גווילין נשרפין ואותיות פורחות – הבדלי גרסאות
| שורה 59: | שורה 59: | ||
הפרק האחרון עוסק בהנצחת השואה, תוך התמקדות ב[[מרתף השואה]] שהיה מפעל חייו של המחבר עצמו. |
הפרק האחרון עוסק בהנצחת השואה, תוך התמקדות ב[[מרתף השואה]] שהיה מפעל חייו של המחבר עצמו. |
||
בביקורת על הספר נאמר: {{ציטוטון|החומרים שבספר מציעים בפני הקורא מבטים שונים ומלאי עניין על התמודדות אמונית ואנושית עם השואה ועל המשמעות הדתית שטמונה בה. קיבוצם של הקולות המגוונים שכהנא דובב יוצר כעין בית מדרש של שואה, שבמרכזו האמונה הדתית המתמידה גם, בתוך, ואחרי התופת. בכך תרומתו המיוחדת של הספר: בהשמיעו לא רק את קולו של מחבר דומיננטי אלא גם את קולותיהם של רבים שעל פי רוב אינם מחברים ספרים וקולם אינו מגיע אלינו}}. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־22:27, 14 ביולי 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים ריקים [ שנת הוצאה בעברית, מהדורות נוספות, הופעה ראשונה, מהדורה מוערת, מהדורה ראשונה, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת הוצאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרב שמואל זנוויל כהנא (שז"ך) |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | הגות - שואה |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת אוניברסיטת בר אילן |
| תאריך הוצאה |
2018  |
| מספר עמודים | 258 |
| עורך | זוהר מאור |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 9789652264831 |
| הספרייה הלאומית | 004756766 |
  | |
גווילין נשרפין ואותיות פורחות הוא ספר הגות בנושא השואה והדת, אותו ערך זוהר מאור על בסיס כתביו של הרב שמואל זנוויל כהנא שרוכזו במאות פנקסים ("פנקסי ההר") אותם כתב כהנא בשנות ה-50 וה-60, בכתב יד ובמכונת כתיבה[1].
הספר יצא לאור בשנת 2018 בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
תוכן הספר וסגנונו
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
הספר מהווה מסכת מקיפה בנושא אמונה ותאולוגיה לאור השואה, והוא מורכב הספר מורכב משבעה חלקים:
- רעיונות טמירים ומוזרים, הרהורים על השואה
- ההנהגה הרבנית בשואה.
- דברי תורה בצל השואה.
- השואה והעקדה.
- אגדות השואה.
- ילדים בשואה.
- הר ציון והנצחת השואה.
הפרק הראשון הוא חלק מרכזי בספר, בו משורטטת מחשבה יהודית בעקבות השואה, אשר מבוססת על השקפותיו של כהנא בשילוב עם מחשבות ניצולים רבים, מהם שאמונתם התחדדה ומהם שחוו כפירה בעקבות השואה. באופן שאינו מקובל בספרות הרבנית שבעקבות השואה, כהנא נמנע מלצנזר ביטויים קשים כלפי האלוהים שהשמיעו באוזניו ניצולים מהשואה.
הפרק החמישי - "אגדות השואה", מורכב מסיפורים קצרים המבוססים על רקע אמיתי, אך אינם צמודים לעובדות ולעתים מהווים הרכבה של חלקי עובדות מסיפורים שונים שהפכו לאגדה אחת. סיפור אחד, שברקע לו עמדה עדות אמתית, מתאר סיטואציה שהתרחשה לכאורה בחנוכה באושוויץ, בה רב מפנה את תלמידו להביט בעשן המשרפות, ואומר לו ”אלה הנרות, אנחנו גופנו נרות החנוכה של הקב"ה”. סיפור אחר מתאר חזן בגטו שבהעדר סידור לא יכל לומר את נוסח התפילה וכתחליף הניף לעבר השמים את בנו היתום שקרא "אמא, אמא!"
הפרק האחרון עוסק בהנצחת השואה, תוך התמקדות במרתף השואה שהיה מפעל חייו של המחבר עצמו.
בביקורת על הספר נאמר: ”החומרים שבספר מציעים בפני הקורא מבטים שונים ומלאי עניין על התמודדות אמונית ואנושית עם השואה ועל המשמעות הדתית שטמונה בה. קיבוצם של הקולות המגוונים שכהנא דובב יוצר כעין בית מדרש של שואה, שבמרכזו האמונה הדתית המתמידה גם, בתוך, ואחרי התופת. בכך תרומתו המיוחדת של הספר: בהשמיעו לא רק את קולו של מחבר דומיננטי אלא גם את קולותיהם של רבים שעל פי רוב אינם מחברים ספרים וקולם אינו מגיע אלינו”.
קישורים חיצוניים
- דניאל גינזבורג-לויתן, סקירת הספר, השילוח, 13, פברואר 2019.
- סקירת הספר באתר אוניברסיטת בר-אילן.
תמיר גרנות, אגדות השואה, בעיתון מקור ראשון, 20 בדצמבר 2018- אליעזר היון, אלוהים במרתף: מוזיאון השואה שהקדים את יד ושם, באתר ynet, 20 בדצמבר 2018
הערות שוליים
- ^ הילה פלאח "כתבים על השואה: גווילין נשרפין ואותיות פורחות" באתר "כל הזמן"