עוצר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאפרו-אמריקאים |
מ ←קישורים חיצוניים: לא קישור חיצוני תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
{{ויקישיתוף בשורה}} |
||
* {{הארץ|ליטל לוין|היום לפני 61 שנים: המדינה בעוצר לקראת מפקד האוכלוסין הראשון|1.1288942|8 בנובמבר 2009}} |
* {{הארץ|ליטל לוין|היום לפני 61 שנים: המדינה בעוצר לקראת מפקד האוכלוסין הראשון|1.1288942|8 בנובמבר 2009}} |
||
גרסה מ־11:59, 30 ביולי 2019
עוצר (במלעיל) הוא הוראתו של גוף בעל סמכות על שטח מסוים אשר אוסרת על תנועת אנשים ברחובות. העוצר יכול לחול במשך שעות אחדות של היממה בלבד, או באופן רצוף.
מטרת העוצר היא שמירה על הסדר הציבורי (כמו למשל בעת הפסקת החשמל בצפון אמריקה בשנת 2003), או דיכוי פעילותן של קבוצות מסוימות. בכלי זה נעשה שימוש במגוון מצבים:
בישראל
- שלטונות המנדט הבריטי נהגו להטיל עוצר לילה בערים מסוימות בארץ ישראל.
- ב-8 בנובמבר 1948, בזמן מפקד האוכלוסין הראשון בישראל, הוטל עוצר על האוכלוסייה.
- בעת שהוטל עוצר על היישובים הערביים עם פתיחת מבצע קדש ב-29 באוקטובר 1956 אירע טבח כפר קאסם.
- בסיומו של פיגוע אוטובוס הדמים בכביש החוף, ב-11 במרץ 1978, הוכרז עוצר על יישובים בגוש דן ובדרום השרון בגלל אי ודאות לגבי מס' המחבלים.
- בשנות האינתיפאדה השנייה וגם קודם לכן, נהג צה"ל להטיל עוצר על ערים פלסטיניות בזמן פעילות ביטחונית.
בעולם
- על סטודנטים ממוצא יפני בקמפוסים בחוף המערבי של ארצות הברית הוטל עוצר במהלך מלחמת העולם השנייה.
- בארצות הברית הוטל עוצר על אפרו-אמריקאים בערים רבות בזמן החלת חוקי ג'ים קרואו.
- במהלך המהומות בצרפת ב-2005 הסמיכה הממשלה בחקיקת חירום ראשי עיריות להטיל עוצר לילי על מנת למנוע מהומות והצתות של כלי רכב בידי המהגרים האפרו-מוסלמים.
- במהלך ההפגנות במצרים בשנת 2011 הוטל עוצר לילה על מנת למנוע התקהלות, אך המפגינים התעלמו ממנו והצבא לא אכף אותו.
קישורים חיצוניים
- ליטל לוין, היום לפני 61 שנים: המדינה בעוצר לקראת מפקד האוכלוסין הראשון, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2009