פירדוסי – הבדלי גרסאות

פרדוסי
ابوالقاسم فردوسی طوسی
לידה	940; טוס, האימריה הסמאנית
פטירה	1020? (בגיל 80 בערך); טוס, השושלת הע'זנווית
שם לידה	אבו אל-קאסם פרדוסי טוסי
מדינה	האימריה הסמאנית, השושלת הע'זנווית
לאום	פרסי
מקום קבורה	טוס
שפות היצירה	פרסית
סוגה	שירה אפית, אפוס היסטורי
יצירות בולטות	שאהנאמה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:31, 7 באפריל 2019

פירדוסי (בפרסית: فردوسی; 940–1019 או 1025) הוא הכינוי הספרותי שקיבל המשורר הלאומי הפרסי, חכים אבואלקאסם פרדוסי טוסי (בפרסית: حکیم ابوالقاسم فردوسی طوسی; 934–1020), מחבר האפוס הנודע השאהנאמה.

קורות חייו

מעט מאוד ידוע על פרדוסי ועל קורות חייו. מקורות שונים מציינים עבורו שמות שונים, אך כנראה שהמדויק והאמין בהם מובא אצל פתח בן עלי בונדארי, שתרגם את השאהנאמה לערבית ב-1223: "אל-אמיר אל-חכים אבו אל-קאסם מנצור בן אל-חסן אל-פרדוסי א-טוסי". גם מקורו של שם העט "פרדוסי" אינו ידוע בוודאות. באחד מכתבי היד של השאהנאמה (כ"י פלורנס) מובאת אגדה לפיה כאשר ביקר פרדוסי בחצרו של סולטאן מחמוד מע'זנה, הסולטאן התרשם עמוקות מן המשורר וכינה אותו "איש גן העדן" (= פרדוסי).^[1] פרדוסי נולד בכפר טוס שליד משהד לאב עשיר בעל קרקעות, והשתייך למעמד המכובד של "דהקאנים". פרדוסי היה נשוי ואב לבן אחד, שנולד בשנת 970. בשנת 1006 בנו של פרדוסי נפטר, כפי שפרדוסי עצמו מציין בשאה נאמה.^[2] יחסיו של פרדוסי עם סולטאן מוחמד ידעו עליות ומורדות. הסולטאן מעולם לא היה הפטרון הרשמי של פרדוסי, אך הסכים להעניק לו תמורה כספית עבור יצירתו. הסכום שהובטח לו בתחילה היה גבוה יחסית (60,000 דינאר) אך בפועל פרדוסי קיבל ממנו סכום נמוך בהרבה - 20,000 דרהם. פרדוסי חילק את מעט הכסף הזה לבלן בית המרחץ ולנער המוזג ואז ברח להראת.^[3] אחרי כחצי שנה בהראת, פרדוסי עבר להתגורר בטברסתאן ושם נפטר. מסופר כי לפני מותו של פרדוסי, הסולטאן מחמוד התחרט על יחסו המשפיל אל המשורר וביקש להעביר לו פיצוי נדיב; שיירת הגמלים נושאת המתנות הגיעה בדיוק כאשר מסע ההלוויה של פרדוסי עזב את העיר. עוד מסופר כי בגלל שהיה שיעי, סירבו לקבור אותו בבית הקברות המוסלמי בעיר, ופרדוסי נקבר לבסוף במטע העצים של משפחתו.^[4]

יצירתו

פרדוסי התחיל לכתוב את השאה נאמה בשנת 976-77, לאחר מותו של המשורר הנודע אבו מנצור דקיקי. בזכות פטרון נדיב בטוס, יכול היה פרדוסי להתחיל לכתוב בעיר הולדתו ולא להזדקק לתמיכת חצר המלך. כתיבת היצירה נמשכה כ-35 שנים, עד שנת 1010.

פירדוסי נודע בכתיבתו בשפה הפרסית וניסיונו לקרוא תגר על התרבות הערבית, תוך שימוש במילים שמקורן פרסי במקום מילים ערביות שנכנסו בזמנו לשפה הפרסית. בגיל 23 מצא רשימה של מלכי פרס ובעקבות זאת כתב פואמה אפית ארוכה, שכללה 60,000 בתי שיר מחורזים, בשם "רישומים מלכותיים" (שאהנאמה אשר משמעו רישומים בעלי חשיבות ממעלה עליונה ולא כפי הנהוג לחשוב "רישומי מלכים"). הפואמה מספרת את תולדותיהם של 50 מלכי פרס, כשהאחרון ביניהם הוא הנביא מוחמד. הספר נכתב במסגרת מאמציהם של הפרסים להחדיר את תרבותם לתרבות המוסלמית, שעד אז אופיינה בהגמוניה ערבית, במסגרת תנועת השעוביה. הפואמה נכתבה במשך 30 שנות עבודה אשר לאחריהם הגיש פירדוסי את עבודתו לשליט מחמוד מע'זנה אשר לא גילה עניין רב בשיר ואיכזב את פירדוסי בסכום המועט שהיה מוכן לשלם עבורו.

למעשה המשורר החיה את השפה הפרסית בעידן של כיבוש ערבי-מוסלמי שבו אט-אט דעכה כמעט השפה הפרסית. כפי שכתב בשורות: "بسی رنج بردم در این سال سی عجم زنده کردم بدین پارسی" - "רבות סבלתי בשלושים השנים ובזו הפרסית החייתי הפרסים". בנוסף, ישנה אמירה מפורסמת נוספת שלו, שיש הרואים בה רלוונטית לימים אלה ולשלטון באיראן אחרי המהפכה האסלאמית: "دریغ است ایران که ویران شود کنام پلنگان و شیران شود" - בתרגום חופשי: "כה חבל שאיראן תחרב, תהפוך לגוב נמרים ואריות".

לאחר מותו הפואמה זכתה לפופולריות רבה, ובמאות האחרונות תורגם הספר לשפות שונות ובהן גם עברית.

מלבד השאהנאמה, מיוחס לפרדוסי גם חיבור פואמה סאטירית, הג'ו נאמה (هجونامه), בעיקר על ידי המשורר ומחבר הביוגרפיה של פרדוסי נט'אמי ערוצ'י.^[5] לפי טענה זו, לאחר שפרדוסי קיבל מהסולטאן סכום פעוט, פרדוסי חיבר שיר לעג סאטירי כנקמה.^[6]

הוקרה והנצחה

לפי המסורת, פרדוסי נקבר בחצר משפחתו בטוס, ולמרות נזק רב שספגה העיר לאורך השנים, הקבר של פרדוסי נותר עומד ללא פגע. בשנת 1934 נחנך מאוזוליאום גדול לזכרו של פרדוסי על מבנה הקבר הישן. את הרעיון להקמת המאוזוליאום יזמו קבוצת אנשי רוח והוגים לאומיים, שקראו לרזא ח'אן לפעול להקמת המבנה. קירות המאוזוליאום מעוטרים בקליגרפיה ובכתובות, בעיקר ציטוטים מתוך השאהנאמה. בשנת 1966 עבר המבנה שיפוץ גדול, שכלל גם שיפוץ והרחבה של החצר המקיפה, ופיתוח הסביבה לתיירות.^[7]

בשנת 1934 צויין באיראן מילניום להולדתו של פרדוסי. החגיגות נערכו בערים משהד, טוס וטהראן ונמשכו כחודש.^[8] בין המוזמנים היו חוקרים ידועי שם מרחבי העולם, ביניהם יאן ריפקה, ולדימיר מינורסקי, פואט קופרולו ועוד רבים.^[9]

אחד המכתשים על פני כוכב חמה נקרא על שמו של פרדוסי.^[10]

ה-14 במאי נקבע באיראן כ"יום פרדוסי", ביום זה עורכים כנסים אקדמיים ועממיים לזכר המשורר הלאומי.^[11]

מקומות ומוסדות הקרויים על שם פרדוסי

(רשימה חלקית ביותר)

הספריה הלאומית של טג'יקיסטן
אוניברסיטת פרדובי במשהד
כיכר פרדוסי בטהראן

פירדוסי כמקור השראה

היינריך היינה, כמחאה על קמצנותו של דודו, כתב את השיר "המשורר פירדוסי" (Der Dichter Firdusi)‏,שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Heinrich Heine: Romanzero - Kapitel 22 וגם שמאל=כן. שבו הוא מתאר בפרוטרוט את כפיות הטובה של מחמוד מע'זנה כלפי המשורר (על פי השיר, מחמוד הבטיח לשלם לו במטבעות זהב, אך נתן לו מטבעות של כסף, והמשורר מת משברון-לב).

לקריאה נוספת

שאול שקד, "ספר המלכים ורקעו", פרק 6: "פירדוסי", בתוך: שָׁאהּ-נָאמֶה, ספר המלכים, מאת פִירְדּוֹסִי, תרגם מפרסית אליעזר כגן, כרך א', ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ג-1992, עמ' מ' - מ"ג.
אליעזר כגן, מבוא: פרדוסי ויצירתו, "תולדות פרדוסי", בתוך: שאה-נאמה (ספר-המלכים) מאת פירדוסי, תרגם והוסיף מבוא ונספחים אליעזר כגן, העורך המדעי, פרופ' שאול שקד, רמת גן: ספרית פועלים, 1977, עמ' ט' - י"ד.
בנציון בנשלום, מבוא, פרק ג': "חיי פירדוסי", בתוך: אהבת זל ורודבה מאת פירדוסי, מתוך שאה-נאמה, מהמקור הפרסי בצרוף מבוא והערות, תל אביב: הוצאת גזית, תש"א (מהדורה שנייה: תשי"א), עמ' 11 - 15.
Ī. Ṣadīq, ed., Ketāb-e hezāra-ye Ferdowsī/The Millenium of Firdawsi, the Great National Poet of Iran, Tehran, 1322 Š./1943

קישורים חיצוניים

רשימת תרגומים לשירים של פירדוסי באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה

הערות שוליים

^ Djalal Khaleghi-Motlagh, "FERDOWSI, ABU'L-QĀSEM i. LIFE," Encyclopædia Iranica, Vol. IX, Fasc. 5, pp. 514-523.
^ Moscow, IX, pp. 138-39, vv. 2,167-84.
^ נט'אמי ערוצ'י, צ'האר מקאלה, מהד' קזויני, עמ' 75–83 (בפרסית).
^ Khaleghi-Motlagh, "FERDOWSI, ABU'L-QĀSEM i. LIFE".
^ נט'אמי ערוצ'י, צ'האר מקאלה, עמ' 75–81.
^ Djalal Khaleghi-Motlagh, "FERDOWSI, ABU’L-QĀSEM ii. Hajw-nāma," Encyclopædia Iranica.
^ A. Shahpur Shahbazi, "FERDOWSI, ABU’L-QĀSEM iii. MAUSOLEUM", Encyclopædia Iranica.
^ A. Shahpur Shahbazi, "FERDOWSI, ABU’L-QĀSEM iv. MILLENARY CELEBRATION," Encyclopædia Iranica.
^ את רשימת המשתתפים המלאה ניתן לראות אצל צאדק, המילניום של פרדוסי, המשורר הלאומי של איראן, עמ' 1–3.
^ "Firdousi". Gazetteer of Planetary Nomenclature. NASA.
^ Firouzeh Mirrazavi, "National Ferdowsi Day," Iran Review, May 14, 2016.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] Djalal Khaleghi-Motlagh, "FERDOWSI, ABU'L-QĀSEM i. LIFE," Encyclopædia Iranica, Vol. IX, Fasc. 5, pp. 514-523.

[2] Moscow, IX, pp. 138-39, vv. 2,167-84.

[3] נט'אמי ערוצ'י, צ'האר מקאלה, מהד' קזויני, עמ' 75–83 (בפרסית).

[4] Khaleghi-Motlagh, "FERDOWSI, ABU'L-QĀSEM i. LIFE".

[5] נט'אמי ערוצ'י, צ'האר מקאלה, עמ' 75–81.

[6] Djalal Khaleghi-Motlagh, "FERDOWSI, ABU’L-QĀSEM ii. Hajw-nāma," Encyclopædia Iranica.

[7] A. Shahpur Shahbazi, "FERDOWSI, ABU’L-QĀSEM iii. MAUSOLEUM", Encyclopædia Iranica.

[8] A. Shahpur Shahbazi, "FERDOWSI, ABU’L-QĀSEM iv. MILLENARY CELEBRATION," Encyclopædia Iranica.

[9] את רשימת המשתתפים המלאה ניתן לראות אצל צאדק, המילניום של פרדוסי, המשורר הלאומי של איראן, עמ' 1–3.

[10] "Firdousi". Gazetteer of Planetary Nomenclature. NASA.

[11] Firouzeh Mirrazavi, "National Ferdowsi Day," Iran Review, May 14, 2016.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 | סוגה = שירה אפית, אפוס היסטורי
 }}
-'''פירדוסי''' (ב[[פרסית]]: '''فردوسی'''; 940–1019 או 1025) הוא הכינוי הספרותי שקיבל ה[[משורר לאומי|משורר הלאומי]] ה[[ממלכת פרס|פרסי]], '''חכים אבואלקאסם פרדוסי טוסי''' (בפרסית: '''حکیم ابوالقاسم فردوسی توسی'''; [[934]]-[[1020]]). נולד בכפר טוס שליד [[משהד]] לאב עשיר בעל קרקעות.
+'''פירדוסי''' (ב[[פרסית]]: '''فردوسی'''; 940–1019 או 1025) הוא הכינוי הספרותי שקיבל ה[[משורר לאומי|משורר הלאומי]] ה[[ממלכת פרס|פרסי]], '''חכים אבואלקאסם פרדוסי טוסי''' (בפרסית: '''حکیم ابوالقاسم فردوسی طوسی'''; [[934]]–[[1020]]), מחבר האפוס הנודע ה[[שאהנאמה]].
 ==קורות חייו==
-מעט מאוד ידוע על פרדוסי ועל קורות חייו. מקורות שונים מציינים עבורו שמות שונים, אך כנראה שהמדויק והאמין בהם מובא אצל פתח בן עלי בונדארי, שתרגם את השאה נאמה לערבית ב-1223: "אל-אמיר אל-חכים אבו אל-קאסם מנצור בן אל-חסן אל-פרדוסי א-טוסי". גם מקורו של שם העט "פרדוסי" אינו ידוע בוודאות. באחד מכתבי היד של השאה נאמה (כ"י פלורנס) מובאת אגדה לפיה כאשר ביקר פרדוסי בחצרו של סולטאן מחמוד, הסולטאן התרשם עמוקות מן המשורר וכינה אותו "איש גן העדן" (= פרדוסי).{{הערה|Djalal Khaleghi-Motlagh, "[http://www.iranicaonline.org/articles/ferdowsi-i FERDOWSI, ABU'L-QĀSEM i. LIFE]," '''Encyclopædia Iranica''', Vol. IX, Fasc. 5, pp. 514-523.}}
+מעט מאוד ידוע על פרדוסי ועל קורות חייו. מקורות שונים מציינים עבורו שמות שונים, אך כנראה שהמדויק והאמין בהם מובא אצל פתח בן עלי בונדארי, שתרגם את השאהנאמה לערבית ב-1223: "אל-אמיר אל-חכים אבו אל-קאסם מנצור בן אל-חסן אל-פרדוסי א-טוסי". גם מקורו של שם העט "פרדוסי" אינו ידוע בוודאות. באחד מכתבי היד של השאהנאמה (כ"י פלורנס) מובאת אגדה לפיה כאשר ביקר פרדוסי בחצרו של סולטאן [[מחמוד מע'זנה]], הסולטאן התרשם עמוקות מן המשורר וכינה אותו "איש גן העדן" (= פרדוסי).{{הערה|Djalal Khaleghi-Motlagh, "[http://www.iranicaonline.org/articles/ferdowsi-i FERDOWSI, ABU'L-QĀSEM i. LIFE]," '''Encyclopædia Iranica''', Vol. IX, Fasc. 5, pp. 514-523.}} פרדוסי נולד בכפר טוס שליד [[משהד]] לאב עשיר בעל קרקעות, והשתייך למעמד המכובד של "דהקאנים".
 פרדוסי היה נשוי ואב לבן אחד, שנולד בשנת 970. בשנת 1006 בנו של פרדוסי נפטר, כפי שפרדוסי עצמו מציין בשאה נאמה.{{הערה|Moscow, IX, pp. 138-39, vv. 2,167-84.}}
+יחסיו של פרדוסי עם סולטאן מוחמד ידעו עליות ומורדות. הסולטאן מעולם לא היה הפטרון הרשמי של פרדוסי, אך הסכים להעניק לו תמורה כספית עבור יצירתו. הסכום שהובטח לו בתחילה היה גבוה יחסית (60,000 דינאר) אך בפועל פרדוסי קיבל ממנו סכום נמוך בהרבה - 20,000 דרהם. פרדוסי חילק את מעט הכסף הזה לבלן בית המרחץ ולנער המוזג ואז ברח ל[[הראת]].{{הערה|נט'אמי ערוצ'י, '''צ'האר מקאלה''', מהד' קזויני, עמ' 75–83 (בפרסית).}} אחרי כחצי שנה בהראת, פרדוסי עבר להתגורר בטברסתאן ושם נפטר. מסופר כי לפני מותו של פרדוסי, הסולטאן מחמוד התחרט על יחסו המשפיל אל המשורר וביקש להעביר לו פיצוי נדיב; שיירת הגמלים נושאת המתנות הגיעה בדיוק כאשר מסע ההלוויה של פרדוסי עזב את העיר. עוד מסופר כי בגלל שהיה [[שיעה|שיעי]], סירבו לקבור אותו בבית הקברות המוסלמי בעיר, ופרדוסי נקבר לבסוף במטע העצים של משפחתו.{{הערה|Khaleghi-Motlagh, "FERDOWSI, ABU'L-QĀSEM i. LIFE".}}
 ==יצירתו==
@@ שורה 25: / שורה 26: @@
 לאחר מותו הפואמה זכתה לפופולריות רבה, ובמאות האחרונות תורגם הספר ל[[שפה|שפות]] שונות ובהן גם [[עברית]].
-[[רזא ח'אן]] הקים מצבה על קברו של פירדוסי, במסגרת פעולותיו להחייאת הלאומיות הפרסית.
+מלבד השאהנאמה, מיוחס לפרדוסי גם חיבור פואמה סאטירית, '''הג'ו נאמה''' (هجونامه), בעיקר על ידי המשורר ומחבר הביוגרפיה של פרדוסי [[נט'אמי ערוצ'י]].{{הערה|נט'אמי ערוצ'י, צ'האר מקאלה, עמ' 75–81.}} לפי טענה זו, לאחר שפרדוסי קיבל מהסולטאן סכום פעוט, פרדוסי חיבר שיר לעג סאטירי כנקמה.{{הערה|Djalal Khaleghi-Motlagh, "[http://www.iranicaonline.org/articles/ferdowsi-ii FERDOWSI, ABU’L-QĀSEM ii. Hajw-nāma]," '''Encyclopædia Iranica'''.}}
+==הוקרה והנצחה==
+לפי המסורת, פרדוסי נקבר בחצר משפחתו בטוס, ולמרות נזק רב שספגה העיר לאורך השנים, הקבר של פרדוסי נותר עומד ללא פגע. בשנת 1934 נחנך מאוזוליאום גדול לזכרו של פרדוסי על מבנה הקבר הישן. את הרעיון להקמת המאוזוליאום יזמו קבוצת אנשי רוח והוגים לאומיים, שקראו ל[[רזא ח'אן]] לפעול להקמת המבנה. קירות המאוזוליאום מעוטרים בקליגרפיה ובכתובות, בעיקר ציטוטים מתוך השאהנאמה.
+בשנת 1966 עבר המבנה שיפוץ גדול, שכלל גם שיפוץ והרחבה של החצר המקיפה, ופיתוח הסביבה לתיירות.{{הערה|A. Shahpur Shahbazi, "[http://www.iranicaonline.org/articles/ferdowsi-iii FERDOWSI, ABU’L-QĀSEM iii. MAUSOLEUM]", '''Encyclopædia Iranica'''. }}
+בשנת 1934 צויין באיראן מילניום להולדתו של פרדוסי. החגיגות נערכו בערים משהד, טוס וטהראן ונמשכו כחודש.{{הערה|A. Shahpur Shahbazi, "[http://www.iranicaonline.org/articles/ferdowsi-iv FERDOWSI, ABU’L-QĀSEM iv. MILLENARY CELEBRATION]," Encyclopædia Iranica.}} בין המוזמנים היו חוקרים ידועי שם מרחבי העולם, ביניהם יאן ריפקה, ולדימיר מינורסקי, פואט קופרולו ועוד רבים.{{הערה|את רשימת המשתתפים המלאה ניתן לראות אצל צאדק, '''המילניום של פרדוסי, המשורר הלאומי של איראן''', עמ' 1–3.}}
+אחד המכתשים על פני [[כוכב חמה]] נקרא על שמו של פרדוסי.{{הערה|"[https://planetarynames.wr.usgs.gov/Feature/14648 Firdousi]". Gazetteer of Planetary Nomenclature. NASA.}}
+ה-14 במאי נקבע באיראן כ"יום פרדוסי", ביום זה עורכים כנסים אקדמיים ועממיים לזכר המשורר הלאומי.{{הערה|Firouzeh Mirrazavi, "[http://www.iranreview.org/content/Documents/National_Ferdowsi_Day.htm National Ferdowsi Day]," '''Iran Review''', May 14, 2016.}}
+===מקומות ומוסדות הקרויים על שם פרדוסי===
+(רשימה חלקית ביותר)
+* הספריה הלאומית של טג'יקיסטן
+* אוניברסיטת פרדובי במשהד
+* כיכר פרדוסי בטהראן
 ==פירדוסי כמקור השראה==
@@ שורה 34: / שורה 52: @@
 * [[אליעזר כגן]], מבוא: פרדוסי ויצירתו, "תולדות פרדוסי", בתוך: '''שאה-נאמה (ספר-המלכים)''' מאת פירדוסי, תרגם והוסיף מבוא ונספחים אליעזר כגן, העורך המדעי, פרופ' שאול שקד, רמת גן: [[ספרית פועלים]], 1977, עמ' ט' - י"ד.
 * [[בנציון בנשלום]], מבוא, פרק ג': "חיי פירדוסי", בתוך: '''אהבת זל ורודבה''' מאת פירדוסי, מתוך שאה-נאמה, מהמקור הפרסי בצרוף מבוא והערות, תל אביב: הוצאת גזית, תש"א (מהדורה שנייה: תשי"א), עמ' 11 - 15.
+*  Ī. Ṣadīq, ed., '''Ketāb-e hezāra-ye Ferdowsī/The Millenium of Firdawsi, the Great National Poet of Iran''', Tehran, 1322 Š./1943
 ==קישורים חיצוניים==
 {{מיזמים|ויקיציטוט=הגדת רוסתם ושגאד|ויקישיתוף=Category:Ferdowsi}}

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: הגדת רוסתם ושגאד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פירדוסי