שמואל לנדא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1: שורה 1:
{{אישיות רבנית
{{רב
|שם=רבי שמואל סג"ל לנדא
| שם = רבי שמואל סג"ל לנדא
|שם בשפת המקור=
| שם בשפת המקור =
|תמונה=[[קובץ:Samuel Landau, mid 19th century.jpg|לא ממוסגר]]
| תמונה = [[קובץ:Samuel Landau, mid 19th century.jpg|לא ממוסגר]]
|כיתוב=
| כיתוב =
|כינוי=
| כינוי =
|תאריך לידה עברי=[[ה'תק"י]]
| תאריך לידה = [[1750]]
|מקום לידה=יאמפאלא, [[האיחוד הפולני-ליטאי]]
| מקום לידה = יאמפאלא, [[האיחוד הפולני-ליטאי]]
|תאריך פטירה עברי=[[כ"ח בתשרי]] [[תקצ"ה]]
| תאריך פטירה = [[31 באוקטובר]] [[1834]]
|מקום פטירה=[[פראג]], ממלכת [[בוהמיה]]
| מקום פטירה = [[פראג]], ממלכת [[בוהמיה]]
| סיבת המוות =
|מקום קבורה=
| מקום קבורה =
|תאריך לידה=[[1750]]
| מדינה =
|תאריך פטירה=[[31 באוקטובר]] [[1834]]
| תאריך לידה עברי = [[ה'תק"י]]
|מקום פעילות=בוהמיה
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ח בתשרי]] [[תקצ"ה]]
|השתייכות=
| מקום פעילות = בוהמיה
|תחומי עיסוק=
| תקופת פעילות =
|תפקידים נוספים=
| השתייכות =
|רבותיו=הנודע ביהודה
| תחומי עיסוק =
|תלמידיו=[[שמואל הולדהיים]], [[אברהם כהן (רב בלמברג)|אברהם כהן]]
| תפקידים נוספים =
|בני דורו=
| רבותיו = הנודע ביהודה
|חיבוריו=שו"ת שיבת ציון
| תלמידיו = [[שמואל הולדהיים]], [[אברהם כהן (רב בלמברג)|אברהם כהן]]
| בני דורו =
| חיבוריו = שו"ת שיבת ציון
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}
}}
[[קובץ:SamuelLandau.jpg|ממוזער|250px|רבי שמואל לנדא]]
[[קובץ:SamuelLandau.jpg|ממוזער|250px|רבי שמואל לנדא]]

גרסה מ־02:09, 28 בינואר 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי שמואל סג"ל לנדא
לידה 1750
ה'תק"י
יאמפאלא, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 31 באוקטובר 1834 (בגיל 84 בערך)
כ"ח בתשרי תקצ"ה
פראג, ממלכת בוהמיה
מדינה האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בוהמיה
תקופת הפעילות ? – 31 באוקטובר 1834 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הנודע ביהודה
תלמידיו שמואל הולדהיים, אברהם כהן
חיבוריו שו"ת שיבת ציון
אב יחזקאל לנדא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רבי שמואל לנדא

הרב שמואל סג"ל לנדא (ה'תק"י, 1750- כ"ח בתשרי תקצ"ה, 31 באוקטובר 1834), היה בנו של הנודע ביהודה ויורשו כראש בית הדין בפראג וראש הישיבה בה במפנה המאה ה-19. היה פוסק הלכה ומחבר תורני, כתב חלק מתשובות אביו והוציאם לאור לאחר פטירתו, במהדורה שנייה של הספר נודע ביהודה.

ביוגרפיה

נולד ביאמפול, בנו השני של רבי יחזקאל סג"ל לנדא - הנודע ביהודה, שכיהן כרב העיירה. בהיותו בן 5 עברה משפחתו לפראג, שם נתמנה אביו לכהן כרב העיר. למד תורה אצל אביו. נשא את הינדכה, בתו של הרב אורי פייבל (פייביש) היילפרין רבן של קעלין וליסא, ונכדת רב שמואל הילמן היילפרין רבה של מץ. לאחר נישואיו התגורר בפראג. לעת זקנותו של אביו, מינהו אביו למלא את מקומו בתפקידיו כרב העיר וכראש הישיבה, עד לפטירת אביו המשיך לכתוב את תשובותיו ולאחר פטירתו הוציא לאור את המהדורה השנייה של הספר 'נודע ביהודה' כשחלק מתשובותיו מובאים בספר. הוציא לאור את תשובותיו בשו"ת "שיבת ציון", בו הוא מתמקד בביאור תשובות אביו. הגהותיו לספר שער המלך נדפסו במהדורת מכון ירושלים של ספר זה.

לאחר פטירת אביו מילא את מקום אביו כראש בית הדין בפראג אך מאז פטירת אביו לא התמנה אב"ד רשמי לעיר. למינוי התלווה סכסוך ארוך עם הרב ברוך ייטלס שקידם עצמו כמועמד לאב"ד פראג. במהלך הסכסוך האשים הרב לנדא את ייטלס בגניבה ספרותית מדרשותיו[1]. הרב ייטלס מצדו הגיב בפרסום ספר בעילום שם נגד הרב לנדא, הספר "האורב" (סלוניקי תקנ"ה) מציג שני קונטרסים - "פלוגתיה דשמואל", המציג את עמדתו של הרב לנדא, ו"תיובתיה דשמואל", המשיב על טענותיו[2]. המריבה נסובה בפומבי על מינויים של שני דייני העיר האחרים, הרב יעקב גינצבורג מחבר "זרע יעקב" והרב מיכאל בכרך מחבר "ערוגת הבושם" כדיינים עצמאיים שאינם כפופים למרות ראש בית הדין. עם שוך הסכסוך חזרו השלושה לשתף פעולה בהנהגת הקהילה היהודית בפראג.

בתק"ס (1800) פרץ עימות קשה עם קהילת הפרנקיסטים הגדולה שחיה בעיר כמעט בגלוי ושסרה למרותה של הנביאה השבתאית רייזל איגר. בשיאו הושלכו לזמן מה לנדא והדיין אלעזר פלקלס, שתקפו את אויביהם קשות, לבית האסורים.[3]

נפטר בכ"ח תשרי תקצ"ה ונקבר בבית העלמין היהודי בפראג-ז'יז'קוב.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמואל לנדא בוויקישיתוף
ספריו

הערות שוליים

  1. ^ ראו: נודע ביהודה (מהדורה תנינא) או"ח סי' צא: "ואעפ"כ איש אחד שלח בו יד להתלבש עצמו במה שהי[ה] בכח השגתו לתפוס". כוונתו לדברים שנדפסו ב"טעם המלך" בהלכות חמץ ומצה פ"א ה"ג.
  2. ^ פנחס חנניהו ארגוזי די סילוא (שם בדוי), ספר האורב, שאלאניקי תקנ"ה, באתר היברובוקס.
  3. ^ Hillel J. Kieval, Languages of Community: The Jewish Experience in the Czech Lands, University of California Press, 2000. עמ' 243.