1020). נולד בכפר טוס שליד משהד לאב עשיר בעל קרקעות.

קורות חייו

מעט מאוד ידוע על פרדוסי ועל קורות חייו. מקורות שונים מציינים עבורו שמות שונים, אך כנראה שהמדויק והאמין בהם מובא אצל פתח בן עלי בונדארי, שתרגם את השאה נאמה לערבית ב-1223: "אל-אמיר אל-חכים אבו אל-קאסם מנצור בן אל-חסן אל-פרדוסי א-טוסי". גם מקורו של שם העט "פרדוסי" אינו ידוע בוודאות. באחד מכתבי היד של השאה נאמה (כ"י פלורנס) מובאת אגדה לפיה כאשר ביקר פרדוסי בחצרו של סולטאן מחמוד, הסולטאן התרשם עמוקות מן המשורר וכינה אותו "איש גן העדן" (= פרדוסי).^[1] פרדוסי היה נשוי ואב לבן אחד, שנולד בשנת 970. בשנת 1006 בנו של פרדוסי נפטר, כפי שפרדוסי עצמו מציין בשאה נאמה.^[2]

יצירתו

פרדוסי התחיל לכתוב את השאה נאמה בשנת 976-77, לאחר מותו של המשורר הנודע אבו מנצור דקיקי. בזכות פטרון נדיב בטוס, יכול היה פרדוסי להתחיל לכתוב בעיר הולדתו ולא להזדקק לתמיכת חצר המלך. כתיבת היצירה נמשכה כ-35 שנים, עד שנת 1010.

פירדוסי נודע בכתיבתו בשפה הפרסית וניסיונו לקרוא תגר על התרבות הערבית, תוך שימוש במילים שמקורן פרסי במקום מילים ערביות שנכנסו בזמנו לשפה הפרסית. בגיל 23 מצא רשימה של מלכי פרס ובעקבות זאת כתב פואמה אפית ארוכה, שכללה 60,000 בתי שיר מחורזים, בשם "רישומים מלכותיים" (שאהנאמה אשר משמעו רישומים בעלי חשיבות ממעלה עליונה ולא כפי הנהוג לחשוב "רישומי מלכים"). הפואמה מספרת את תולדותיהם של 50 מלכי פרס, כשהאחרון ביניהם הוא הנביא מוחמד. הספר נכתב במסגרת מאמציהם של הפרסים להחדיר את תרבותם לתרבות המוסלמית, שעד אז אופיינה בהגמוניה ערבית, במסגרת תנועת השעוביה. הפואמה נכתבה במשך 30 שנות עבודה אשר לאחריהם הגיש פירדוסי את עבודתו לשליט מחמוד מע'זנה אשר לא גילה עניין רב בשיר ואיכזב את פירדוסי בסכום המועט שהיה מוכן לשלם עבורו.

למעשה המשורר החיה את השפה הפרסית בעידן של כיבוש ערבי-מוסלמי שבו אט-אט דעכה כמעט השפה הפרסית. כפי שכתב בשורות: "بسی رنج بردم در این سال سی عجم زنده کردم بدین پارسی" - "רבות סבלתי בשלושים השנים ובזו הפרסית החייתי הפרסים". בנוסף, ישנה אמירה מפורסמת נוספת שלו, שיש הרואים בה רלוונטית לימים אלה ולשלטון באיראן אחרי המהפכה האסלאמית: "دریغ است ایران که ویران شود کنام پلنگان و شیران شود" - בתרגום חופשי: "כה חבל שאיראן תחרב, תהפוך לגוב נמרים ואריות".

לאחר מותו הפואמה זכתה לפופולריות רבה, ובמאות האחרונות תורגם הספר לשפות שונות ובהן גם עברית. רזא ח'אן הקים מצבה על קברו של פירדוסי, במסגרת פעולותיו להחייאת הלאומיות הפרסית.

פירדוסי כמקור השראה

היינריך היינה, כמחאה על קמצנותו של דודו, כתב את השיר "המשורר פירדוסי" (Der Dichter Firdusi)‏,שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Heinrich Heine: Romanzero - Kapitel 22 וגם שמאל=כן. שבו הוא מתאר בפרוטרוט את כפיות הטובה של מחמוד מע'זנה כלפי המשורר (על פי השיר, מחמוד הבטיח לשלם לו במטבעות זהב, אך נתן לו מטבעות של כסף, והמשורר מת משברון-לב).

לקריאה נוספת

שאול שקד, "ספר המלכים ורקעו", פרק 6: "פירדוסי", בתוך: שָׁאהּ-נָאמֶה, ספר המלכים, מאת פִירְדּוֹסִי, תרגם מפרסית אליעזר כגן, כרך א', ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ג-1992, עמ' מ' - מ"ג.
אליעזר כגן, מבוא: פרדוסי ויצירתו, "תולדות פרדוסי", בתוך: שאה-נאמה (ספר-המלכים) מאת פירדוסי, תרגם והוסיף מבוא ונספחים אליעזר כגן, העורך המדעי, פרופ' שאול שקד, רמת גן: ספרית פועלים, 1977, עמ' ט' - י"ד.
בנציון בנשלום, מבוא, פרק ג': "חיי פירדוסי", בתוך: אהבת זל ורודבה מאת פירדוסי, מתוך שאה-נאמה, מהמקור הפרסי בצרוף מבוא והערות, תל אביב: הוצאת גזית, תש"א (מהדורה שנייה: תשי"א), עמ' 11 - 15.

קישורים חיצוניים

רשימת תרגומים לשירים של פירדוסי באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה

הערות שוליים

^ Djalal Khaleghi-Motlagh, "FERDOWSI, ABU'L-QĀSEM i. LIFE," Encyclopædia Iranica, Vol. IX, Fasc. 5, pp. 514-523.
^ Moscow, IX, pp. 138-39, vv. 2,167-84.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] Djalal Khaleghi-Motlagh, "FERDOWSI, ABU'L-QĀSEM i. LIFE," Encyclopædia Iranica, Vol. IX, Fasc. 5, pp. 514-523.

[2] Moscow, IX, pp. 138-39, vv. 2,167-84.

[1]

[2]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 ==קורות חייו==
 מעט מאוד ידוע על פרדוסי ועל קורות חייו. מקורות שונים מציינים עבורו שמות שונים, אך כנראה שהמדויק והאמין בהם מובא אצל פתח בן עלי בונדארי, שתרגם את השאה נאמה לערבית ב-1223: "אל-אמיר אל-חכים אבו אל-קאסם מנצור בן אל-חסן אל-פרדוסי א-טוסי". גם מקורו של שם העט "פרדוסי" אינו ידוע בוודאות. באחד מכתבי היד של השאה נאמה (כ"י פלורנס) מובאת אגדה לפיה כאשר ביקר פרדוסי בחצרו של סולטאן מחמוד, הסולטאן התרשם עמוקות מן המשורר וכינה אותו "איש גן העדן" (= פרדוסי).{{הערה|Djalal Khaleghi-Motlagh, "[http://www.iranicaonline.org/articles/ferdowsi-i FERDOWSI, ABU'L-QĀSEM i. LIFE]," '''Encyclopædia Iranica''', Vol. IX, Fasc. 5, pp. 514-523.}}
+פרדוסי היה נשוי ואב לבן אחד, שנולד בשנת 970. בשנת 1006 בנו של פרדוסי נפטר, כפי שפרדוסי עצמו מציין בשאה נאמה.{{הערה|Moscow, IX, pp. 138-39, vv. 2,167-84.}}
 ==יצירתו==
+פרדוסי התחיל לכתוב את השאה נאמה בשנת 976-77, לאחר מותו של המשורר הנודע [[אבו מנצור דקיקי]]. בזכות פטרון נדיב בטוס, יכול היה פרדוסי להתחיל לכתוב בעיר הולדתו ולא להזדקק לתמיכת חצר המלך. כתיבת היצירה נמשכה כ-35 שנים, עד שנת 1010.
 פירדוסי נודע בכתיבתו בשפה הפרסית וניסיונו לקרוא תגר על התרבות הערבית, תוך שימוש במילים שמקורן פרסי במקום מילים ערביות שנכנסו בזמנו לשפה ה[[פרסית]]. בגיל 23 מצא רשימה של מלכי פרס ובעקבות זאת כתב [[פואמה]] אפית ארוכה, שכללה 60,000 בתי שיר מחורזים, בשם "רישומים מלכותיים" ([[שאהנאמה]] אשר משמעו רישומים בעלי חשיבות ממעלה עליונה ולא כפי הנהוג לחשוב "רישומי מלכים"). הפואמה מספרת את תולדותיהם של 50 מלכי פרס, כשהאחרון ביניהם הוא הנביא [[מוחמד]]. הספר נכתב במסגרת מאמציהם של הפרסים להחדיר את תרבותם לתרבות המוסלמית, שעד אז אופיינה בהגמוניה ערבית, במסגרת תנועת ה[[שעוביה]]. הפואמה נכתבה במשך 30 שנות עבודה אשר לאחריהם הגיש פירדוסי את עבודתו לשליט [[מחמוד מע'זנה]] אשר לא גילה עניין רב בשיר ואיכזב את פירדוסי בסכום המועט שהיה מוכן לשלם עבורו.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: הגדת רוסתם ושגאד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פירדוסי