הלל דן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ עיצוב, פרטים בתבנית, הגהה, קישורים פנימיים
שורה 2: שורה 2:
|תאריך לידה=[[1900]]
|תאריך לידה=[[1900]]
|תאריך פטירה= [[9 בינואר]] [[1969]]
|תאריך פטירה= [[9 בינואר]] [[1969]]
|מקום לידה=[[ליטא]], [[האימפריה הרוסית]] {{דגל|האימפריה הרוסית}}
|מקום פטירה=[[ישראל]] {{דגל|ישראל}}
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
|ידוע בשל=ממנהלי [[סולל בונה]]
}}
}}
'''הלל דן''' ([[1900]] – [[9 בינואר]] [[1969]]), מראשוני [[העלייה השלישית]], היה ממנהלי חברת [[סולל בונה]] ועמד בראשה מהתקופה שלפני [[הקמת המדינה]] ועד [[שנות החמישים]].
'''הלל דן''' ([[1900]] – [[9 בינואר]] [[1969]]), מראשוני [[העלייה השלישית]], היה ממנהלי חברת [[סולל בונה]] ועמד בראשה מהתקופה שלפני [[הקמת המדינה]] ועד [[שנות החמישים]].
שורה 8: שורה 12:
דן נולד ב[[ליטא]] בשנת [[1900]] לשרגא ויהודית ועלה [[ארץ ישראל|ארצה]] ב-[[1920]]. היה ממנהיגי [[גדוד העבודה]], עבד בסלילת כבישים, בחציבה ובשיתוף פעולה עם [[סולל בונה]]. עבד ב[[נהריים]] ב[[חברת החשמל לישראל|מפעל החשמל]] של [[פנחס רוטנברג]].
דן נולד ב[[ליטא]] בשנת [[1900]] לשרגא ויהודית ועלה [[ארץ ישראל|ארצה]] ב-[[1920]]. היה ממנהיגי [[גדוד העבודה]], עבד בסלילת כבישים, בחציבה ובשיתוף פעולה עם [[סולל בונה]]. עבד ב[[נהריים]] ב[[חברת החשמל לישראל|מפעל החשמל]] של [[פנחס רוטנברג]].


דן היה אחד מחמשת מנהלי סולל-בונה מ-[[1933]]. סולל-בונה, שהייתה חברה [[ההסתדרות|הסתדרותית]], פעלה בתקופת כהונתו הן לקידום מטרות עסקיות והן [[ציונות|ציוניות]]. הלל דן גם הרחיב את פעולת המשק ההסתדרותי לתחומי התעשייה. לפי [[שמחה בלאס]], הלל דן הוא אחד מארבעה אנשים שתרמו, לפני קום המדינה, "תרומה שאחר לא היה תורם". וכך כתב עליו:{{הערה|1=שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, ע' 25}}.{{ש}}
דן היה אחד מחמשת מנהלי סולל-בונה מ-[[1933]]. סולל-בונה, שהייתה חברה [[ההסתדרות|הסתדרותית]], פעלה בתקופת כהונתו הן לקידום מטרות עסקיות והן [[ציונות|ציוניות]]. הלל דן גם הרחיב את פעולת המשק ההסתדרותי לתחומי התעשייה. לפי [[שמחה בלאס]], הלל דן הוא אחד מארבעה אנשים שתרמו, לפני קום המדינה, "תרומה שאחר לא היה תורם". וכך כתב עליו:


{{ציטוט|תוכן=כמעט לבדו הקים את התעשיה ההסתדרותית. אם לא יושמדו המסמכים, ידעו כותבי ההיסטוריה להעריך את תרומתו הסגולית לגיבוש הכוח, שעל בסיסו הוקמה המדינה.}}
{{ציטוט|תוכן=כמעט לבדו הקים את התעשיה ההסתדרותית. אם לא יושמדו המסמכים, ידעו כותבי ההיסטוריה להעריך את תרומתו הסגולית לגיבוש הכוח, שעל בסיסו הוקמה המדינה.|מרכאות=כן|מקור=שמחה בלאס, '''מי מריבה ומעש''', עמ' 25}}


ב-[[1953]] נענה לבקשת הממשלה ועמד, יחד עם [[פנחס ספיר]] בראשות מינהל מיוחד שיטפל בשילומים מגרמניה, לאחר שלוש שנים שב לעבודה מלאה בסולל בונה{{הערה|1=שלמה שבא, דרך במדבר, ע' 271}}.{{ש}}
ב-[[1953]] נענה לבקשת הממשלה ועמד, יחד עם [[פנחס ספיר]], בראשות מינהל מיוחד שיטפל ב[[הסכם השילומים|שילומים מגרמניה]], לאחר שלוש שנים שב לעבודה מלאה בסולל בונה{{הערה|1=שלמה שבא, דרך במדבר, עמ' 271}}.


בשלהי [[שנות ה-50]] נקלע לעימותים עם בכירי [[הסתדרות העובדים הכללית|ההסתדרות]] ומפלגת [[מפא"י]]. הם סברו שהתנהלותו דורסנית וכוחנית, והוא, כמו החברה שעמד בראשה, סולל בונה, צוברים עוצמה רבה מדי שעלולה להוות סכנה למשק כולו. מזכ"ל ההסתדרות דאז, [[פנחס לבון]], הקים ועדה שהמליצה על פיצול סולל בונה לשלוש חטיבות נפרדות, ולאחר הפיצול, ב-[[1958]], עזב דן את החברה שהייתה מזוהה עמו במשך שלושים שנה.{{הערה|1=שלמה שבא, דרך במדבר, ע' 283 ואילך}}
בשלהי [[שנות ה-50]] נקלע לעימותים עם בכירי [[הסתדרות העובדים הכללית|ההסתדרות]] ומפלגת [[מפא"י]]. הם סברו שהתנהלותו דורסנית וכוחנית, והוא, כמו החברה שעמד בראשה, סולל בונה, צוברים עוצמה רבה מדי שעלולה להוות סכנה למשק כולו. מזכ"ל ההסתדרות דאז, [[פנחס לבון]], הקים ועדה שהמליצה על פיצול סולל בונה לשלוש חטיבות נפרדות, ולאחר הפיצול, ב-[[1958]], עזב דן את החברה שהייתה מזוהה עמו במשך שלושים שנה.{{הערה|1=שלמה שבא, דרך במדבר, עמ' 283 ואילך}}


לאחר שסיים את תפקידו כאחראי לניהול המשק ההסתדרותי (סולל בונה, [[כור תעשיות|כור]]) פנה הלל דן לפעול בשוק הפרטי. כן ניהל מ-[[1962]] את החברה לפיתוח המדע מטעם משרד הביטחון. דן נפטר ב-9 בינואר 1969 מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]] בעת עמדו על דוכן העדים בבית המשפט במסגרת תביעה נגדו בנוגע לעסקיו הפרטיים{{הערה|{{דבר||הלל דן|1969/01/10|01124}}}}.
לאחר שסיים את תפקידו כאחראי לניהול המשק ההסתדרותי (סולל בונה, [[כור תעשיות|כור]]) פנה הלל דן לפעול בשוק הפרטי. כן ניהל מ-[[1962]] את החברה לפיתוח המדע מטעם [[משרד הביטחון]]. דן נפטר ב-[[9 בינואר]] [[1969]] מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]] בעת עמדו על דוכן העדים בבית המשפט, במסגרת תביעה נגדו בנוגע לעסקיו הפרטיים{{הערה|{{דבר||הלל דן|1969/01/10|01124}}}}.


דן נישא לחיה לבית אליס, ולהם שתי בנות.
דן נישא לחיה לבית אליס, ולהם שתי בנות.


==ספרו==
==ספרו==
*'''בדרך לא סלולה: הגדת סולל בונה''', [[הוצאת שוקן]], [[תשכ"ג]] (1963)

* '''בדרך לא סלולה: הגדת סולל בונה''', [[הוצאת שוקן]], [[תשכ"ג]] (1963)


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.bet-alon.co.il/info/people_details.php?people_id=46 הלל דן], באתר בית אלון
*[http://www.bet-alon.co.il/info/people_details.php?people_id=46 הלל דן], באתר בית אלון
* {{תדהר|14|4425|הלל (זלמן) דן}}
*{{תדהר|14|4425|הלל (זלמן) דן}}
*[http://www.hileldan.co.il/ אתר אודותיו]
*[http://www.hileldan.co.il/ אתר אודותיו]



גרסה מ־15:57, 29 באוקטובר 2019

הלל דן
לידה 1900
ליטא, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 9 בינואר 1969 (בגיל 69 בערך)
ישראל ישראלישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה עין חרוד מאוחד עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל ממנהלי סולל בונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלל דן (19009 בינואר 1969), מראשוני העלייה השלישית, היה ממנהלי חברת סולל בונה ועמד בראשה מהתקופה שלפני הקמת המדינה ועד שנות החמישים.

חייו

דן נולד בליטא בשנת 1900 לשרגא ויהודית ועלה ארצה ב-1920. היה ממנהיגי גדוד העבודה, עבד בסלילת כבישים, בחציבה ובשיתוף פעולה עם סולל בונה. עבד בנהריים במפעל החשמל של פנחס רוטנברג.

דן היה אחד מחמשת מנהלי סולל-בונה מ-1933. סולל-בונה, שהייתה חברה הסתדרותית, פעלה בתקופת כהונתו הן לקידום מטרות עסקיות והן ציוניות. הלל דן גם הרחיב את פעולת המשק ההסתדרותי לתחומי התעשייה. לפי שמחה בלאס, הלל דן הוא אחד מארבעה אנשים שתרמו, לפני קום המדינה, "תרומה שאחר לא היה תורם". וכך כתב עליו:

כמעט לבדו הקים את התעשיה ההסתדרותית. אם לא יושמדו המסמכים, ידעו כותבי ההיסטוריה להעריך את תרומתו הסגולית לגיבוש הכוח, שעל בסיסו הוקמה המדינה.

שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, עמ' 25

ב-1953 נענה לבקשת הממשלה ועמד, יחד עם פנחס ספיר, בראשות מינהל מיוחד שיטפל בשילומים מגרמניה, לאחר שלוש שנים שב לעבודה מלאה בסולל בונה[1].

בשלהי שנות ה-50 נקלע לעימותים עם בכירי ההסתדרות ומפלגת מפא"י. הם סברו שהתנהלותו דורסנית וכוחנית, והוא, כמו החברה שעמד בראשה, סולל בונה, צוברים עוצמה רבה מדי שעלולה להוות סכנה למשק כולו. מזכ"ל ההסתדרות דאז, פנחס לבון, הקים ועדה שהמליצה על פיצול סולל בונה לשלוש חטיבות נפרדות, ולאחר הפיצול, ב-1958, עזב דן את החברה שהייתה מזוהה עמו במשך שלושים שנה.[2]

לאחר שסיים את תפקידו כאחראי לניהול המשק ההסתדרותי (סולל בונה, כור) פנה הלל דן לפעול בשוק הפרטי. כן ניהל מ-1962 את החברה לפיתוח המדע מטעם משרד הביטחון. דן נפטר ב-9 בינואר 1969 מהתקף לב בעת עמדו על דוכן העדים בבית המשפט, במסגרת תביעה נגדו בנוגע לעסקיו הפרטיים[3].

דן נישא לחיה לבית אליס, ולהם שתי בנות.

ספרו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלמה שבא, דרך במדבר, עמ' 271
  2. ^ שלמה שבא, דרך במדבר, עמ' 283 ואילך
  3. ^ הלל דן, דבר, 10 בינואר 1969