חוק המעבר – הבדלי גרסאות
מ ←כיום: תקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חוק (ישראל) |
|||
|שם=חוק המעבר |
|||
|תמונה= |
|||
|תאריך לועזי=[[17 בפברואר]] [[1949]] |
|||
|תאריך עברי=[[י"ח בשבט]] [[תש"ט]] |
|||
|כנסת=[[הכנסת הראשונה]] |
|||
|תומכים=77 |
|||
|מתנגדים=0 |
|||
|נמנעים=11 |
|||
|חוברת פרסום=[[ספר החוקים]] 1, עמ' 1 |
|||
|הצעת חוק=ממשלתית |
|||
|משרד ממונה=[[יושב ראש הכנסת]] |
|||
|מס' תיקונים=11 |
|||
|נוסח מלא=[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8 הנוסח המלא] |
|||
|תאריך פקיעה= |
|||
}} |
|||
{{פירוש נוסף|נוכחי=חוק המהווה את התשתית למבנה השלטוני הישראלי|אחר=כלל ב[[מתמטיקה]] וב[[לוגיקה]]|ראו=[[יחס טרנזיטיבי]]}} |
{{פירוש נוסף|נוכחי=חוק המהווה את התשתית למבנה השלטוני הישראלי|אחר=כלל ב[[מתמטיקה]] וב[[לוגיקה]]|ראו=[[יחס טרנזיטיבי]]}} |
||
'''חוק המעבר, התש"ט-1949''' נחקק עם תחילת כהונתה של [[האספה המכוננת]], ב-[[16 בפברואר]] [[1949]], במטרה ליצור את התשתית למבנה מוסדות השלטון בישראל, כהמשך ל[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] שחוקקה [[מועצת המדינה הזמנית]]. |
'''חוק המעבר, התש"ט-1949''' נחקק עם תחילת כהונתה של [[האספה המכוננת]], ב-[[16 בפברואר]] [[1949]], במטרה ליצור את התשתית למבנה מוסדות השלטון בישראל, כהמשך ל[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]] שחוקקה [[מועצת המדינה הזמנית]]. |
||
גרסה מ־13:08, 4 בפברואר 2020
חוק המעבר, התש"ט-1949 נחקק עם תחילת כהונתה של האספה המכוננת, ב-16 בפברואר 1949, במטרה ליצור את התשתית למבנה מוסדות השלטון בישראל, כהמשך לפקודת סדרי השלטון והמשפט שחוקקה מועצת המדינה הזמנית.
חוק המעבר הוא החוק הראשון בישראל שנחקק על ידי גוף נבחר, והוא גם החוק היחיד שחוקקה האספה המכוננת, שהפכה, עם חקיקתו, לכנסת הראשונה.
היסטוריה
בסעיף 1 לחוק נקבע כי ”לבית המחוקקים במדינת ישראל ייקרא "הכנסת"”. במשפט פשוט זה, עוגן בחוק תפקידה של הכנסת כרשות המחוקקת של מדינת ישראל, והיא הוסמכה לחוקק חוקים.
החוק קבע את ההוראות הראשונות בדבר תפקידיו וסמכויותיו של נשיא המדינה ובדבר מעמדו כראש המדינה. כבר באותו היום בו אושר החוק, בחרה הכנסת בחיים ויצמן לנשיאה הראשון של מדינת ישראל. ב-1951 נחקק חוק כהונת הנשיא, התשי"ב-1951, ובוטלו הסעיפים בחוק המעבר העוסקים בכהונתו של הנשיא. הסעיפים העוסקים בסמכויותיו של הנשיא נותרו בעינם עד חקיקתו של חוק יסוד: נשיא המדינה ב-1964.
החוק קבע גם את ההוראות הראשונות לגבי הממשלה. ראשית, נקבע כי על הממשלה הזמנית להתפטר מיד לאחר בחירת הנשיא, על מנת שניתן יהיה לכונן ממשלה באופן דמוקרטי. שנית, נקבע אחד מעקרונות היסוד של המשטר במדינת ישראל, לפיו הממשלה שואבת את כוחה מהכנסת. כינונה של הממשלה טעון את אישורה של הכנסת, והכנסת יכולה להפילה בהצעת אי אמון. עוד עיגן החוק את עקרון האחריות המיניסטריאלית של השרים. חוק המעבר לא עסק בסמכויות הממשלה, וקבע רק כי "לממשלה יהיו כל הסמכויות שהעניק החוק לממשלה הזמנית". כל הסעיפים הנוגעים לממשלה בחוק המעבר בוטלו עם חקיקתו של חוק יסוד: הממשלה ב-1968, למעט הסעיפים הנוגעים לאחריות המיניסטריאלית.
נושא נוסף שמסדיר חוק המעבר הוא חובת הפרסום ברשומות (במקום הפרסום בעיתון רשמי שהיה נהוג בתקופת המנדט הבריטי). החוק קבע כי יש לפרסם חוקים ברשומות בתוך 10 ימים מיום קבלתם בכנסת. עם זאת, נקבעה הוראה מיוחדת לגבי חוק המעבר עצמו, ולפיו תוקפו לא יהיה מיום פרסומו ברשומות, אלא מיום קבלתו באספה המכוננת.
כיום
התיקון האחרון לחוק עבר בשנת 1990 והשאיר בחוק המעבר רק את הסעיף הבא: "כל חוק ייחתם בידי יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה והשר הממונה על ביצוע החוק". סעיף זה הוא החלק המסיים את תהליך החקיקה הקיים היום וגם הוא יתייתר ויבוטל כנראה עם חקיקת חוק יסוד: החקיקה. עוד קובע הסעיף כי "כל חוק יפורסם ברשומות תוך עשרה ימים מיום קבלתו בכנסת", אך אין הקפדה על עמידה בדרישה זו.[1]
קישורים חיצוניים
חוק המעבר, תש"ט-1949, באתר ויקיטקסט
שגיאות פרמטריות בתבנית:חוק
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבניתחוק המעבר פרטי החוק תאריך חקיקה 17 בפברואר 1949 
- חוק המעבר באתר הכנסת (בנוסחו מ-1949)
הערות שוליים
- ^ דוגמה: חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 אושר בכנסת ב-29 במרץ 2005 ופורסם ברשומות ב-11 באפריל, כלומר 13 ימים לאחר קבלתו בכנסת
