מנדל גרוסמן – הבדלי גרסאות

מנדל גרוסמן
Mendel Grossman
לידה	27 ביוני 1913; סטשוב, רפובליקת פולין
נרצח	30 באפריל 1945 (בגיל 31); קניגס ווסטרהאוזן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	פולין
תקופת הפעילות	1940–1944 (כ־4 שנים)
השקפה דתית	יהדות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:34, 3 בדצמבר 2019

מנדל גרוסמן (בפולנית: Mendel Grossman;‏ 27 ביוני 1913 בעיירה גוז'קוביצה שבפולין - 30 באפריל 1945) היה צלם גרפי אמנותי שעבד במחלקה הסטטיסטית של גטו לודז'. במהלך מלחמת העולם השנייה, צילם גרוסמן את החיים בגטו לודז'. מנדל גרוסמן נורה למוות ב-30 באפריל 1945 על ידי חייל נאצי במהלך צעדות המוות.

ביוגרפיה

גרוסמן נולד למשפחה יהודית חסידית, בנם של שמואל וחנה גרוסמן. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישבה משפחתו בלודז'. בילדותו צייר גרוסמן דיוקנאות וצילם תמונות וסצנות של אנשים ואירועים בקהילות היהודיות בסביבתו. הוא היה חובב ספרות, תיאטרון, ציור וצילום בעיקר. הוא עבד כצלם מקצועי. את התמונת שצילם צבע (בזמנו התמונות היו בשחור לבן) בצבעי אנילין (חומר מוצא לצבעים רבים- צבעי זפת, פחם). במהלך חייו צילם בעיקר פרחים, טבע דומם, נופים, סצינות רחוב ודיוקנאות. הוא עבר להתרכז בנושא אחד - אדם בתנועה. המעבר מצילום נופים לצילום בני אדם בא בבת אחת, ובמקרה.

פרויקט הצילום המקצועי הראשון שלו היה בשנת 1938, כשתיעד הצגות של תיאטרון הבימה שהופיע בלודז'. בעידן שבו היה נהוג לצלם הצגות מצדי הבמה, הוא פיתח שיטת צילום חדשנית: גרוסמן רצה להיות קרוב לשחקנים, להפיק תצלום מתוככי שדה הראייה שלהם. לכן עמד בשולי הבמה, מאחורי הקלעים, ומשם צילם.^[1]

בשנת 1939, הנאצים העבירו את גרוסמן, יחד עם יהודים רבים אחרים, לגטו לודז'. שם התחיל לעבוד כצלם במחלקת הסטטיסטיקה. עבודתו כללה הכנת כרטיסי זיהוי, תיעוד עבודתם של שאר האסירים בגטו ואף צילום המחלוקות על המזון בגטו (אנשים רבו על אוכל ומנדל גרוסמן תיעד זאת). במהלך היום, גרוסמן החביא במעילו מצלמה (לא היה לו אישור מהנאצים לצלם), וצילם יהודים בסתר. כך הראה את חומרת המצב. בכך שעשה זאת, העמיד את חייו בסכנה. לא רק מכיוון שהנאצים חשדו בו, אלא גם מכיוון שהתמונות היו כה קשות (הרעב, העוני והמחלות), עד כי התקשה לצלם אותן.

בין היתר צילם גרוסמן רציחות המוניות ופגיעות במשפחות בודדות. לעתים נתנו הנאצים לגרוסמן לצלם כדי לזהות את הנרצחים בקבורתם. למשל, אושר לגרוסמן וחברו אריה פרינץ (אריה בן מנחם) לצלם את הקורבנות שרוכזו בבית הטהרה שבבית הקברות בשביל לזהותם בקבורתם. רוב התצלומים של אירוע זה נמצאים בארכיון יד ושם, ושם כ־571 תצלומים.

בזכות המוניטין שיצאו לו, פנתה אליו ב–1939 הנהלת טא"ז, החברה לשמירת בריאות הילד היהודי, בבקשה שיכין אלבום תמונות בנושא "הילד היהודי", בדגש על ילדי רחוב עניים. התצלומים אבדו במלחמה. פרויקט זה יצא לפועל כדי להראות איך היהודים נראים באותה תקופה.

עם כליאת היהודים בגטאות עבר מנדל מצילום טבע, נופים ודיוקנאות לצילום הטרגדיות ברחובות ובגטו. במהלך השהייה בגטו עם משפחתו תיעד את משפחתו כדי לשמור זיכרונות מהם בעתיד וכך נוצר תיעוד של הידרדרות משפחתו אל המוות.^[1]

מותו

הנאצים העבירו את גרוסמן למחנה עבודה בקניגס ווסטרהאוזן. שם שהה עד 16 באפריל 1945. כשנהיה חולה ותשוש, נורה על ידי הנאצים במהלך צעדת מוות בכפייה, כאשר עדיין אחז במצלמה שלו. צילומיו נשלחו על ידי אחותו לישראל אבל כנראה במלחמת העצמאות אבדו בזמן שנכבש קיבוץ ניצנים על ידי המצרים.

חברו של מנדל מגטו לודז', נחמן זונאבנד, הסתיר צילומים של מנדל בתחתית באר בגטו. צילומים אלה נמצאו אחרי המלחמה ונשלחו לארכיון במוזיאון בקיבוץ לוחמי הגטאות.^[2]^[3]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מנדל גרוסמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² Mendel Grossman, Holocaust Education & Archive Research Team
^ קטע מעדותו של זונאבנד בו הוא מתאר איך הסתיר את הצילומים תוך סיכון חייו, באתר יד ושם
^ ההתנגדות היהודית בשואה, באתר מנדל גרוסמן גיבור מאחורי המצלמה

[הערה_מספר_25603714:0-1] ¹ ² Mendel Grossman, Holocaust Education & Archive Research Team

[2] קטע מעדותו של זונאבנד בו הוא מתאר איך הסתיר את הצילומים תוך סיכון חייו, באתר יד ושם

[3] ההתנגדות היהודית בשואה, באתר מנדל גרוסמן גיבור מאחורי המצלמה

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 }}
 [[קובץ:Mendel Grosman synagogue Wolborska.jpg|ממוזער|250px|שמאל|מנדל גרוסמן ליד בית כנסת הרוס]]
-'''מנדל גרוסמן''' (ב[[פולנית]]: '''Mendel Grossman''';{{כ}} [[27 ביוני]] [[1913]] בעיירה [[גוז'קוביצה]] שב[[פולין]] - [[30 באפריל]] [[1945]]) היה [[צלם]] גרפי אמנותי העובד במחלקה הסטטיסטית של [[גטו לודז']]. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], צילם גרוסמן את החיים בגטו לודז'. מנדל גרוסמן נורה למוות ב-30 באפריל 1945 על ידי חייל נאצי במהלך [[צעדות המוות]].
+'''מנדל גרוסמן''' (ב[[פולנית]]: '''Mendel Grossman''';{{כ}} [[27 ביוני]] [[1913]] בעיירה [[גוז'קוביצה]] שב[[פולין]] - [[30 באפריל]] [[1945]]) היה [[צלם]] גרפי אמנותי שעבד במחלקה הסטטיסטית של [[גטו לודז']]. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], צילם גרוסמן את החיים בגטו לודז'. מנדל גרוסמן נורה למוות ב-30 באפריל 1945 על ידי חייל נאצי במהלך [[צעדות המוות]].
 == ביוגרפיה ==
-גרוסמן נולד למשפחה יהודית חסידית כבנם של שמואל וחנה גרוסמן. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] התיישבה משפחתו ב[[לודז']]. בילדותו, גרוסמן צייר דיוקנאות וצילם תמונות וסצנות של אנשים ואירועים בקהילות היהודיות בסביבתו. הוא היה חובב של [[ספרות]], [[תיאטרון]], [[ציור]], וצילום בעיקר. לבסוף עבד כצלם באופן מקצועי. את התמונת שצילם צבע (בזמנו התמונת היו בשחור לבן) עם צבעי אנילין (חומר מוצא לצבעים רבים- צבעי זפת, פחם). במהלך חייו, צילם בעיקר פרחים, טבע דומם, נופים, סצינות רחוב ודיוקנאות. בסופו של דבר החל מנדל גרוסמן להתרכז בנושא אחד - אדם בתנועה. המעבר מצילום נופים לצילום בני אדם בא בבת אחת, ובמקרה.
+גרוסמן נולד למשפחה יהודית חסידית, בנם של שמואל וחנה גרוסמן. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] התיישבה משפחתו ב[[לודז']]. בילדותו צייר גרוסמן דיוקנאות וצילם תמונות וסצנות של אנשים ואירועים בקהילות היהודיות בסביבתו. הוא היה חובב [[ספרות]], [[תיאטרון]], [[ציור]] וצילום בעיקר. הוא עבד כצלם מקצועי. את התמונת שצילם צבע (בזמנו התמונות היו בשחור לבן) בצבעי אנילין (חומר מוצא לצבעים רבים- צבעי זפת, פחם). במהלך חייו צילם בעיקר פרחים, טבע דומם, נופים, סצינות רחוב ודיוקנאות. הוא עבר להתרכז בנושא אחד - אדם בתנועה. המעבר מצילום נופים לצילום בני אדם בא בבת אחת, ובמקרה.
-פרויקט הצילום המקצועי הראשון שלו היה בשנת 1938, כשתיעד הצגות של תיאטרון הבימה שהופיע בלודז'. בעידן שבו היה נהוג לצלם הצגות מצדי הבמה, הוא פיתח שיטת צילום חדשנית: גרוסמן רצה להיות קרוב לשחקנים, להפיק תצלום מתוככי שדה הראייה שלהם. לכן עמד בשולי הבמה, מאחורי הקלעים, ומשם צילם.{{הערה|שם=הערה מספר 25603714:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.holocaustresearchproject.org/ghettos/grossman.html|הכותב=|כותרת=Mendel Grossman|אתר=Holocaust Education & Archive Research Team|תאריך=}}}}
+פרויקט הצילום המקצועי הראשון שלו היה בשנת 1938, כשתיעד הצגות של [[תיאטרון הבימה]] שהופיע בלודז'. בעידן שבו היה נהוג לצלם הצגות מצדי הבמה, הוא פיתח שיטת צילום חדשנית: גרוסמן רצה להיות קרוב לשחקנים, להפיק תצלום מתוככי שדה הראייה שלהם. לכן עמד בשולי הבמה, מאחורי הקלעים, ומשם צילם.{{הערה|שם=הערה מספר 25603714:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.holocaustresearchproject.org/ghettos/grossman.html|הכותב=|כותרת=Mendel Grossman|אתר=Holocaust Education & Archive Research Team|תאריך=}}}}
-בשנת [[1939]], ה[[המפלגה הנאצית|נאצים]] העבירו את גרוסמן, יחד עם יהודים רבים אחרים, ל[[גטו לודז']]. שם, התחיל לעבוד כצלם במחלקת הסטטיסטיקה. עבודתו כללה הכנת כרטיסי זיהוי, תיעוד עבודתם של שאר האסירים בגטו ואף צילום של שינויי המחלוקת של המזון בגטו (אנשים רבו בגטו על אוכל ומנדל גרוסמן תיעד את מה שקרה). במהלך היום, גרוסמן החביא במעילו מצלמה (לא היה לו אישור לצלם מהנאצים), וכאשר אף אחד לא שם לב, הוא צילם יהודים בגטו- בכך הראה כמה המצב היה קשה ואכזר. עצם העובדה שעשה זאת, הוא שם את חייו בסכנה. לא רק מכיוון שהנאצים חשדו בו, אלא גם מכיוון שהלב שלו חלש. כלומר, התמונות היו כה קשות (הרעב, העוני והמחלות), כך שהיה קשה לצלם אותן.
+בשנת [[1939]], ה[[המפלגה הנאצית|נאצים]] העבירו את גרוסמן, יחד עם יהודים רבים אחרים, ל[[גטו לודז']]. שם התחיל לעבוד כצלם במחלקת הסטטיסטיקה. עבודתו כללה הכנת כרטיסי זיהוי, תיעוד עבודתם של שאר האסירים בגטו ואף צילום המחלוקות על המזון בגטו (אנשים רבו על אוכל ומנדל גרוסמן תיעד זאת). במהלך היום, גרוסמן החביא במעילו מצלמה (לא היה לו אישור מהנאצים לצלם), וצילם יהודים בסתר. כך הראה את חומרת המצב. בכך שעשה זאת, העמיד את חייו בסכנה. לא רק מכיוון שהנאצים חשדו בו, אלא גם מכיוון שהתמונות היו כה קשות (הרעב, העוני והמחלות), עד כי התקשה לצלם אותן.
+בין היתר צילם גרוסמן רציחות המוניות ופגיעות במשפחות בודדות. לעתים נתנו הנאצים לגרוסמן לצלם כדי לזהות את הנרצחים בקבורתם. למשל, אושר לגרוסמן וחברו אריה פרינץ (אריה בן מנחם) לצלם את הקורבנות שרוכזו בבית הטהרה שבבית הקברות בשביל לזהותם בקבורתם. רוב התצלומים של אירוע זה נמצאים בארכיון [[יד ושם]], ושם כ־571 תצלומים.
-במהלך [[השואה]], צילם מנדל גרוסמן תמונות של הגטו ועוד דברים אחרים שקרו במהלך השואה.
+בזכות המוניטין שיצאו לו, פנתה אליו ב–1939 הנהלת [[טא"ז]], החברה לשמירת בריאות הילד היהודי, בבקשה שיכין אלבום תמונות בנושא "הילד היהודי", בדגש על ילדי רחוב עניים. התצלומים אבדו במלחמה. פרויקט זה יצא לפועל כדי להראות איך היהודים נראים באותה תקופה.
-את עבודת הצילום עשה באישור הנאצים אשר איפשרו לו לצלם את הדברים שקרו. לדוגמה, רציחות המוניות, ומקרים מזעזעים שקרו למשפחות בודדות. ממה שידוע, הנאצים נתנו למנדל גרוסמן לצלם את הדברים האלו כדי לזהות את הנרצחים בקבורתם. באירוע מסוים הנאצים אישרו למנדל גרוסמן וחברו אריה פרינץ לצלם את הקורבנות בבית הטהרה שרוכזו בבית הקברות בשביל לזהותם בקבורתם. רוב התצלומים של אירוע זה נמצאים בארכיון יד ושם ושם כ־571 תצלומים.
+עם כליאת היהודים בגטאות עבר מנדל מצילום טבע, נופים ודיוקנאות לצילום הטרגדיות ברחובות ובגטו. במהלך השהייה בגטו עם משפחתו תיעד את משפחתו כדי לשמור זיכרונות מהם בעתיד וכך נוצר תיעוד של הידרדרות משפחתו אל המוות.{{הערה|שם=הערה מספר 25603714:0}}
-בזכות המוניטין שיצאו לו, פנתה אליו ב–1939 הנהלת [[טא"ז]], החברה לשמירת בריאות הילד היהודי, בבקשה שיכין אלבום תמונות בנושא "הילד היהודי", מתוך דגש על ילדי רחוב עניים. כל התצלומים אבדו במלחמה. פרויקט זה יצא לפועל כדי להראות איך היהודים נראים באותה תקופה.
-כאשר חוקים נוקשים ואנטישמיים נגד היהודים הוצאו לחוק, וגטאות החלו להתמלא, מנדל כבר לא צילם טבע, נופים ודיוקנאות. הוא התחיל לצלם את הטרגדיות הנוראיות שהיו ברחובות ובגטו. בנוסף לכך, במהלך השהייה בגטו עם משפחתו הוא תיעד את משפחתו הרבה כדי לשמור זיכרונות מהם בעתיד וכך נוצר תיעוד מחריד של התקדמות משפחתו אל המוות.{{הערה|שם=הערה מספר 25603714:0}}
 === מותו ===
-בסופו של דבר, הנאצים העבירו את גרוסמן למחנה עבודה ב[[קניגס ווסטרהאוזן]]. שם שהה עד 16 באפריל 1945. כשנהיה חולה ותשוש, הוא נורה על ידי הנאצים במהלך צעדת מוות בכפייה, כאשר עדיין נאחז בידו במצלמה שלו. כאשר מנדל גרוסמן מת בצעדת המוות צילומיו נשלחו על ידי אחותו לישראל אבל כנראה במלחמת העצמאות נאבדו הצילומים בזמן שנכבש קיבוץ ניצנים על ידי המצרים.
+הנאצים העבירו את גרוסמן למחנה עבודה ב[[קניגס ווסטרהאוזן]]. שם שהה עד 16 באפריל 1945. כשנהיה חולה ותשוש, נורה על ידי הנאצים במהלך צעדת מוות בכפייה, כאשר עדיין אחז במצלמה שלו. צילומיו נשלחו על ידי אחותו לישראל אבל כנראה במלחמת העצמאות אבדו בזמן שנכבש קיבוץ [[ניצנים]] על ידי המצרים.
-נוסף לכך, חברו של מנדל מגטו לודז' (נחמן זונאבנד) הסתיר במהלך חייו בגטו צילומים של מנדל בתחתית באר בגטו. צילומים אלה נמצאו אחרי המלחמה ונשלחו לארכיון במוזיאון בקיבוץ [[לוחמי הגטאות]].{{הערה|[https://www.yadvashem.org/he/holocaust/this-month/november/discovering-lodz-ghetto-archive.html קטע מעדותו של זונאבנד בו הוא מתאר איך הסתיר את הצילומים תוך סיכון חייו], באתר [[יד ושם]]}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.antinaziresistance.org/Apps/WW/page.aspx?ws=cfda0459-dc1a-471e-a2b4-8c9bfc8bd5d2&page=d376ff94-4ed4-4117-8444-b784f4526a01&fol=f47e9940-d6da-48da-81f7-47e77152a945&code=f47e9940-d6da-48da-81f7-47e77152a945&box=88793e81-f5cf-4841-9291-ebaae597f5eb&_pstate=item&_item=c70de9e6-2de8-433e-a752-0a4f0b075794|הכותב=|כותרת=ההתנגדות היהודית בשואה|אתר=מנדל גרוסמן גיבור מאחורי המצלמה|תאריך=}}}}
+חברו של מנדל מגטו לודז', נחמן זונאבנד, הסתיר צילומים של מנדל בתחתית באר בגטו. צילומים אלה נמצאו אחרי המלחמה ונשלחו לארכיון במוזיאון בקיבוץ [[לוחמי הגטאות]].{{הערה|[https://www.yadvashem.org/he/holocaust/this-month/november/discovering-lodz-ghetto-archive.html קטע מעדותו של זונאבנד בו הוא מתאר איך הסתיר את הצילומים תוך סיכון חייו], באתר [[יד ושם]]}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.antinaziresistance.org/Apps/WW/page.aspx?ws=cfda0459-dc1a-471e-a2b4-8c9bfc8bd5d2&page=d376ff94-4ed4-4117-8444-b784f4526a01&fol=f47e9940-d6da-48da-81f7-47e77152a945&code=f47e9940-d6da-48da-81f7-47e77152a945&box=88793e81-f5cf-4841-9291-ebaae597f5eb&_pstate=item&_item=c70de9e6-2de8-433e-a752-0a4f0b075794|הכותב=|כותרת=ההתנגדות היהודית בשואה|אתר=מנדל גרוסמן גיבור מאחורי המצלמה|תאריך=}}}}
 == קישורים חיצוניים ==